קורונה בחקירה!

תחקיר: התנהלות ממשלת ישראל והמומחים מטעמה במאבק במגפת הקורונה

תחקור : רון שחר (מעודכן ליום 18.2.2021)

ronshahar31@gmail.com

תוכן עניינים

תקציר: 1

פרק א: גל התחלואה השני בישראל הוא מקרה יוצא דופן 2

פרק ב: זרעי הפורענות שהובילו לחוסר שליטה במגפה 6

פרק ג: המומחים לא מצליחים להסביר את גל התחלואה השני 12

פרק ד: הפצת נגיף הקורונה במתחמי הבדיקות 21

פרק ה: הליקויים במתחמי הבדיקות 23

פרק ו: הפוליטיקה וחוסר אימון הציבור משבשים את התוכניות המקצועיות 26

פרק ז: הנגיף מופץ במתחמי הבדיקות גם בחורף 33

פרק ח: התנהלות הגורמים המוסמכים לאחר היוודע דבר הפצת המגפה במתחמי הבדיקות 40

תקציר

  1. בשל העדר החסינות של בני האדם למגפת covid-19 התחלואה במגפה מתרחשת גם בקיץ אם כי בעצימות נמוכה מאוד בהשוואה לעונת החורף. התפתחות גל תחלואה חריף במדינת ישראל במהלך הקיץ הוא מקרה יוצא דופן שיש לחקור אותו.
  2. הקמת מרכז מידע לאומי בישראל הוטלה על גוף צבאי ולא על גוף מקצועי בשל הרצון של ראש הממשלה לשלוט בפרסומיו. הצוות המקצועי המייעץ למל"ל במאבק במגפת הקורונה מורכב ממומחים שאין להם הכשרה אפידמיולוגית. בראשית המאבק בקורונה שימש ראש הממשלה כ'פרוייקטור לאומי' חרף העובדה שלא הייתה לו הכשרה מקצועית מתאימה.
  3. המגבלות לריחוק חברתי שהוטלו על האוכלוסייה בישראל לא נעשו בהתאם לפרמטרים ברורים לכן גרמו לנזק חברתי וכלכלי כבד.
  4. הממשלה אחרה להקים גוף תחקיר טכנולוגי שיש בכוחו לקטוע את שרשראות ההדבקה בשל שיקולים פוליטיים צרים.
  5. בראשית מאי נקבעו מדדי תחלואה סטטיסטיים שהגעה אליהם מחייבת התערבות מידית. מדדים אלו שכונו 'מדדי ראש הממשלה' התבררו במהרה כלא מעשיים אך נותרו בעינם עד לחודש אוקטובר.
  6. מרכז המידע הלאומי לא הצליח לספק לגורמים המוסמכים ידיעות מהימנות בנוגע למצב התחלואה והמומחים במשרד הבריאות ובמל"ל לא הצליחו להקנות הסבר מניח את הדעת להתפתחות גל התחלואה השני בקיץ.
  7. מניתוחים סטטיסטיים מוצקים ומעדויות אחרות מתברר שגל התחלואה החמור שהתפתח בקיץ נבע מהפצת הנגיף במתחמי הבדיקות.
  8. דבר הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות נודע לגורמים המוסמכים ב-5 לנובמבר באמצעות מיילים בהולים ששלחו אליהם פרופ' אודי קמרון ופרופ' אריאל מוניץ.
  9. כדי להתחמק מאחריות למחדל ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות, התעלמו הגורמים המוסמכים מן המיילים הבהולים של הפרופסורים. לאחר כ-40 ימים שלח פרופ' גרוטו מענה קצר לפרופ' קמרון (לצורך הפרוטוקול) ממנו ניתן להבין שהם לא עשו דבר ולא יעשו דבר לעצירת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות.
  10. בתאריך 17 לדצמבר השתתפתי בפגישה בה היו נוכחים גם פרופ' קמרון ופרופ' גורטו. בפגישה זו הצגנו בפני פרופ' גרוטו את כל הליקויים במתחמי הבדיקות והראנו שבאמצעות כמה הנחיות פשוטות ניתן לעצור את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות.
  11. לאחר הפגישה פרופ' גרוטו לא נעשה דבר לעצירת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות. כל פניותינו לגורמים המוסמכים מאז ועד היום (18 לפברואר 2021) לא נענו.
  12. מניתוחים סטטיסטיים מעודכנים ששלחתי למשרד הבריאות בתאריכים 15 ו-17 לפברואר 2021 עולה שההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות נמשכת גם כיום והיא גורמת לעלייה בתחלואה בקרב צעירים שמגיעים להתחסן במתחמים בהם נעשות גם בדיקות קרונה.
  13. מהתחקיר עולה שההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות הייתה כל כך משמעותית עד כי היא בלמה את התרומה החיובית של החיסונים, של הסגר השלישי ושל מזג האוויר האביבי שהזדמן כמה פעמים בחורף הנוכחי.

פרק א: גל התחלואה השני בישראל הוא מקרה יוצא דופן

  1. עם התפרצות מגפת הקורונה בעולם בראשית השנה עלתה השאלה הבאה: האם קצב התפשטות המגפה ידעך עם כניסת האביב והקיץ? ובכן, היום ניתן להקנות לשאלה הזו תשובה ברורה. קצב התפשטות הקורונה דועך אומנם בקיץ אולם בשל העדר חסינות של בני האדם למחלה ההדבקה נמשכת גם בקיץ אם כי בעצימות נמוכה בהשוואה לעונת החורף. הגרף הבא פורסם על ידי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה בישראל (להלן: 'מרכז המידע הלאומי') בתאריך 9.4.2020:

מהגרף עולה שבחודשים פברואר-מאי עוצמת התחלואה בארץ הייתה נמוכה (גם לפי נפש) מזו שבמדינות אירופה. למצב הזה היו מספר סיבות:

א. האביב הישראלי מגיע מוקדם יותר מהאביב האירופי וגורם להאטת ההתפשטות המגפה.

ב. הגיל החציוני בישראל נמוך בהשוואה לזה של מדינות אירופה.

ג. קל יותר לסגור את גבולות הארץ.

ד. ממשלת ישראל הטילה מגבלות שהלכו והתהדקו עד להטלת סגר כללי כבר בשלבים מוקדמים של התפשטות המגפה.

החץ השחור בצד הימני עליון של הגרף מצביע על התאריך 5 לאפריל כנקודת מפנה בה חלה דעיכה במגפה בכל ארצות אירופה עקב כניסת האביב האירופי המאוחר, עד כי בחודש מאי עוצמת התחלואה במדינות אירופה השתוותה לזו ששררה בחודש מאי בארץ.

שני הגרפים הבאים שפורסמו על ידי מרכז המידע הלאומי מאוחר יותר, עם כניסת החורף, משלימים את התמונה. מן הגרף הראשון ניתן להתרשם שבחודש מאי ועד אמצע חודש יוני, עוצמת התחלואה במדינות אירופה השתוותה באופן כללי לזו בארץ. הגרף השני מראה שעם כניסת החורף האירופי המוקדם החל להתפתח במדינות אירופה גל תחלואה שני שעוצמתו גדולה מהגל הראשון. אפשר לראות שישראל יוצאת דופן מבחינה זו שאצלה התפתח גל שני בקיץ (יש להתעלם מן הקו בצבע תכלת שמייצג את ארה"ב שאינה מהווה פרמטר השוואתי לישראל על בסיס שינוי אקלימי עונתי).

  1. כשבודקים את כל יתר מדינות אירופה שאינן מופיעות בגרפים האלו, כולל מדינות האגן המזרחי של הים התיכון, מגלים שהקורונה התפתחה בכולם על פי אותו דפוס, לפיו המחלה נשמרת בעצימות נמוכה במהלך הקיץ ורק עם כניסת החורף מתפתח גל תחלואה שני עוצמתי יותר. להלן מוצגת רשימת המדינות בהן ניכר בבירור הדפוס העונתי. ניתן ללחוץ על כל אחת מן המדינות כדי לראות את הגרף שעוקב אחר מספר החולים החדשים היומי בכל אחת מהן לפי נפש. אם לוחצים על המדינה הראשונה ניתן להמשיך לגלול כלפי מטה כדי לצפות בגרפים הבאים על פי סדר, כאשר בכל שלב ניתן לחזור למסמך המרכזי בלחיצה (סה"כ 28 מדינות):

ירדן, טורקיה, יוון, קפריסין, בריטניה, איטליה, שוויץ, גרמניה, הולנד, הונגריה, אסטוניה, לטביה, ליטא, מקדוניה, סלובניה, סלובקיה, סרביה, פולין, קרואטיה, נורבגיה, פורטוגל, פינלנד, אוקראינה, בלארוס, בלגיה, דנמרק, אלבניה ושבדיה.

  1. ישנן ארבע מדינות בלבד שהן יוצאות מן הכלל, כלומר, דפוס התחלואה שלהן אינו עומד בקנה אחד עם ההשפעה העונתית: סוריה, לבנון, ספרד וישראל. להלן הגרף שמציג את הנתונים בסוריה:

דפוס התפשטות המגפה בסוריה נראה כחסר אפיון מובהק. אפשר להבין זאת לאור העובדה שמוסדות השלטון בסוריה קרסו במהלך מלחמת האזרחים וטרם השתקמו באופן שמאפשר להם לנהל באופן עקבי כלשהו את התפשטות המגפה במדינה.

להלן הגרף של לבנון:

בלבנון יש גל קצר במחצית השנייה של אוגוסט בעצימות בינונית שמתאחד בהמשך עם גל החורף. אין לי הסבר לכך מעבר לעובדה שזה התרחש לאחר הפיצוץ הגדול בנמל ביירות ועל רקע אי תפקוד מתמשך של מוסדות השלטון בלבנון.

להלן הגרף של ספרד:

הגל השני בספרד מתחיל מוקדם, כבר בראשית יולי. אין לי הסבר לכך מעבר לציון העובדה שההתפרצות חלה זמן קצר לאחר שמדינות האיחוד האירופי פתחו את הגבולות הפנימיים שלהן. המקרה הספרדי יוצא הדופן הזה מחייב תחקיר נפרד.

להלן הגרף של ישראל:

גל תחלואה השני התפתח בישראל החל מאמצע חודש יוני. הגל מורכב משני שיאים בולטים, אחד בסוף חודש יולי והשני בתחילת אוקטובר שלאחריו נרשמת צניחה מהירה וקיצונית בתחלואה עוד טרם ההגעה של הגל השלישי החורפי. ישראל היא המקרה יוצא הדופן המעניין ביותר משום שמדובר במדינה שגבולותיה סגורים יחסית, האקלים הקיצי שלה חם יחסית, הגיל החציוני שלה נמוך והיא נחשבת למדינה מתקדמת שמוסדות השלטון בה מתפקדים ביעילות. העניין במקרה הישראלי גובר עוד יותר כשמתברר שערכי התחלואה של הגל השני שהתרחש בקיץ היו גבוהים מאוד גם בקנה מידה עולמי. מכאן עולה צורך מיוחד לתחקר את הסיבות שגרמו להתפתחות גל התחלואה השני בישראל שהוא יוצא דופן מבחינות רבות. התחקיר שמוצג במסמך זה מתבסס על נתונים סטטיסטיים מוצקים ועל אירועים מתועדים שהתרחשו באותה עת בישראל.

  1. גרף נוסף שכדאי לעיין בו הוא של שוודיה. הוא מעניין משום שהוא ממחיש מה קורה כשמאמצים 'מודל שוודי' בקיץ. להלן הגרף:

רמת התחלואה בשוודיה נותרה גבוהה עד לסוף חודש יוני והחל מחודש יולי חזרה לדפוס שאופייני ליתר מדינות אירופה, לפיו רמת התחלואה בקיץ נותרת נמוכה יחסית ורק עם כניסת החורף מתפתח גל תחלואה שני בעל עצימות גבוהה. בשונה ממדינות אחרות, בשוודיה לא הוטלו סגרים והעסקים ומוסדות החינוך המשיכו לפעול כל העת. המגבלות בנוגע לריחוק חברתי היו וולונטריים בלבד למעט מגבלות שהוטלו על התכנסויות תחילה עד ל-500 משתתפים ובהמשך עד ל-50 משתתפים בלבד. מעניין יהיה לבחון בהמשך כיצד מתפתח גל התחלואה החורפי בשוודיה על רקע 'המודל השוודי'.

