בתגובה לפרסום של מכון דוידסון, פרסמו מדעני המודל את התגובה הבאה:

טענות תומכי הסגרים מול המציאות. התחלנו…

טענה #1:

"מתחילת ההתפרצות נקטה שוודיה במדיניות של הכלה ומיתון של המגפה, על ידי שמירה על ריחוק פיזי, הגבלת התכנסויות, מעבר לעבודה ולימודים מהבית ועוד".

#מציאות: לא מדויק. שוודיה הטילה מעט מגבלות ורוב המדיניות שלה התבססה על המלצות בלבד – המלצות שהיו ברובן מתונות. היא אף לא המליצה על לבישת מסכות. מאז פרוץ המגפה שוודיה לא החמירה כמעט אף מגבלה ואף הקלה בהן, עד ממש לאחרונה.

כל הגנים בשוודיה נשארו פתוחים, ובתי הספר עד לכיתה י' למדו בכיתות.

טענה #2:

"מדיניות שוודיה דומה לשל שכנותיה אבל היישום קפדני פחות ובהתאם גם התחלואה והתמותה שם גבוהות יותר".

#מציאות: לא נכון. בהשוואה למרבית מדינות אירופה, גם ביחס לשכנותיה, המגבלות השוודיות היו קלות בהרבה, וכמובן היו על בסיס התנדבותי ברובן. ברוב המדינות שהטילו סגרים חמורים, ואף מוקדמים, נרשמה תמותה רבה משוודיה (למשל אנגליה, ובלגיה) למרות תחזיות האימה של 90-100 אלף מתים עד חודש יוני שהופצו לגבי שוודיה.

טענה #3:

"השוודים החליטו לחתור לחסינות עדר תוך סיכון והקרבת האזרחים שלהם".

#מציאות: השוודים לא ניסו לחתור לחסינות עדר וכמובן לא החליטו להקריב את אזרחיהם. הם כן החליטו להתמודד עם המגפה רק על בסיס אמצעים מבוססי מדע, ולא על בסיס פאניקה. בין השאר, הם הניחו שמגבלות מתונות יותר יאפשרו בנייה טבעית של חסינות באוכלוסייה, ואכן זה מה שקרה והביא לדעיכת הגל הראשון שם. השוודים גם החליטו שערך החינוך של ילדיהם הוא גבוה מספיק על מנת לא להקריבו על מזבח הפאניקה. רוב מדינות אירופה הולכות היום בעקבותיהם בנושא זה.

טענה #4:

"לא הייתה חתירה לחסינות עדר (חסינות קהילתית) בשוודיה – לא בתיאוריה ולא בפועל. הסימנים מראים גם שלא הושגה חסינות כזאת."

#מציאות: לא הייתה חתירה אקטיבית לחסינות קהילתית (עדר) בשוודיה. השוודים לא ניסו להדביק איש בכוונה וגם הכחישו רשמית חתירה לחסינות כזו. עם זאת, מדיווחי התקשורת ומהאימיילים של האפידמיולוג הראשי, אנדרס טגנל, עולה שהייתה צפייה שחסינות תיבנה באוכלוסייה, וגם הבנה שאכן נבנתה חסינות שגרמה לדעיכת המגפה בצורה טבעית בקיץ.

טענה #5:

"בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בהתפשטות המחלה, ואיתה גם בתחלואה הקשה ובתמותה. הממשלה חוזרת ומדגישה את הצורך בשמירה על הנחיות הריחוק, והולכת ומחמירה את הצעדים והתקנות במטרה לעצור את ההתפרצות המחודשת של המחלה במדינה."

#מציאות: עוד בקיץ צפתה ממשלת שוודיה שיהיה גל משלים במהלך הסתיו שכן רמת החסינות הדרושה בעונות הקרות לשם דעיכת גלי מגפות היא תמיד גבוהה מזו אשר בקיץ. כצפוי, כמו הגל הראשון, גם הגל המשלים בשוודיה החל להיבלם מעצמו, ללא סגרים ועוד בטרם הוטלו מגבלות משמעותיות, שוב בניגוד לתחזיות האימה. בנוסף, הגל השני, המשלים, פחות חמור ופחות קטלני מאשר ברוב המדינות באירופה אשר הטילו סגרים.

גל אנדמי, או גל משלים בעונות הקרות, הוא דבר צפוי מכיוון שלבלימה ספונטנית של הנגיף בחורף, דרוש מספר גבוה יותר של אנשים שפיתחו חסינות מאשר בקיץ. גל משלים שכזה הוא גם מה שהצוותים של טגנל חזו בקיץ. כבר ביולי הם דיברו על גל משלים של עד בערך 3000 מתים. נכון ליום ג' האחרון (24/11) המגבלה היחידה שהם הוסיפו הייתה על מכירת אלכוהול אחרי 10 בלילה. מיום ג' נוספה מגבלה על התקהלויות ציבוריות של יותר מ-8 אנשים והיא תהיה בתוקף 4 שבועות בלבד. נראה שהמגבלה כלל לא תקפה לגבי אירועים פרטיים, תחבורה ציבורית, הלוויות ועוד.

#לסיכום:

שוודיה הצליחה לבנות חסינות גבוהה יותר מרוב מדינות אירופה (כך על פי סקרי נוגדנים), שמגנה עליה מגלים משמעותיים נוספים. היא עשתה זאת תוך שמירה על חירויות הפרט, תוך פגיעה פחותה בכלכלה (האבטלה בשוודיה באוקטובר הייתה דומה לזו שהייתה בינואר) וכמובן תוך שמירה על חינוך הילדים.

שוודיה כבר ירדה למקום ה-20, או נמוך מזה, מבחינת מספר המתים למיליון, למרות שניבאו להם 90,000-100,000 מתים.

במשך הגל הראשון השוודים הפחיתו מרצונם חלק מהמגעים שלהם, ועל כן עשו מעין חצי-סגר בהתנדבות. לכן, למרות שהחסינות שהם בנו עד היום נותנת להם הגנה – שמתבטאת בכך שהם נפגעים כעת פחות מבלגיה ומהרבה ארצות אחרות שהטילו סגרים – יש להם עדיין "חוב לנגיף". הם בלמו במידת מה את התפשטות הנגיף באוכלוסייה שאינה בסיכון ולכן נשארו מקומות שאליהם הוא טרם הגיע.

#ואצלנו:

לבני ברק, למשל, יש חוב נמוך בהרבה לנגיף מזה של שוודיה. למזלה של בני ברק, היא בחרה במודל הגיון בריא ותושביה ניהלו חיים כמעט נורמליים. למזלה הרע של בני ברק משרד הבריאות לא סיפק לאוכלוסיתה המבוגרת הגנה ממוקדת נאותה. במקום זאת משרד הבריאות ממשיך ומבזבז משאבים על בדיקות סרק וסגרים ובידודים המוניים במקום להפנותם להגנה שכזו.

לסיום יש לזכור שבשוודיה פי שניים יותר מבוגרים בערך מאשר בישראל, האוכלוסיית שבסיכון כפולה מבישראל, ופי שניים אנשים מתים מכל הסיבות, כל שנה, בשוודיה מאשר בישראל (90 אלף שם לעומת כ-45 אלף פה).

כך שמבחינת מספר המתים ביחס לגודל אוכלוסיית הסיכון, לצערנו, גם הדבקנו את הפער מול השוודים, וגם הרסנו את החינוך והכלכלה.

 

מודל היגיון בריא

 

שתפו בקבוצות שלכם

ד"ר אורי גביש 10.12.2020 פרסומי תגובה