פרק ב: זרעי הפורענות שהובילו לחוסר שליטה במגפה

כללי

התמודדות מוצלחת עם מגפה אפידמיולוגית מחייבת עמידה בשלושה יעדים מרכזיים:

  1. הקמת מרכז מידע שיאפשר לדעת את מצב התחלואה בכל רגע נתון על בסיס נתונים סטטיסטיים מוצקים.
  2. החלת מגבלות על ריחוק חברתי שישמרו על קצב הדבקה נמוך במחיר פגיעה מינימאלי במשק ובחברה.
  3. הקמת גוף תחקור טכנולוגי שיאפשר קטיעה מהירה של שרשראות ההדבקה.

במבט לאחור אפשר לקבוע שמדינת ישראל נכשלה כישלון חרוץ בשלשת המשימות האלו. זרעי הפורענות לכישלון שלה נזרעו כבר בתחילת הדרך כפי שיתואר להלן.

  1. הקמת מרכז מידע לאומי לא מקצועי והיעדר 'פרוייקטור לאומי' מקצועי
  2. מומחים שנאבקים במגפת הקורונה עושים שימוש בכלים סטטיסטיים שונים שניתן לסווג אותם באופן כללי לשלושה סוגים: כלים שמנתחים את מגמת התפשטות המגפה בעבר, כלים שמספקים מידע על רמת התחלואה בהווה וכלים שמאפשרים לחזות את מגמת ההתפשטות העתידית של המגפה. כל אחד מן הכלים הסטטיסטיים יכול להקנות לנו בנסיבות מסוימות תמונה מטעה, בשל כך יש לעשות בהם שימוש אינטגרטיבי מושכל בהתאם לנסיבות המתפתחות. כדי לעשות זאת ביעילות הגבוהה ביותר עולה צורך למנות מנהל לאומי כללי למאבק במגיפה ('פרוייקטור לאומי'). הפרוייקטור אמור בין היתר לפקח על אופן עיבוד הנתונים, על ריכוז המידע הרלוונטי שמופק מהם ועל בניית תמונת מצב כללית עדכנית לפיה ניתן לקבוע בכל שלב של התפשטות המגפה מדדים סטטיסטיים שהגעה אליהם מחייבת התערבות מהירה של הגורמים המוסמכים. המורכבות העצומה של התפקיד והאחריות העצומה המתלווה אליו מחייבת לבחור לתפקיד אדם מקצועי מן השורה הראשונה שמומחה בתחום בריאות הציבור בכלל ובתחום האפידמיולוגי בפרט, ושיש לו ניסיון בהסקת מסקנות מדעיות על בסיס ניתוח נתונים סטטיסטיים. הסכנה הגדולה ביותר שאורבת לגורמים שהוסמכו לטפל במגפה היא אובדן היכולת להפיק תמונת מצב כללית של התחלואה בכל רגע נתון על סמך אינטגרציה מושכלת של הנתונים הסטטיסטיים. אובדן היכולת הזו משמעה בהכרח אובדן שליטה בהתפשטות המגפה.
  3. בחודש מרץ 2020 הוקם בישראל גוף שמטרתו לספק למשרד הבריאות, למטה לביטחון לאומי (מל"ל) ולשאר משרדי הממשלה נתונים סטטיסטיים, ניתוח נתונים, תובנות והמלצות, שייסעו לממשלת ישראל לגבש מדיניות לאומית במסגרת המאבק במגפת הקורונה. השם המסורבל שהוקנה לגוף הזה הוא: "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה" שאני מכנה אותו כאמור בקיצור "מרכז המידע הלאומי".
  4. באופן מתמיה הקמת הגוף הזה הוטלה על אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן) ולא על גוף מחקר אזרחי/אקדמי שמתמחה בתחום בריאות הציבור בכלל ובתחום האפידמיולוגי בפרט. בראש הגוף הזה עומד מפקד צבאי בדרגת אלוף-משנה ששמו עלום והוא מכונה נ', שמשמש בשגרה כראש הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר של אמ"ן. כלומר, הוא מומחה בפיתוח ושימוש בכלים טכנולוגיים-סטטיסטיים לצורך איסוף מודיעין צבאי ואינו מומחה באופן כלשהו בתחום הרפואה הציבורית-אפידמיולוגית. על רקע חוסר ההתאמה הראשונית של הגוף הצבאי הזה למשימה, הוא הוסמך להסתייע במדענים, רופאים וסטטיסטיקאים בעלי התמחות מתאימה. ההחלטה להטיל את האחריות להקמת הגוף הזה ואת האחריות להפעלתו על גוף צבאי דווקא נובעת כנראה מן הרצון של הממשלה ובמיוחד של ראש הממשלה להשיג מראש שליטה בלעדית על הפרסומים של הגוף הלאומי הזה.
  5. הפרסומים הראשונים של מרכז המידע הלאומי הורכבו מאוסף אקלקטי של ניתוחים סטטיסטיים שלא גובשו תחת מטרה כללית אחת כשחלק גדול מהם עוסק בניתוח מצב התחלואה ביהודה ושומרון וברצועת עזה, כנראה על רקע ההתמחות המוקדמת של הגוף הצבאי במודיעין צבאי.
  6. ב-4 לחודש מאי נקבעו לראשונה מדדים סטטיסטיים שהגעה אליהם מחייבת התערבות מיידית של הגורמים המוסמכים כדי למנוע הגעה לשלב בו קצב ההתפשטות של המגיפה הופך להיות מעריכי. אלו המדדים שנקבעו:
  7. גידול במספר החולים היומי כך שיוכפל תוך 10 ימים או פחות. זה מבטא קצב גידול יומי בחולים חדשים של 7% ויותר.
  8. מעל 100 חולים חדשים ביום.
  9. מעל 250 חולים במצב קשה.
  10. המדדים האלו הוצגו כ"מדדי ראש הממשלה (ראה"מ)" משום שראש הממשלה לא מינה באותה עת מנהל כללי למאבק בקורונה אלא פעל בעצמו כממונה כזה חרף העובדה שאין לו הכשרה מקצועית הולמת לצורך מילוי התפקיד. באותה עת הוא הופיע מידי ערב באמצעי תקשורת כדי להציג בפני אזרחי ישראל את ההתפתחויות האחרונות בנוגע למגפה, להציג את המגבלות החדשות עליהם החליטה הממשלה וכדי להתגאות בפעולות שהוא עצמו יזם שלפי פרשנותו הובילו להצלחה יוצאת דופן גם בקנה מידה עולמי בתהליך דיכוי גל התחלואה הראשון בישראל. מתחתיו שירתו באותה עת שר בריאות ומנכ"ל משרד בריאות שאין להם הכשרה רפואית כלשהי, לכן זה היה נראה טבעי שהוא יהיה הדובר הראשי ושהמדדים שנקבעו לצורך מעקב אחר התפתחות המגפה יוצגו כמדדי ראה"מ. כמובן, ראש הממשלה לא המציא את מדדי ההתרעה ממוחו הקודח, אלא הוא קבע אותם על בסיס התייעצות מוקדמת עם מומחים אלא שלא ברור מי היו אותם מומחים. צוות המומחים שייעץ למל"ל להתמודדות עם מגפת הקורונה למשל, הורכב מפיסיקאים ומומחים שונים שאין להם הכשרה אפידמיולוגית.

  1. מדדי התרעה חייבים להתעדכן כל העת בהתאם לנסיבות ולאופן התפתחות המגפה. אלא שמדדי ההתרעה שהציב ראש הממשלה באמצע חודש מאי לא שונו עד לראשית חודש אוקטובר חרף העובדה שהם התבררו מהר מאוד כחסרי תועלת מעשית¹.
  2. כך נראית הכותרת הראשית של הדוחות היומיים שהנפיק המרכז למידע לאומי עליהן הופיע דרך קבע הבאנר עמידה במדדי ראה"מ :

  1. יחס ההכפלה התלת-יומי מצד שמאל מייצג את השינוי באחוזים שחל במספר החולים המאומתים בכל יום ביחס ליום שקדם לו. כדי לא לקבל קפיצות יומיות חדות הוחלט לחשב אותו באופן תלת-יומי כך: מחשבים תחילה את ממוצע המאומתים שכולל את מספר המאומתים ביום של הדו"ח ומספר המאומתים ביומיים שקדמו לו. בשלב שני מחשבים את ממוצע המאומתים שכולל את מספר המאומתים ביום הקודם לדו"ח ומספר המאומתים ביומיים שקדמו לאותו יום. בשלב שלישי מחשבים את השינוי באחוזים שחל בין שני הממוצעים, מה שמבטא את יחס ההכפלה.
  2. באמצעות יחס ההכפלה ניתן לחשב על פי מודלים מוכרים של תהליך הדבקה נגיפי מעריכי, את מספר הימים שנותרו עד ההגעה למצב בו קצב החולים היומי מוכפל מידי יום, בהינתן ההנחה שיחס ההכפלה נשאר קבוע. כך אפשר לכאורה להתריע מראש על התקרבות למצב בו קצב ההדבקה הנגיפי הופך למעריכי מה שיחייב התערבות מיידית של הגורמים המוסמכים לבלימת המשך ההתפשטות של המגפה. כדי להבטיח טווח התרעה מספק הוחלט שההתרעה תינתן עם ההגעה ליחס הכפלה של 7% שמייצג מצב בו מספר החולים יוכפל מידי יום בעוד 10 ימים קדימה וזה בהנחה שקצב ההכפלה נותר קבוע.
  3. על פניו נראה שהמדדים שהוצבו לצורך מתן התרעה הם הגיוניים וסבירים ביותר. זה הרושם שהתקבל כנראה אצל ראש הממשלה כששמע לראשונה על המדדים האלו מפי המומחים. אולם היכולת לעשות בהם שימוש מעשי תלויה בכך שלא יחולו שינויים חדים וקופצניים במספר החולים היומי, והעליה או הירידה במספר החולים היומיים תתנהל על פי דגמים מוכרים של התפשטות נגיפית בשלבים הראשונים שלה. כדי לנסות להשטיח קפיצות חדות החליטו בחודש יוני לחשב את יחס ההכפלה על פי ממוצע שש-יומי חלף ממוצע תלת-יומי. בפועל זה לא שיכך את הקופצנות של יחס ההכפלה.
  4. הבעיה המרכזית של השימוש ביחס ההכפלה נעוצה בכך שמספר החולים החדשים בכל יום עומד בקורלציה מוכחת עם מספר הבדיקות שנערכות באותו יום. כלומר, ככל שעושים יותר בדיקות באותו יום כך מתגלים יותר חולים חדשים באותו יום. לכן, במצב בו חלים שינויים חדים במספר הבדיקות היומי, ירשמו בהתאמה שינויים חדים במספר החולים היומי וכהמשך לכך יחס ההכפלה יהיה קופצני באופן שלא יאפשר להפיק ממנו מסקנות אמינות. יש חוקרים שסוברים שעם ההגעה להיקף בדיקות נרחב כלשהו הקורלציה הזו הופכת להיות זניחה. אולם מן הגרפים הבאים של מרכז המידע הלאומי עולה שגם בתקופה בה מספר הבדיקות בישראל הגיע לשיא (שנחשב לגבוה מאוד גם בקנה מידה עולמי) המשיכה להתקיים קורלציה משמעותית בין מספר הבדיקות ובין מספר החולים החיוביים:

  1. שימוש ביחס ההכפלה מעורר בעיה נוספת לאור העובדה שחישוב הימים שנותרו להכפלה מניח מצב אידיאלי בו יחס ההכפלה נותר קבוע בעוד שבמציאות הריאלית ישנם גורמים רבים שעשויים לגרום לו להשתנות (בנוסף למספר הבדיקות היומי) כמו למשל תהליך הדבקה שמקורו בגורם מלאכותי שאינו נלקח בחשבון במודלים המוכרים של תהליך הדבקה נגיפי מעריכי אידיאלי.
  2. המסקנה העולה מהנאמר בסעיפים הקודמים היא שלא ניתן להסתמך על יחס ההכפלה כמדד בלעדי להתרעה וכי ההתרעה צריכה להתבסס על אינטגרציה מושכלת של כל הנתונים הסטטיסטיים בהתאם לנסיבות המשתנות ובין היתר על המדד הסטטיסטי החשוב שנקרא 'אחוז החיוביים' שיכול להצביע על מגמות שחלות בתחלואה ללא תלות במספר הבדיקות היומי. זה מובן לכל אפידמיולוג אולם זה לא היה מובן לראש הממשלה ולמפקד הצבאי של מרכז המידע הלאומי ולפקודיו, כפי שאראה להלן.
  3. בשלבים הראשונים התקשו משום מה 'הגורמים המקצועיים' של מרכז המידע הלאומי לחשב באופן נכון את יחס ההכפלה למרות שמדובר בחישוב פשוט ברמה של בית ספר יסודי. הטבלה הבאה מרכזת את הנתונים שהוצגו בדוחות היומיים שפרסם מרכז המידע הלאומי בין התאריכים 9.5-19.5:
תאריך יחס הכפלה מספר ימים להכפלה מספר חולים חדשים הערות
9.5 1.09 15
10.5 1.02 114 20
11.5 1 84 30
12.5 1.02 96 22
13.5 1.03 83 12
14.5 לא פורסמו חישובים בדו"ח
16.5 1.02 99 11
17.5 1.01 212 4
18.5 1.01 150 12
19.5 1.02 122 25

כדי להיווכח שהחישובים שלהם היו שגויים נחשב למשל את יחס ההכפלה התלת יומי שאמור להופיע בדו"ח היומי של 13.5:

3:(12+22+30) = 21.333

3:(22+30+20) = 24

21.333:24 = 0.8888

כלומר, יחס ההכפלה הוא 0.88 ולא 1.03 כמו שמופיע בדו"ח.

מישהו כנראה הבחין בטעות לכן עצרו את החישובים ובדו"ח העוקב הבא – 14.5 לא פורסמו באופן זמני את הנתונים על-פי ממדדי ראה"מ. אלא שגם לאחר מכן החישובים המשיכו להיות שגויים.

אפשר לראות למשל, שאותו יחס הכפלה (1.01) בתאריכים 17.5 ו-18.5 מפיק פעם אחת 212 ימים להכפלה ופעם שנייה 150 ימים. כמו כן, שאותו יחס הכפלה שמופיע בתאריכים 16.5 ו-19.5 מפיק פעם אחת 99 ימים להכפלה ופעם שנייה 122 ימים.

להלן חישוב יחס ההכפלה התלת יומי שאמור להופיע בדו"ח של -19.5:

3:(25+12+4) = 13.666

3:(12+4+11) = 9

13.666:9 = 1.5

כלומר, יחס ההכפלה הוא 1.5 ולא כפי שמופיע בדו"ח- 1.02.

החישובים המוטעים נמשכו ללא הפרעה עד לדו"ח של 4.6 בו נעשה לראשונה חישוב שש-יומי של מקדם ההכפלה. מהטעויות האלו מתקבל רושם שהגורמים שמכינים את החישובים אינם מבינים מה הם צריכים לעשות ומה המשמעות של החישובים שהם עורכים. כמו כן, שאין מישהו שמפקח עליהם באופן הדוק מה שאפשר פרסום חישובים שגויים במשך חודש.

  1. מדיניות מגבלות שאינה מבוססת על מדדים סטטיסטיים ברורים
  2. בפרוץ המגפה לא היה קיים במדינת ישראל מסד נתונים שיאפשר ניטור מהימן של מצב התחלואה ולא היה מידע מספק על נגיף ה- 19 .COVID
  3. לאור כך, בחרה ממשלת ישראל להטיל באופן הדרגתי מגבלות של ריחוק חברתי כבר בשלבי התפשטות הראשוניים של המגפה שהסתיימו במהרה בסגר ארצי כולל. הצעדים האלו בלמו אומנם את התפשטות המגפה כבר בסוף חודש מרץ אולם זה היה כרוך בנזקים קשים למשק ולחברה.
  4. כשהמחיר הכבד של הסגר הראשון הלך והתברר עלתה דרישה לנקוט מעתה והלאה במדיניות בלימה מושכלת שתמנע את הצורך לחזור לסגר כללי. מדיניות הבלימה המושכלת חייבת הייתה להתבסס הן על תמונת מצב עדכנית ומהימנה שתסופק לה על ידי מרכז המידע הלאומי והן על היכולת לבצע תחקור אפידמיולוגי יעיל שיאפשר לקטוע באופן מהיר את שרשראות ההדבקה.
  5. כפי שהראיתי לעיל מרכז המידע הלאומי פרסם מידע סטטיסטי שגוי ובלתי מקצועי עד לתחילת יוני, לכן הממשלה לא יכלה לבסס באותה עת את מדיניות המגבלות שלה על מדדים סטטיסטיים ברורים.
  6. כפי שנראה להלן גם מערך הקטיעה של שרשראות ההדבקה לא הצליח להתרומם בשל שיקולים פוליטיים זרים.
  7. שיקולים זרים בנוגע להקמה של גוף התחקור האפידמיולוגי
  8. בפרוץ המגפה לא היו ברשות משרד הבריאות כלים טכנולוגיים וכוח אדם מתאים לבניית גוף תחקור אפידמיולוגי יעיל שיאפשר קטיעה מהירה של שרשראות ההדבקה. יתר על כן, לא היה קיים מערך שמאפשר לערוך בדיקות בהיקף נרחב שיספק תוצאות תוך 24-48 שעות, כדי להבטיח שמשך הזמן בין זיהוי החולים ובין בידודם יהיה קצר.
  9. על רקע זה הציע בסוף מרץ, שר הביטחון דאז נפתלי בנט, להקים מערך צבאי לקטיעת שרשרת ההדבקה על בסיס כוח האדם והיכולות הטכנולוגיות שהיו זמינים באותה עת בצה"ל.
  10. ראש הממשלה דחה את ההצעה של שר הביטחון על רקע שיקולים פוליטיים לכן האחריות להקמת גוף התחקור נותרה בידי משרד הבריאות מבלי שיהיו לו את האמצעים והתקציבים הנדרשים לשם כך.
  11. לא פלא לכן, שמשרד הבריאות לא הצליח מעולם להקים גוף תחקור טכנולוגי יעיל לקטיעת שרשראות ההדבקה.
  12. במהלך חודש אוגוסט, כשגל התחלואה השני כבר היה בעיצומו, הוחלט בסופו של דבר להעביר את האחריות להקמת גוף התחקור האפידמיולוגי לידי צה"ל.
  13. גוף התחקור האפידמיולוגי שהוקם באוגוסט על ידי מפקדת אלון של צה"ל בתקציב ענק של כ-700 מיליון שקלים מעולם לא הצליח לקטוע באופן יעיל את שרשראות ההדבקה, הן בשל המספר הגבוה של החולים החדשים שנרשמו מידי יום, הן בשל הזמן הרב שנדרש להקמת המערך הטכנולוגי שלו, הן בשל חוסר שיתוף הפעולה של הציבור שהביע חוסר אימון וחוסר שביעות רצון מההחלטות של הממשלה והן בשל העובדה שלא נלקחה בחשבון האפשרות שהבדיקות עצמן עשויות להוות גורם הדבקה לקורונה.
  14. כאשר אדם בריא נדבק בבדיקות הקורונה הוא מקבל לאחר יום יומיים תשובה שלילית. כשבן משפחה שלו שנדבק ממנו ומספר לתחקירנים שהוא שהה כל הזמן בביתו הם כמובן לא מאמינים לכך. כך הדבר בנוגע לנדבקים אחרים ששהו במחיצת האדם שנדבק בבדיקות. התחקירנים לא יכולים לקשור את המקור להדבקה באדם שרשום אצלם כשלילי לקורונה.

פרק ג: המומחים לא מצליחים להסביר את גל התחלואה השני

  1. התחלואה בישראל בגל הראשון הגיעה בשיאה לכ-440 חולים חדשים ליום בלבד. בתחילת חודש אפריל חלה ירידה הדרגתית במספר החולים החדשים ועליה במספר המחלימים מה שהצביע על כך שהמגפה דועכת וכי לא צפויה מצוקה טיפולית. בתחילת חודש מאי מספר החולים החדשים ליום נע בין 5-30.
  2. החל מה-18 לאפריל הנהיגה הממשלה סדרה של הקלות מדורגות ליציאה בטוחה מן הסגר הראשון שנפרסו עד ל-29 במאי.
  3. ב-28 למאי מספר החולים החדשים עלה ל-78 ולמחרת, עקב הדבקה נקודתית של תלמידים בגימנסיה העברית רחביה, מספר החולים החדשים עלה מעל ל- 100. האירוע הזה יצר טלטלה במערכת הבריאות משום שבמדד ראה"מ נקבע סף של 100 חולים חדשים ליום כסף התרעה. עקב כך הוחלט על עצירת המשך ההקלות ושר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין, החל להפעיל לחצים על קופות החולים להגדיל את מספר הבדיקות שהן עורכות כדי לאפשר קטיעה יעילה ומהירה יותר של שרשרות ההדבקה².
  4. לא ברור מדוע בחודש מאי בחרו במספר 100 חולים חדשים ליום כמדד להתרעה. אולי משום שבתחילת מאי מספר החולים החדשים ליום נע בין 5-30 והמספר 100 עשה רושם של מספר עגול גדול. בכל אופן, המטרה המרכזית של ההתרעה הייתה למנוע הגעה למצב בו בתי החולים לא יוכלו לטפל בחולים הקשים ובמונשמים. מכיוון שמספר החולים הקשים עמד בתחילת חודש מאי על 66 ועד סוף יוני ירד בעקביות ל-28 חולים (רחוק מאוד ממדד ראה"מ של 250 חולים קשים) אזי אירוע חציית רף ה-100 חולים חדשים ליום שעורר מהומה בסוף חודש מאי הפך להיות במהלך חודש יוני לאירוע לא מיוחד ותוך זמן קצר הוא איבד את הרלוונטיות שלו כמדד התרעה כשמספר החולים החדשים טיפס כבר ב-18.6 ל-303.
  5. להלן טבלה שמרכזת נתונים מן המחצית הראשונה של חודש יוני:
תאריך יחס הכפלה מספר ימים להכפלה מספר חולים חדשים
4.6 21 4 120
10.6 1.02 114 20
14.6 1- המחלה דועכת 126
16.6 9 8 285

לאחר שעברו בדו"ח היומי של -4.6 לחישוב שש-יומי של יחס ההכפלה, קיבל יחס ההכפלה גם שם חדש: 'קצב גידול ממוצע יומי באחוזים' (להלן: 'קצב הגידול היומי'). אולם עם החישוב החדש התברר להם שקצב הגידול היומי עומד על 21% כלומר, אנו קרובים רק 4 ימים למצב בו תתרחש הכפלה יומית של מספר החולים היומי! כזכור, הם היו אמורים להתריע אצל הגורמים המוסמכים לפחות 10 ימים לפני הגעה למצב כזה. אולם הדאגה הזו התפוגגה לאחר ימים ספורים בלבד (ב- 10.6) כשהתברר שקצב הגידול היומי הוא בעצם רק 1.02% וההגעה למצב מסוכן תתרחש רק בעוד 114 ימים. ארבעה ימים לאחר מכן (ב- 14.6) המדד הצביע על קצב גידול יומי שלילי לפיו המגפה בעצם דועכת ואין מה לדאוג. אולם יומיים בלבד לאחר מכן (16.6) המדד הצביע על קצב גידול יומי של 9% (מעל גבול ההתרעה שנקבע ל- 7% ) כלומר על מצב חירום במסגרתו נותרו לנו רק 8 ימים להגעה למצב ההכפלה היומי. בשלב הזה היה ברור לחוקרים שמדד קצב הגידול היומי אינו יכול לשמש כלי מעשי להתרעה.

  1. כשמספר החולים החדשים הגיע ב-18 ליוני ל- 303, החליטו במרכז המידע הלאומי להוציא דו"ח התרעה לממשלה ולציבור שהתפרסם ב-20 ליוני. בדו"ח הם כותבים כך: "במהלך השבועות האחרונים עולה מספר הנדבקים החדשים בישראל בקורונה באופן עקבי. בשבוע של ה- 15-21 במאי מספר הנדבקים הממוצע שנתגלו מדי יום עמד על 16 נדבקים חדשים, וכיום, כעבור ארבעה שבועות אנו עומדים על ממוצע יומי של כ-200 נדבקים חדשים, כ- 300 ביומיים האחרונים".

לחוקרים במרכז המידע לא היה ברור מה גודלו האמיתי של קצב הגידול היומי בגלל הקופצנות הבלתי סדירה שלו כפי שהראיתי לעיל, לכן, הם החליטו לשער את גודלו על סמך מספר החולים היומי. על סמך ממוצע יומי של כ-200 נדבקים חדשים וכ-300 ביומיים האחרונים הם שיערו שאנו מצויים בין 10-15 ימים לפני מועד ההכפלה היומי ובשל כך אנו צריכים להיות קרובים פחות או יותר לקצב גידול יומי של 7%. ההשערה הזו אינה תקפה כמובן משום שאין קשר הכרחי כלשהו בין ההגעה ל- 300 חולים חדשים ביום ובין קצב גידול יומי כלשהו. למשל, במקרה בו יתגלו דרך קבע 1,500 חולים חדשים בכל יום, קצב הגידול היומי יהיה 0%. זה כנראה לא היה מובן ל'גורמים המקצועיים' במרכז המידע הלאומי לכן הם החליטו לשרטט 3 גרפים סביב קצב גידול יומי של 7% שיחזו את קצב ההתפשטות העתידי של המגפה. אחד שורטט על בסיס קצב גידול יומי של 5% שהוא נמוך ממדד הסף, אחד לפי מדד הסף של 7% ואחד לפי מדד של 8% שהוא גבוה ממדד הסף. כך הוצגו הגרפים האלו בדו"ח³:

  1. הקורלציה בין מספר הבדיקות ובין מספר החולים היומי שגרמה לקופצנות בקצב הגידול היומי הייתה אמורה להיות ידועה היטב לחוקרים במרכז המידע הלאומי משום שהיא חזרה על עצמה בעקביות כפי שעולה מן הגרפים הבאים שהם עצמם הכינו:

לאור הקורלציה בין מספר הבדיקות למספר החולים החדשים, הקביעה אם העלייה במספר החדשים מבטאת עליה ממשית בתחלואה חייבת הייתה להתבסס על המדד של 'אחוז החיוביים'. לא צריך אפילו לבנות גרף מיוחד לצורך כך. אם נביט בשני הגרפים האחרונים אזי אפשר לראות ש- 14,700 בדיקות ליום שנערכו בתאריך 7.6 הניבו 140 חולים חדשים ומספר בדיקות לא גדול בהרבה, של 16,700 בדיקות ביום ב- 18.6 הניבו מספר כפול של חולים חדשים – 304! זה מצביע על כך שב-11 הימים האחרונים חל גידול משמעותי באחוז החיוביים, מה שמצביע על מגמת עליה בתחלואה ללא קשר למספר הבדיקות.

מתברר שבפועל שרטטו במרכז המידע הלאומי גרף יומי שעוקב אחר אחוז החיוביים:

מהגרף עולה שמדד אחוז החיוביים גדל בערך פי- 5 מאז ראשית יוני. זה נתון דרמטי שהיה חייב להיות מפורסם בדו"ח המתריע מן ה-20 ליוני. אין לי הסבר שמניח את הדעת מדוע הם לא פרסמו את הנתון הזה. אני משער שהם החליטו לבחון את מצב התחלואה אך ורק לאור "מדדי ראה"מ" כמו חיילים שממלאים אחר פקודה צבאית ולא כמו מומחים שבוחנים את מצב התחלואה על בסיס אינטגרציה של כל הנתונים הסטטיסטיים הרלוונטיים.

  1. על רקע המשך העלייה במספר החולים החדשים במהלך חודש יוני הוחלט בסוף החודש על חידוש המגבלות. עד ל-7 ליולי הוגבלה התכנסות במקומות פתוחים ל-50 משתתפים בלבד ובמקומות סגורים ל- 20, הוחלט על סגירה של מועדונים, אולמות, ברים, חדרי כושר, בריכות ציבוריות, על 30% עבודה מהבית במשרדי ממשלה ועל צמצום הפעילות והתפוסה של האוטובוסים. הארכת הלימודים במוסדות החינוך בקיץ לא אושרה והלימודים תמו כסדרם בסוף יוני. בקיץ אושרו קייטנות עד כתה ד' בלבד.
  2. חרף ההתנהלות השלומיאלית של מרכז המידע הלאומי וההשערות הפרועות שעמדו ביסוד שלושת הגרפים ששרטטו שהתיימרו לחזות את מספר החולים החדשים, התברר חודש לאחר מכן, שהגרף שמציג את החולים החדשים בפועל נפל בתוך הגבולות של הגרפים שהם שרטטו. כמובן, זה היה באופן ממוזל וממש לא מדויק. אלא שהם ראו בכך הצלחה גדולה והוכחה לכך שהיצמדות למדדי ראה"מ משתלמת בסופו של דבר גם אם הנתונים של המדדים האלו קופצניים ותלויים באופן הדוק במספר הבדיקות. לאור כך, בתאריך 21.7 הם פרסמו דו"ח נוסף⁴ ובו הגרף הבא:

  1. הקו השחור מייצג את מספר החולים החדשים בפועל. רואים שהצורה בה הוא נוטה החל מהתאריך 27.6 אינה חופפת לצורה המעריכית האידיאלית של הגרפים שהם שרטטו. לכן בהסבר לגרף הם מציינים: "התמתנות העלייה בימים האחרונים, עשויה להיות קשורה למספר בדיקות מועט ולא בהכרח להתמתנות "אמיתית". קשה לקבל את ההסבר הזה משום שצורת ההתמתנות של הגרף מתחילה כאמור כבר מ- 27.6. יתר על כן, בדיעבד אנו יודעים שבחודשים אוגוסט וספטמבר הגרף בפועל חרג לחלוטין מן הגרפים המערכיים שהם שרטטו, לכן, יש לקבוע שדפוס התפתחות של התחלואה בגל השני לא תאם לדפוס התפתחות מעריכי אידיאלי. זה יכול להצביע על מעורבות של גורם לא טבעי בתהליך ההדבקה.
  2. ההערה שלהם שהתמתנות הגרף אולי קשורה למספר בדיקות מועט, חושפת לראשונה את העובדה שהם מודעים לקורלציה שמתקיימת בין מספר הבדיקות למספר החולים החדשים. הם מעולם לא הזכירו את הקורלציה הזו שעשויה הייתה להצביע על חולשה במדד של ראה"מ. אולם משעשו זאת כעת, לא נותרה בידם ברירה אלא להתייחס לראשונה למדד שאינו תלוי במספר הבדיקות והוא 'אחוז החיוביים'. לפני שאראה כיצד הם מתייחסים בפעם הראשונה למדד של 'אחוז החיוביים' אמשיך להציג את התשובה לשאלה עד כמה הם דייקו בהערכות שלהם.
  3. בדו"ח מה- 20 ליולי הם שואלים: " כמה דייקנו בהערכותינו עד כה, ומה צפוי עתה?" וזו התשובה שלהם: "מסמך זה נועד, בין השאר, לשמש לבקרה של הערכות מרכז המידע והידע עד כה כפי הוצגו במסמכים בשבועות הקודמים. ב- 20 ביוני הציג מרכז המידע והידע תחזית לשלושה מדדי תחלואה: חולים חדשים, חולים חדשים במצב קשה ונפטרים. מעט יותר מחודש לאחר הפצת המסמך בחנו את ההערכות שהוצגו בו:
  4. חולים חדשים. לפני כחודש הערכנו שכיום נעמוד על מעל-1,000 נדבקים ליום, ואכן בשבוע האחרון מספר הנדבקים החדשים עומד על מעל ל- 1,500 בממוצע. רף 1,000 החולים החדשים ביממה נחצה לראשונה ב- 2 ליולי, עם 1,140 חולים חדשים ביממה. העלייה המסתמנת היא בקצה העליון של טווח ההערכה שהוצג בעבר.
  5. חולים חדשים במצב קשה. גם בעניין זה, לצערנו, נראה שההערכה שהוצגה נמצאת בטווח; לפני כחודש הערכנו שכיום נעמוד על עשרות חולים קשים חדשים ליום, ובימים האחרונים עומד נתון זה על 30 חולים קשים חדשים ליום בממוצע.
  6. נפטרים. לפני כחודש הערכנו שכיום נעמוד על מספר מתים כולל של מאות רבות, ונכון ליום פרסום הדו"ח הנתון הכולל מתקרב ל-450. ההערכה שהוצגה לפני חודש הייתה הערכת יתר, בעיקר משום שהערכנו כי שיעור בני ה-60 ומעלה בגל הנוכחי יהיה דומה לשיעורם בגל הראשון. לשמחתנו שיעורם בפועל נמוך כאמור בהרבה, כמעט חצי מזה שבגל הראשון."
  7. התשובה שלהם לשאלה עד כמה הם דייקו בתחזית שלהם מזכירה לי סרט ישן של צ'רלי צ'פלין בו רואים אותו מנסה להכניס בגדים רבים למזוודה קטנה. כשהוא מצליח לבסוף לסגור את המזוודה נותרים חלקים של הבגדים מחוץ למזוודה. כדי לפתור את הבעיה, הוא לוקח מספריים גוזר את החלקים שיצאו מחוץ למזוודה ואז הכול בסדר! הוא גאה ומרוצה מן העמידה שלו במשימה. כדי להוכיח שחזו נכון את מספר הנדבקים החדשים הנוכחי (21 ליולי) הם בוחרים להתייחס לגרף התחזית לפי קצב גידול יומי של 7%. אולם אם מביטים בו לפי התאריך 21 ליולי הוא חוזה כ-2,000 חולים חדשים בעוד שבדו"ח היומי מ- 20 ליולי שהתפרסם על ידי מרכז המידע הלאומי התברר שמספר החולים החדשים עומד על 948 בלבד! מה עושים? הם החליטו להתייחס לממוצע השבועי של החולים החדשים שהוצג כ- 1500 (1,470) וזה בסדר. אולם מכיוון שגם זה לא עומד בקנה אחד עם צפי של 2,000 חדשים אזי הם פשוט מתעלמים מההפרש. כלומר, לוקחים את המספריים של צ'רלי גוזרים 500 נדבקים מן התחזית (רבע מהתחזית) והינה למרבה הפלא אין פער! והם מאוד גאים ומרוצים.
  8. לאחר מכן הם מבחינים שגרף התחזית שלהם לפי קצב גידול יומי של 8%, חוצה את הגרף השחור בדיוק בנקודת ה- 1,000 חולים חדשים ליום. לאור זאת הם שוב לוקחים את המספריים של צ'פלין וגוזרים את כל החלקים של הגרף הזה שלא תואמים למצב בפועל ומותירים ממנו רק את הנקודה הזו. מקו הוא הופך פתאום לנקודה. על סמך זה הם טוענים שהם חזו מתי בדיוק אנו נחצה את רף ה- 1,000 חולים חדשים ליום. מבחינת המגפה סף של 1,000 חולים זה היינו הך כמו 1271 חולים חדשים או 666 חולים חדשים, אולם 1,000 חולים חדשים ליום נשמע סף עגול מיוחד לכן הם מרוצים.
  9. בנוגע לחיזוי מספר החולים הקשים היומי כדאי לעיין בטבלה להלן שמרכזת את המצב בפועל בשבוע שלפני פרסום הדו"ח:

 

תאריך חולים במצב קשה
13.7 147
14.7 179
15.7 181
16.7 198
17.7 196
19.7 217
20.7 258

אם מחשבים את ממוצע החולים הקשים החדשים ליום מקבלים את הנתון 15.5 חולים קשים חדשים ליום. אולם בתחזית שלהם הם הצביעו על כ-33 חולים קשים חדשים ליום. מה עושים? פשוט מציגים ממוצע שמתאים יותר לתחזית, כלומר של 30 חולים קשים חדשים ליום. מה בנוגע לאי ההתאמה עם הממוצע האמיתי באותו שבוע? בעניין זה תשאלו את צ'פלין כי לי אין תשובה.

  1. בנוגע למספר הנפטרים הכולל הם חזו שבמועד פרסום הדו"ח הוא יגיע לכ-650 כשבפועל הוא הגיע ל- 450. מכיוון שהנימוק שלהם נראה על פניו הגיוני, כלומר, ירידה בשיעור החיוביים בני ה-60 ומעלה, אפשר לסכם ולומר שבסעיף הזה אין אומנם חיזוי מוצלח אבל יש הסבר מוצלח לכישלון.
  2. הגיע הזמן לבחון כיצד הם התייחסו בפעם הראשונה למדד 'אחוז החיוביים'. זה מה שהם כותבים בנוגע לכך:

"ומה לגבי שיעור החיוביים? נתון זה משמש אותנו לאורך המגפה להערכת היקף התחלואה הלא מזוהה. באופן פשטני, ככל שערך זה גבוה יותר, הוא עשוי להעיד על תחלואה רחבה יותר באוכלוסייה שנדבקה¹. שיעור החיוביים עלה במהלך גל התחלואה השני מכ- 0.5% לפני חודשיים עד ל-5% בשבועיים הראשונים של יולי, ובשבועיים האחרונים מזוהה עלייה נוספת בשיעור זה והוא הגיע כבר ל-8.7%.

¹ ערך זה מושפע כמובן מפרמטרים נוספים: מספר הבדיקות הכולל באוכלוסייה, שככל שיעלה – שיעור החיוביים מתוכו צפוי לרדת; התווית הבדיקות – ככל שיכוונו לאוכלוסייה סימפטומטית צפוי שיעור החיוביים מתוכן לעלות , וככל שיכוונו לאוכלוסייה רחבה יותר ולבדיקות מגעים רחבות צפוי שיעור החיוביים מתוכן לרדת.

 

  1. העלייה הקיצונית של אחוז החיוביים במשך חודשיים מערך של 0.5 ל- 8.7 היא דרמטית ומלמדת על עלייה תלולה בהיקף התחלואה. השאלה היא למה לא התייחסו עד כה לנתון החשוב והדרמטי הזה?
  2. הם מגלים לנו לראשונה שהנתון הזה שימש אותם לאורך המגפה להערכת היקף התחלואה אם כי הם מגדירים אותה כתחלואה 'לא מזוהה'. הרושם שמתקבל מן ההגדרה הזו וגם מהמשך הדברים שלהם הוא שהם מנסים לגמד את החשיבות של מדד אחוז החיוביים באמצעות טענות שונות שחלקן לא ברורות וחלקן לא נכונות, כדי לצדק את השימוש העיקרי שלהם במדדי ראה"מ כמדדים מרכזיים להתרעה.
  3. לא ברור למה הם בדיוק מתכוונים במושג תחלואה 'לא מזוהה'. כדי ל'זהות' את רמת התחלואה היחסית במגזר מסוים למשל, בוחנים את אחוז החיוביים היחסי שנרשם באותו מגזר ביחס למגזרים אחרים ולא בוחנים את מספר החולים החדשים באותו מגזר משום שהנתון הזה תלוי כאמור במספר הבדיקות. האם הם מתכוונים לכך שאפשר לבדוק את שמות החולים החדשים וכך לזהותם? את זה אפשר לעשות גם כשרואים עליה או ירידה באחוז החיוביים. לכן ההערה שלהם בנוגע למדד אחוז החיוביים כמי שמורה על תחלואה לא מזוהה לא ברורה.
  4. אם מקבלים את טענתם שמדד אחוז החיוביים שימש אותם לאורך המגפה להערכת היקף התחלואה, נשאלת השאלה מדוע הוא לא הוזכר כלל בדו"ח של ה-20 ליוני ובדו"ח הנוכחי הם מתייחסים אליו רק כבדרך אגב? קיימות שתי תשובות אפשריות: או משום שהמדד הזה לא באמת שימש אותם בעבר, או משום שהוא אינו מהווה חלק ממדדי ראה"מ ובשל כך יש להתייחס אליו כאל מדד משני לא חשוב שאין צורך מיוחד להזכיר אותו בדוחות. בכל אפשרות שנבחר מבין השתיים נגיע למסקנה המצערת שמדובר בחוסר מקצועיות משווע.
  5. הטענה שלהם (בהערה קטנה ¹) לפיה ככל שיעלה מספר הבדיקות הכולל אזי שיעור החיוביים מתוכו צפוי לרדת היא טענה לא נכונה. אחוז החיוביים היומי מבטא מגמת תחלואה שהתרחשה בטווח זמן של שבוע-שבועיים אחורה, לכן אין כל הצדקה לקשור את הנתון הזה למספר הבדיקות היומי. מכאן עולות שלוש אפשרויות, או שזה נובע מחוסר מקצועיות, או שזה נעשה בחוסר תום לב במטרה למזער ככל שניתן את החשיבות של מדד אחוז החיוביים, או שזה נעשה על רקע שתי הסיבות האחרונות גם יחד. כל אחת משלוש האפשרויות האלו מצביעה בעליל על העובדה שמרכז המידע הלאומי מתנהל באופן מתחנף (לראה"מ) ובאופן בלתי מקצועי.
  6. הטענה שלהם לפיה ככל שיכוונו את הבדיקות לאוכלוסייה סימפטומטית שיעור החיוביים יהיה יותר גבוה בהשוואה למצב בו מכוונים אותם לאוכלוסייה רחבה יותר, היא בהחלט טענה נכונה. אלא שזה לא רלוונטי לתקופת הזמן שהם בחנו, משום שעד לפרסום הדו"ח לא חל שינוי במדיניות הבדיקות והן יועדו כל הזמן לאוכלוסייה סימפטומטית בלבד.
  7. לגישה החנפנית והלא מקצועית של מרכז המידע הלאומי היו השלכות חמורות משום שבהשפעתה הושם דגש הן באמצעי התקשורת והן בקרב הגורמים המוסמכים על מספר החולים החדשים ליום ולא על העלייה הדרמטית באחוז החיוביים בחודשים יוני-יולי. לכן, לא פלא שהיו לא מעטים גם בקרב הגורמים המוסמכים שהטילו ספק בקביעה שחלה עלייה אמיתית בתחלואה מתוך הנחה שמספר החולים החדשים גדל רק בשל הגידול המשמעותי שחל במספר הבדיקות. הספקנות, חוסר הביטחון והבלבול, ניכרים בדבריו של שר הבריאות שנאמרו במסיבת העיתונאים שכינס ביום 6 ליולי: "…מאבק הקורונה הוא קשה ומסובך, אויב חמקמק שיודע להסתתר היטב. התחושה שמלווה את העולם כולו וגם אותנו הישראלים היא אי ודאות…" לאור ערפל הקרב שהוקרן ממרכז המידע הלאומי הוא הצהיר באותו מעמד שהוא החליט למנות מנהל כללי למאבק בקורנה.
  8. בוועדת הקורנה דרשו ממשרד הבריאות לספק להם נתונים סטטיסטיים בנוגע למוקדי הדבקה כדי לאפשר להם לבחון באופן ענייני הטלת מגבלות חדשות על עסקים. אולם בשל חוסר התפקוד של גוף התחקור האפידמיולוגי במשרד הבריאות ובשל חוסר המקצועיות של מרכז המידע הלאומי לא התאפשר למשרד הבריאות לספק נתונים כאלו. בשל כך, התעוררה התנגדות קשה בוועדת הקורונה על ההחלטה לסגור את מכוני הכושר ועל הכוונה להטיל מגבלות נוספות על העסקים. הד למאבקים האלו ניתן למצא בדבריו של שר הבריאות במסיבת עיתונאים שכינס בתאריך 21 ליולי: "לצערי אנחנו מתקשים להעביר הגבלות מינימליות במשק. מתפתחים מאבקים על כל דבר. אני מבין את תחושת האזרחים שחשים בלבול. הדבר לא נובע מהחלטות משרד הבריאות. הבלבול נוצר ממאבקים שמתפתחים בממשלה ובכנסת… הקורונה לא מבדילה בין ימין לשמאל, קואליציה ואופוזיציה. המאבק משותף לכולנו. אין שני צדדים למתרס. כולנו באותו צד מול הנגיף. ההתנהגות של ועדת הקורונה תביא אותנו בעל כורחנו לסגר מלא במדינה. כשעל כל ענף אנחנו מתחילים במאבק קשה על מקום ישיבה זה או אחר ההתדרדרות תהיה של כולנו".
  9. בתאריך 22 ליולי אישרה הכנסת חוק שמקנה לממשלה סמכויות חירום במאבק בקורונה. החוק הזה אפשר לממשלה ליישם תקנות ללא אישור הכנסת, מה שרוקן את ועדת הקורונה מסמכויותיה. החוק הזה לא עזר הרבה משום שזמן קצר לאחר מכן החלו להתגלע עימותים בקבינט הקורונה בנוגע לאופן הטיפול של משרד הבריאות בגל השני של המגפה.
  10. בישיבת קבינט הקורנה שהתקיימה ביום 28 ליולי הזהירו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי ונציג מכון גרטנר שהממשלה תאבד שליטה במגפה ומאות ישראלים ימותו אם לא ינקטו באופן מידי הגבלות חדשות. האזהרה הזו גרמה לזעם בקרב השרים שקבלו על כך שנציגי משרד הבריאות אינם מציגים להם נתונים סטטיסטיים ותחזיות מדויקות שיאפשרו לממשלה לנהל מדיניות מגבלות מושכלת ועניינית.
  11. המאבק המתמשך בין הגורמים המוסמכים בנוגע למדיניות המגבלות על רקע חוסר היכולת של משרד הבריאות להציג נתונים סטטיסטיים ותחזיות מדויקות, לא אפשר להחיל שינויים מהותיים במדיניות המגבלות עד ההגעה לסגר הכללי השני.
  12. העלייה התלולה בתחלואה בחודש יולי הייתה מפתיעה לכשעצמה לאור העובדה שמערכת החינוך הייתה מושבתת באותה עת ובראשית יולי חודשו מספר מגבלות משמעותיות. אולם דווקא בלימת התפשטות הנגיף בסוף חודש יולי והירידה בתחלואה במהלך חודש אוגוסט הם שעוררו תמיהות, משום ששום דבר מהותי לא השתנה במדיניות המגבלות של הממשלה ובהתנהלות הציבורית. לפי המודלים המוכרים המגפה הייתה צריכה להמשיך להתפשט ולהגיע מהר מאוד לקצב הדבקה מעריכי. בחודש אוגוסט לא ההין מישהו מבין המומחים להביע את דעתו בנוגע לסיבות להתייצבות ולירידה בתחלואה גם לא במרכז המידע הלאומי, אלא הם בחרו לעסוק רק בניתוח מדדים שמצביעים על המגמות האלו. גם לעלייה הדרמטית המחודשת של התחלואה בחודש ספטמבר לא ניתן היה לספק הסבר הגיוני.
  13. מרכז המידע הלאומי פרסם בתאריך 15 לאוקטובר מאמר שבוחן את האפשרות לפיה עליית התחלואה בספטמבר נגרמה על סמך פתיחת שנת הלימודים.

המסקנה העולה מן המאמר היא שלא ניתן להצביע על פתיחת הלימודים כעל גורם מרכזי שהוביל לעלייה התלולה בתחלואה בחודש ספטמבר. מסקנה דומה הוסקה גם בנוגע למדינות אחרות בעולם. בסעיף 9 של המאמר הוזכרה העובדה שבמספר מדינות ובכלל זה בישראל נצפתה בסמוך לפתיחת הלימודים עלייה בשכיחות התחלואה בקרב בני 10- 19 מבלי לייחס לתצפית הזו משמעות מיוחדת. הם גם בחרו לא להציג את הנתונים המספריים שמצביעים על העלייה הזו. הם נהגו כך הן משום שהעלייה בשכיחות התחלואה בקרב בני 10-19 בישראל הייתה זניחה כפי שאראה להלן, והן בשל העובדה שבישראל נפתחו רק כיתות לימוד לגיל הצעיר וזה במסגרת מגבלות חמורות למדי.

  1. להלן ממוצע שכיחות התחלואה היחסית לשכבת הגיל 0-19 בשבועות הסמוכים לפתיחת הלימודים על פי הדוחות של מרכז המידע הלאומי:
נושא/שבוע 28.8-3.9 5.9-11.9 13.9-19.9 20.9-26.9
שכיחות יחסית של חולים חדשים לפלח גיל 0-19 32.5% 36%

(הפרש של 3.5%+ משבוע קודם)

35.3%

(הפרש של 0.7%-)

31.5%

(הפרש של 3.8%-)

ממוצע חולים חדשים באותו שבוע לכלל האוכלוסייה 2,022 3,238 4,661 6,136
גידול/קיטון שבועי במספר החולים החדשים לפלח הגיל 0-19 113+

(3.5% מכלל החולים החדשים באותו שבוע)

32- 233-

מהטבלה ניתן ללמוד שהגידול בשכיחות התחלואה היחסית לגיל 0-19 בשבוע הראשון לפתיחת הלימודים בספטמבר התבטאה בעלייה יחסית של 113 חולים חדשים בלבד בפלח גיל זה. מדובר במספר זניח בהשוואה לממוצע הכללי של חולים חדשים באותו שבוע שעמד על 3,238. יתר על כן, בשבועיים הבאים אנו רואים דווקא קיטון (אף הוא לא משמעותי) בשכיחות התחלואה היחסית לפלח הגיל 0-19. בשל כך, לא ניתן לייחס את העלייה התלולה בתחלואה במהלך חודש ספטמבר לפתיחת הלימודים.

  1. עד היום לא הוצע על ידי המומחים הסבר הגיוני לתנודות החדות שחלו בתחלואה במהלך גל ההתפשטות השני. הסבר המדעי מלא ותקף לכל התנודות בגל השני מוצג להלן בהמשך התחקיר.
  2. כשהתחלואה עלתה באופן דרמטי במהלך חודש ספטמבר המשיכו במרכז המידע הלאומי לבחון את מצב התחלואה לפי מדדי ראה"מ באמצעות הגרפים הבאים שבנו לצורך כך:

  1. חרף העובדה שבמהלך ספטמבר הוכפל מספר החולים החדשים (נסק מעבר ל-8,000 ליום), הוכפל אחוז החיובים (הגיע ל-13.7%) ומספר החולים הקשים הוכפל אף הוא (הגיע ל-790), הגרפים של מדדי ראה"מ הציגו לכל אורך הדרך מצב אופטימי למדי. לפי הגרפים האלו קצב הגידול היומי בחולים חדשים וקצב הגידול בחולים קשים לא נסק בשום שלב מעבר ל-5% ובשל כך לכאורה לא הסתמן מצב חרום כלשהו במהלך חודש ספטמבר! אפשר לומר שההיצמדות המתחנפת והבלתי מקצועית של מרכז המידע הלאומי למדדי ראה"מ הפכה בחודש ספטמבר לפרסה.

 

פרק ד: הפצת נגיף הקורונה במתחמי הבדיקות

כללי

בחודש אוקטובר עיינתי בנתונים הסטטיסטיים שפרסם מרכז המידע הלאומי והתברר לי שבין אמצע חודש יולי ועד תחילת חודש אוקטובר 2020 התקיימה קורלציה בין מספר הבדיקות בישראל ובין אחוז החיוביים. ההתאמה של אחוז החיוביים למספר הבדיקות באה לידי ביטוי בטווח זמן של 10 ימים עד שבועיים לאחר עלייה (שיא) או ירידה (שפל) במספר הבדיקות, מה שלמלמד על קורלציה סיבתית לפיה מספר הבדיקות משפיע על אחוז החיוביים. הפרשנות היחידה שניתן היה להקנות לקורלציה הזו בנסיבות הקיימות היא שבדיקות הקורנה שהתקיימו בישראל בקיץ היוו גורם הדבקה עיקרי לקורונה. עד אז הניחו המומחים שקיימת השפעה חד כיוונית לפיה מספר הבדיקות גדל ככל שיש יותר עלייה בתסמיני הקורונה. הגילוי הזה מצביע על השפעה דו-כיוונית, לפיה הדבקה בבדיקות גורמת לעלייה בביקוש לבדיקות, ועלייה בהיקף הבדיקות שבה וגורמת לעליה ברמת התחלואה וחוזר חלילה.

חישוב 'מקדם המתאם' (מקדם הקורלציה) בין מספר הבדיקות בישראל לאחוז החיוביים

אלו הגרפים שפרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה בתאריך 29 לאוקטובר:

  1. בין הגרפים האדומים שמייצגים את הנתונים בישראל מתגלית התאמה צורנית כללית. אם מביטים על הגרפים בטווח הזמן שרלוונטי להתפתחות הגל השני, כלומר, בין אמצע יולי עד אמצע אוקטובר, רואים שהצורניות הכללית של כל אחד משני הגרפים מתחילה בנקודת שיא בולטת, צונחת לאחר מכן לנקודת שפל בולטת ועולה שוב לנקודת שיא שנייה גבוהה יותר שלאחריה באה צניחה מהירה. ניתן לראות שההתאמה של אחוז החיוביים למספר הבדיקות בנקודות השיא והשפל מתרחשת בטווח זמן של 10 ימים עד כשבועיים לאחר השינוי שחל במספר הבדיקות.
  2. חישוב מקדם המתאם בין הנתונים מתבסס על ערכי השיאים והשפל הבולטים שתרומתם לקורלציה הכללית בין הגרפים היא הגדולה והמשמעותית ביותר. חשוב לציין שההשפעה של מספר הבדיקות על אחוז החיוביים בטווח זמן של 10 ימים עד כשבועיים היא השפעה מצטברת לפי התרחיש האפשרי הבא: אדם בריא נדבק בבדיקות. הוא מדביק אנשים אחרים ואז, בזמנים שונים במהלך טווח של 10 ימים עד כשבועיים הם מאובחנים כחיוביים. ההשפעה המצטברת שלהם על אחוז החיוביים בטווח זמן של 10 ימים עד כשבועיים, מתבטאת בבנייה הדרגתית של שיא או שפל בגרף שעוקב אחר אחוז החיוביים. לכן, חשוב להשוות בין נקודות השיא ונקודות השפל הבולטות ביותר בגרפים שעוקבים אחר מספר הבדיקות ואחוז החיוביים במהלך טווח זמן של 10 ימים עד כשבועיים.
  3. השיא הראשון של מספר הבדיקות שחל באמצע יולי (מסומן בחץ מפוספס) הוא בעל ערך של 3,000 בדיקות ליום למיליון איש. שיא זה תואם לשיא הראשון של אחוז החיוביים שחל בתחילת אוגוסט שערכו 8% (מסומן אף הוא בחץ מפוספס).

נקודת השפל במספר הבדיקות בראשית אוגוסט שערכה 2,300 בדיקות ליום (חץ כחול) תואמת לנקודת השפל באחוז החיוביים שחלה בסוף אוגוסט ושערכה 6% (חץ כחול).

נקודת השיא השני במספר הבדיקות במחצית השנייה של ספטמבר שערכה 6,000 בדיקות ליום (חץ ירוק) תואמת לשיא השני באחוז החיוביים שחל בימים הראשונים של אוקטובר שערכו 15% (חץ ירוק).

  1. אם מקלידים את הנתונים האלו לתוכנת אקסל ומפעילים את הפונקציה שמאפשרת לחשב את מקדם הקורלציה בין הגרפים (Pearsonw's correlation) מקבלים את הערך 0.999415!!! מדובר בערך התאמה גבוה שהוא כמעט מושלם. המשמעות היא שהקורלציה בין מספר הבדיקות ובין אחוז החיוביים אינה מקרית אלא היא מובהקת על פי סטנדרטים מדעיים ברמת ודאות של למעלה מ- 99.9% !!!
  2. קורלציה בין שני סוגי אירועים מכומתים יכולה להתברר כ'סיבתית' או 'נסיבתית'. אם מגלים שהתרחשות של אירוע מכומת מסוג א' גורמת בהכרח ובאופן הדיר להתרחשות עוקבת של אירוע מכומת מסוג ב' שעומד בקורלציה אליו, אזי חייבים לקבוע שמדובר בקורלציה סיבתית, משום שזו בדיוק ההגדרה המדעית של המונח 'סיבתיות'. העובדה שבמקרה הנדון שינוים במספר הבדיקות גורמים באופן הדיר לשינויים קורלטיביים עוקבים באחוז החיוביים בטווח זמן של 10 ימים עד כשבועיים, מאלצת אותנו להסיק שמדובר בקורלציה 'סיבתית', לפיה מספר הבדיקות משפיע באופן סיבתי מובהק על אחוז החיוביים. ההסבר היחידי שניתן להקנות לקורלציה הסטטיסטית הסיבתית הזו בהקשר למגפת הקורנה הוא שבדיקות הקורונה שהתקיימו בישראל בקיץ היוו גורם הדבקה מרכזי לתחלואה בקורנה.
  3. העובדה שהשינויים המשמעותיים ביותר באחוז החיוביים מוסברים על סמך קורלציה סיבתית מובהקת עם גורם אחד בלבד והוא מספר הבדיקות, מוכיחה בעליל שהפצת הנגיף במתחמי הבדיקות שימשה בקיץ גורם הפצה עיקרי להתפתחות גל התחלואה השני.
  4. הידיעה שנגיף מופץ במתחמי הבדיקות היא הידיעה היחידה שמאפשרת לנו להסביר באופן מדויק את הסיבות לשינויים החדים הגדולים שחלו בדפוס ההתפתחות של המגפה במהלך הקיץ. למומחים מטעם הממשלה אין הסבר תקף אחר.
  5. הגרף להלן פורסם על ידי מרכז המידע הלאומי בחודש אפריל:

מן הגרף עולה שבגל התחלואה הראשון לא התקיימה קורלציה בין מספר הבדיקות ובין מדד 'אחוז החיוביים'. זה מצביע על כך שרק בראשית חודש יולי חל שינוי מהותי במתכונת הבדיקות שגרם להתפתחות קורלציה סיבתית בין מספר הבדיקות ובין מדד 'אחוז החיוביים'.

פרק ה: הליקויים במתחמי הבדיקות

  1. עד לחודש אפריל מספר הבדיקות בישראל היה קטן יחסית. הממשלה ביקשה להגדיל את מספר הבדיקות כדי לאפשר קטיעה יעילה של שרשראות ההדבקה. בחודש אפריל תוכננה הקמה של מתחמי בדיקות באתרים פתוחים שיאפשרו לבצע אלפי בדיקות ביום. ביצוע הבדיקות במתחמים הפתוחים הוטל בעיקר על ארבעה גופים: פיקוד העורף, מד"א, זק"א וקופות החולים.
  2. ההוראות של משרד הבריאות לאופן ביצוע בדיקות אפידמיולוגיות הן כלליות ומתייחסות בשגרה לבדיקות שמתבצעות בבתי חולים ובמעבדות בלבד ולא במתחמים פתוחים. מן הראוי היה שמשרד הבריאות יפרסם הוראות מיוחדות לבדיקות שנערכות במתחמים פתוחים בהם התנאים שונים מאלו שמתקיימים במעבדות ובתי חולים. בפועל משרד הבריאות לא גיבש ולא פרסם הוראות מיוחדות כאלו. חלף זאת, בחר משרד הבריאות להטיל את מלא האחריות לבדיקות במתחמים הפתוחים על הגופים שנבחרו לערוך אותם מבלי שהטיל עליהם פיקוח. כתוצאה מכך, כל גוף ביצע את הבדיקות לפי שיקולים שעמדו באותה עת לנגד עיניו באופן שחרג מן הנהלים המקובלים בארץ ובעולם לדיגום נגיפי.
  3. כדי לבצע בדיקות קורונה בהיקף רחב נדרשו קופות החולים להתגבר על מספר אתגרים. ראשית, הן נדרשו לבצע את הבדיקות במתחמים פתוחים מחוץ למבנים הקבועים שלהם כדי לא להדביק חולים אחרים שמגיעים לקופות החולים. שנית, היה חוסר בציוד מגן לדוגמים והעלות של הציוד באותה עת הייתה גבוהה יחסית. לבסוף, עלה צורך להקצות לצורך ביצוע הבדיקות אחים/אחיות ורופא מפקח שחסרונם ניכר בקופות החולים גם במצבי שגרה.
  4. בחודש אפריל פיתחו קופות החולים 'מכבי' ו'לאומית' (בסיוע אגף הלוגיסטיקה של צה"ל והתעשיות הישראליות) עמדת בידוק חדשה (ייחודית לישראל) שמאפשרת להתגבר על כל האתגרים שעמדו בפניהם בבואם לבצע בדיקות קורונה בהיקף נרחב. בעמדות אלו הדוגם שוהה בתא מבודד לחלוטין ללא מגע עם הנבדק ובהפרדה מוחלטת מהסביבה החיצונית. בשל כך הדוגם לא נזקק לציוד מגן מיוחד והוא אינו חייב להיות בעל הכשרה פורמאלית של אח או אחות לצורך ביצוע הבדיקות (די במתנדבים של מד"א וזק"א שקיבלו הכשרה קצרה). זה משום שהעמדה מכתיבה מראש ובאופן קשיח את אופן ביצוע הבדיקה שנתפס באותה עת כתהליך בטוח. מכיוון שהעמדות האלו קטנות ניתן לשנע אותן ולהניח אותן בכל רחבה פנויה או אפילו בקרן רחוב. פיזור העמדות האלו ברחבי הארץ אפשר לקופות החולים להגדיל באופן ניכר את מספר הבדיקות.

כך נראית עמדה כזו:

עמדת הבידוק של קופ"ח לאומית

  1. בתכנון העמדות האלו (שארך שבוע בלבד!) הקדישו מחשבה איך לחסוך בעלויות ולהגן באופן מירבי על הבודק אך למרבה הצער לא הקדישו מחשבה מספקת איך להגן על הנבדקים. מכיוון שהדוגם בעמדה מנותק מן הסביבה החיצונית ביצוע הבדיקה מחייב סיוע של הנבדקים עצמם. נבדקים חולים שנוטלים חלק בתהליך הבדיקה מזהמים את עמדת הבידוק מבלי שהיא תחוטא בעת המעבר מנבדק לנבדק מה שגורם בהמשך להדבקת נבדקים לא חולים.
  2. את האופן בו מתנהלות הבדיקות בעמדות האלו אני מתאר מניסיוני האישי. מתוך העמדה הסגורה הדוגם משחיל את ידיו לתוך כפפות ביולוגיות שמחוברות באופן קבע לעמדת הבידוק ובשל כך הן לא מוחלפות לעולם. את קצה הכפפות הקבועות מחטאים באופן זריז בעזרת מיכל אלכוג'ל קטן שנמצא על דלפק חיצוני לאחר הטיפול בכל נבדק. הנבדק מקבל לידיו החשופות את השקית של ערכת הבדיקה מראש (בעמדה קדמית) ומניח אותה על הדלפק בעמדת הבדיקה. אם הנבדק חולה אזי הוא מזהם את האריזה של ערכת הבדיקה ואת הדלפק עליו הוא מניח אותה. פותחים את הערכה ומוציאים ממנה תחילה את המטושים. לאחר נטילת הדגימה מוציאים מן הערכה את המבחנה ומכניסים את המטושים למבחנה. אבל אז צריך גם להסיר חלק מהמדבקות עם הפרטים האישיים ולהדביק על המבחנה. הדוגם לא יכול לעשות זאת עם הכפפות הביולוגיות העבות, לכן, הוא מבקש מהנדגם לעשות זאת. הנבדק הופך להיות בהכרח חלק בלתי נפרד מתהליך הבדיקה שנעשה על הדלפק לפני העמדה. בדלפק הזה נוגעים כל הנבדקים (גם אלא שהתבררו בהמשך כחיוביים) בידיים חשופות, לעיתים הם גם נשענים עליו ומניחים עליו חפצים אישיים (את המסכה שחבשו, מפתחות של הרכב, ארנק, טלפון סלולרי וכדומה). כל נגיעה של הדוגם בדלפק מזהמת מחדש את הכפפות הביולוגיות שלו והחיטוי שנעשה לאחר הנבדק הקודם הופך להיות חסר משמעות. את הדלפק שמשמש מצע לבדיקה ואת סביבתו מחטאים רק בתום יום הבדיקות כך שהוא נותר מזוהם במהלך כל הבדיקות וגורם להדבקה של נבדקים בריאים.
  3. בעמדת הבידוק יש שתי מחיצות צדדיות וסוכך שלא מאפשרים להבל הפה ולתוצרי ההתעטשויות של הנבדקים להתפזר. המחיצה השקופה בעמדה שמפרידה בין הבודק לנבדק מהווה מטרה ישירה וקרובה להבל הפה של הנבדקים ולהתעטשויות שמתרחשות מעת לעת עקב גירוי האף במהלך הבדיקה. לפני עמדת הבידוק מוצב כיסא שילדים עולים עליו כדי להיבדק וכל אחד נוגע ומזיז אותו בידיים חשופות. בדומה לדלפק, חלקי העמדה האלו והכיסא אינם מחוטאים בעת המעבר מנבדק לנבדק ובשל כך גורמים להדבקת נבדקים בריאים.
  4. נטילת מטושים בסביבה כל כך מזוהמת והחדרתם לעומק האף והפה של נבדקים בריאים מקלה מאוד על ההדבקה.
  5. מרגע עזיבת העמדה בתום הבדיקה ועד להגעה של נבדק חדש חולפות שניות ספורות בלבד.
  6. אין ספק שאופן ההפעלה הזה של העמדות יצר את הסביבה המסוכנת ביותר בעבור עשרות אלפי נבדקים בריאים שזומנו בכל יום להיבדק בהן.
  7. במהלך חודש יולי הוצבו על ידי קופות החולים לאומית ומכבי עמדות רבות כאלו ברחבי הארץ מה שאפשר להגדיל באופן משמעותי את מספר הבדיקות היומי בישראל. יש לציין שבקופות החולים לאומית ומכבי חברים כ-3.4 מיליון אזרחים וקופת החולים מכבי היא הגדולה ביותר במגזר החרדי שהנתונים הדמוגרפיים שלו הופכים אותו מראש למגזר שחשוף להדבקה בסדר גודל נרחב.
  8. העמדות האלו של 'מכבי' ו'לאומית' הן חסרות תקנה. לא ניתן לפתור את בעיית ההדבקה שלהן ללא ויתור מראש על התועלת שהן מקנות. נניח שאחד מעובדי קופות החולים ולא הנבדקים עצמם יביא את ערכת הבדיקה לעמדה ויסייע בתהליך הבדיקה. במקרה כזה נדרש לספק לו ציוד מגן אותו העמדה נועדה לחסוך לכאורה. אם נציב עובד שינקה את הדלפק ואת המחיצות של העמדה וכן את הכיסא שמשמש לבדיקת ילדים לאחר כל נבדק, זה יארך זמן רב, יהיה קשה להקפיד על החיטוי נאות מאות פעמים ביום ונדרש יהיה לספק גם לו ציוד מגן מה שמבטל את היתרון שמקנה העמדה. אם נדרוש מכל הנבדקים לעטות כפפות לפני שהם מקבלים את ערכת הבדיקה לידיהם, אזי הם יזהמו את הכפפות בעת שיעטו כפפה אחת באמצעות היד החשופה השנייה, לא נוכל לשלוט בזיהומים שיגרמו מן הבגדים שלהם ולבסוף, יקשה עליהם לטפל במדבקות של ערכת הבדיקה עם הכפפות. לא קיים תרחיש כלשהו לביצוע בדיקות בעמדות הללו באופן שאינו מדבק או באופן שאינו מוותר על היתרון היחיד שיש להן וזה עריכת בדיקות ללא צורך בציוד מגן.
  9. זה מטופש להמשיך להשתמש בעמדות האלו כיום, מכיוון שהיום אין חסר בציוד מגן והעלות לחטא ציוד מגן בתום יום בדיקות היא האפסית.
  10. אפשר להמשיך להשתמש בעמדות האלו כביתן נוח ומוגן לעריכת בדיקות במתחמים פתוחים. אולם כדי לאפשר זאת ללא הדבקה חייבים להסיר את הדלפק החיצוני ואת המחיצה שמפרידה בין הדוגם לנבדק ולספק לדוגם ציוד מגן. בנוסף לכך, יש להסיר את מחיצות הצד של העמדה. לצד הדוגם יהיה אדם נוסף שיכין את ערכת הבדיקה לפי פרטי הנבדק ויגיש את הערכה לדוגם. הדוגם ייעזר לצורך הבדיקה בדלפק פנימי שלנבדק לא תהיה גישה אליו. חייבים להגיע למצב בו הנבדק לא נוגע בשום דבר במהלך הבדיקה. זה התרחיש האופטימאלי והוא בהחלט ניתן לביצוע.
  11. קופות החולים האחרות בישראל, 'כללית' ו'מאוחדת', לא פיתחו עמדות ייחודיות כאלו והפנו את חבריהם לבדיקות במתחמים של פיקוד העורף שהוקמו בשיתוף מד"א, זק"א וקופות החולים עצמן. בתחילה, הבדיקות במתחמים האלו נעשו באופן שהולם את הכללים המקובלים אם כי מאוחר יותר הצטברו עדויות לא מעטות מהן עולה שבחלק מן המתחמים לא המשיכו לשמור על הכללים הנדרשים בשל היעדר פיקוח.

להלן סרטון¹⁰ שמציג מתחם בדיקות בשיטת דרייב-אין. הרגעים האחרונים של הסרטון מתעדים מצב בו הדוגמים לא מחליפים את הכפפות החד פעמיות בעת המעבר מרכב אחד לשני אלא רק מחטאים אותן באופן זריז באמצעות מיכל אלכוג'ל.

להלן סרטון¹¹ שמציג בדיקות שנערכות באצטדיון עירוני תוך שימוש במתקני הקופות שלו שבחזית שלהם מוצב דלפק קבוע. הבדיקה הזו נערכה לגננות וסייעות לפני פתיחת הגנים לאחר הסגר השני. בסרטון אפשר לראות שהגננות נוגעות בדלפק שבחזית, נשענות עליו ואחת מהן אף מניחה עליו את התיק האישי שלה. חשוב לציין שהדלפק החיצוני אינו מחוטא בעת המעבר מנבדק אחד לשני.

בכתבה של ¹²ynet מתועדת התקהלות מסוכנת של נבדקים במתחם בדיקות בבני ברק.

  1. מן הראוי שמשרד הבריאות יעצור באופן מידי את השימוש בעמדות הדגימה של מכבי ולאומית, יפרסם נהלים ברורים לאופן ביצוע הבדיקות במתחמים פתוחים ויפקח על ביצוע הבדיקות. הכלל החשוב ביותר בנהלים אלו יהיה: אין לאפשר לנבדקים לנגוע בדבר כלשהו בכל מהלך הבדיקה!

פרק ו: הפוליטיקה וחוסר אימון הציבור שמשבשים את המאבק המקצועי בקורונה

  1. בראשית חודש מאי המליץ המל"ל להפעיל מגבלות וסגרים מקומיים על ערים וישובים שיתגלו בהם מוקדי הדבקה במטרה לא להגיע למצב של סגר כללי נוסף. בסוף חודש יולי מונה פרופ' רוני גמזו למנהל לאומי כללי למאבק בקורונה ('פרוייקטור לאומי') ובמהלך חודש אוגוסט הוא בנה תוכנית שנקראה 'תוכנית הרמזור' שאפשרה ליישם את ההמלצה של המל"ל. התוכנית דרגה את מצב התחלואה ברשויות המקומיות בהתאם למדרג בין ארבע רמות שמיוצגות על ידי הצבעים הבאים: אדום, כתום, צהוב וירוק. האדום מבטא במדרג זה את רמת התחלואה הגבוהה ביותר ואילו הירוק את רמת התחלואה הנמוכה ביותר. לכל דרגה של תחלואה הוגדרו מגבלות שהולכות ומחמירות עם העלייה ברמת התחלואה עד לנקיטת סגר נקודתי מלא על ערים אדומות.
  2. מרכז המידע הלאומי לא הוכפף לפרופ' גמזו והוא המשיך להציג את הנתונים היומיים על פי מדדי ראה"מ עד לחודש אוקטובר. לאור כך החליט פרופ' גמזו לנהל את הטיפול במגפה בהתאם למקדם הדבקה (R) שחושב לכל אחת מן הרשויות המקומיות בנפרד ולתחלואה הכללית בישראל. מכיוון שחישוב מקדמי ההדבקה תלוי בהנחות ובמודלים שונים, זה אפשר לפרופ' גמזו להציג בכל שלב של התהליך מקדמי הדבקה שתאמו את מטרותיו, אם כי זה הזמין מחלוקת מצד גורמים מקצועיים אחרים בנוגע להערכת הגודל האמיתי של מקדם ההדבקה. לדוגמה, עם כניסתו לתפקיד בתאריך 26.7 העריך פרופ' גמזו שמקדם ההדבקה בישראל עומד על 1.2, או 1.1, או 1.25, והצהיר שהיעד שלו הוא להקטין אותו לפחות מ-1. במאמר שהתפרסם ב-ynet באותו תאריך¹³ חלק פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן על ההערכה הזו תוך שהוא העריך את מקדם ההדבקה הכללי באותה עת סביב 1.
  3. זמן מה לאחר כניסתו לתפקיד החליט פרופ' גמזו להטיל מגבלות מהודקות על ערים וישובים אדומים שחלק גדול מהם השתייכו למגזר החרדי ולמגזר הערבי, מה שעורר במגזרים אלו התנגדות לתוכנית הרמזור. בסוף חודש אוגוסט הורה הרב קנייבסקי לחסידיו שלא להעביר תלמידים רבים לבידוד כמתחייב בחוק, שכן זה "דבר שיכול לגרום לביטול בית המדרש חס וחלילה¹⁴". בתגובה יצא גמזו נגד הודעתו של הרב, וטען שהיא: "מסכנת את הציבור החרדי בהמשך ההידבקות". התבטאותו נגד הרב עוררה עליו ביקורת חריפה מאוד מצד נציגים מהסיעות החרדיות שקראו לו להתפטר מתפקידו.
  4. לאחר עיכובים אושרה ב- 30 לאוגוסט תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו שאמורה הייתה להיכנס לתוקף בתאריך 6.9.20. בתאריך 2 לספטמבר יצאה הוראה מבית מדרשו של הרב חיים קנייבסקי לישיבות החרדיות להפסיק לעשות בדיקות קורונה לתלמידים משום שהן באות על חשבון לימוד תורה¹⁵. הכוונה הייתה כמובן להביא למצב בו לא יהיה למשרד הבריאות מידע מהימן בנוגע להיקף התחלואה במגזר החרדי מה שלא יאפשר להחיל על המגזר את תוכנית הרמזור.
  5. ההתנגדות לתוכנית הרמזור התפשטה במהירות גם לערים אדומות שהשתייכו למגזר הכללי. בתגובה החליט פרופ' גמזו להטיל סגר כללי על הערים האדומות, בין היתר על העיר בני ברק תוך שהוא מתריע שסירוב עקבי לשיתוף פעולה מצד חלק מהערים האדומות עלול לגרור להתפרצות תחלואה קשה ביותר וכי ההוראה של הרב קנייבסקי לא להיבדק מסכנת את הציבור החרדי. כתוצאה מכך הוחרם פרופ' גמזו על ידי פוליטיקאים וגורמים בציבור החרדי.
  6. במהלך דיון בוודעת החוקה של הכנסת ביום 6.9.20 התלונן פרופ' גמזו על כך שהוא חוטף אש ארטילרית מאורגנת מהאוכלוסייה החרדית שלא חווה כמותה מעולם ושבן אנוש רגיל לא יכול לעמוד בה אשר מטרתה להסיט אותו מהחלטות מקצועיות¹⁶.
  7. באותו יום עצמו (6.9.20) נערכה פגישה בין ראש הממשלה ובין שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יעקב ליצמן במסגרתה החליטו לבטל את הסגר המלא שביקש פרופ' גמזו להטיל על הערים האדומות ולהנהיג תחתיו רק עוצר לילי. כמו כן, החליטו על מתווה תפילות גמיש יותר לחגים¹⁷.
  8. פרופ' גמזו הבין מהר מאוד שהמשך העימות עם המגזר החרדי יוביל לגניזה מהירה של תוכנית הרמזור, הן בשל חוסר שיתוף פעולה של המגזר החרדי, הן משום שהוא לא יזכה לגיבוי או הגנה מצד ראש הממשלה ו/או חברי הממשלה והן משום שהלחצים הקואליציוניים מצד המגזר החרדי יאפשרו להם לטרפד מאחורי גבו כל החלטה שלו בגיבוי של ראש הממשלה. לכן, הוא החליט כנראה לשנות אסטרטגיה. למחרת, בתאריך 7 לספטמבר הוא התנצל על אמירתו נגד הרב קנייבסקי והסביר שלא מצא הנחיה של הרב לא לערוך בדיקות בקרב תלמידי ישיבות אלא: "מדובר בהחלטה שניתנה על דעת כמה רבנים, ובהתאם לנהלים שנקבעו מראש"¹⁸.
  9. העוצר הלילי בערים האדומות עליו החליטו ראש הממשלה ונציגי המגזר החרדי לא נשמר באופן מלא ובחלק מן הישובים האדומים נפתחו בתי הספר בניגוד להחלטות העוצר. חוסר שיתוף הפעולה מצד הרשויות המקומיות בערים האדומות בגיבוי הממשלה, העלייה התלולה בתחלואה בחודש ספטמבר והתפשטות המגפה לאזורים רבים בארץ, לא אפשרו בסופו של דבר להוציא את תוכנית הרמזור לדרך. חלף התוכנית הזאת, החליט קבינט הקורנה להחיל סגר כללי על כל חלקי הארץ שיכנס לתוקפו ב-25 לספטמבר.
  10. החל מתחילת הסגר השני צנח מספר הבדיקות בממוצע לכ- 30,000 בדיקות ביום שזה כמחצית מממוצע הבדיקות שנערכו בחודש ספטמבר. זה נבע הן מכניסת החגים והן בשל הירידה הכללית בנכונות הציבור במגזר החרדי ובמגזר הערבי לגשת להיבדק. להן גרף שפורסם על ידי מרכז המידע הלאומי שעוקב אחר מספר הבדיקות:

  1. מכיוון שהבדיקות עצמן היוו גורם הפצה מרכזי לנגיף הקורונה, אזי הירידה החדה במספר הבדיקות גרמה לירידה מהירה וחדה באחוז החיוביים ובמספר החולים החדשים. תוך 11 ימים בלבד, ירד אחוז החיוביים מ-15.1% (בתאריך 29.9) ל-7.4% (בתאריך 10.10) ותוך 13 ימים בלבד ירד מספר החולים החדשים היומי ב- 65% מ- 9,065 (בתאריך 30.9) ל- 3,097 (בתאריך 8.10) בעוד שמספר הבדיקות בין שני הימים האלו פחת רק ב-35%. הצניחה הקיצונית והמהירה באחוז החיוביים ובמספר החולים היומי מצביעה על כך שהירידה נבעה מן הצניחה המהירה במספר הבדיקות ולא מהריחוק החברתי שנכפה על ידי הסגר הכללי.

להלן הגרפים שפורסמו על ידי מרכז המידע הלאומי שמציגים את הירידות החדות באחוז החיוביים ובמספר החולים היומי:

  1. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן טען שהירידה המהירה והמוקדמת בתחלואה בסגר השני היא מאוד מפתיעה. לדבריו, 10 ימים לאחר הסגר השני כבר ראו ירידה במאומתים לעומת 20 ימים שלקח למאומתים לרדת אחרי הסגר הראשון. פרופ' סגל כמו כל המומחים האחרים באותה עת, לא יכול היה להעלות בדעתו שהנגיף מופץ במתחמי הבדיקות וכי הצניחה הדרסטית במספר הבדיקות היא שהובילה לירידה חדה בתחלואה 10 ימים לאחר תחילת הסגר השני. לכן, כשהתבקש להסביר את התופעה הוא ציין כך: "מסקנות? קשה להסיק מעבר לקביעה שהנגיף מצליח להפתיע לא רק בקצב שבו הוא מתפשט, אלא גם בקצב שבו הוא מחליט להתקפל". בתשובתו הוא רמז בעצם על כך שגם העלייה המטאורית של המגפה בחודש ספטמבר הייתה בלתי מובנת.
  2. מכיוון שלא היה ברור מה היו הסיבות להתפרצות גל התחלואה השני בקיץ הדעה הרווחת הייתה שהוא נגרם כנראה מיציאה מהירה מהסגר הראשון. בשל כך הפרויקטור הלאומי וקבינט הקורנה סברו שהיציאה מהסגר השני חייבת להיות זהירה ומדורגת יותר. פרופ' גמזו קבע את התנאים שיאפשרו את תחילת היציאה מהסגר השני והם : ירידה במקדם ההדבקה ל-0.8, הגעה לאחוז חיוביים נמוך מ-5% וירידה יציבה לאורך זמן במספר החולים החדשים.
  3. מה שהטריד את פרופ' גמזו הייתה הצניחה החדה במספר הבדיקות שנבעה מחוסר הנכונות במגזר החרדי ובמגזר הערבי להיבדק. הוא הבין שאם המגמה הזו תמשך לא ניתן יהיה לצאת באופן מסודר מהסגר השני, לא ניתן יהיה לקטוע את שרשראות ההדבקה באופן יעיל ולא ניתן יהיה להפעיל את תוכנית הרמזור משום שלא יהיה מידע מספק בנוגע לרמת התחלואה האמיתית במגזרים האלו. הוא סבר שהירידה החדה באחוז החיוביים בפרק זמן קצר מאוד אינה מייצגת את מצב התחלואה האמיתי וכי יש חולים רבים ביניהם אסימפטומטיים שאינם מאובחנים.
  4. כדי להתמודד עם חוסר הנכונות להיבדק הוא החליט לשנות באופן קיצוני את מדיניות הבדיקות בערים האדומות¹⁹. בתאריך 11 לאוקטובר הוא הנחה את קופות החולים לבצע בערים האדומות בדיקות גם למי שאין להם הפניות או תסמינים ורמז במקביל לרשויות המקומיות של אותן ערים שהגעה של נבדקים רבים ללא תסמינים תאפשר להפוך אותן מערים אדומות לערים כתומות ובהמשך לערים ירוקות, משום שזה יוריד באופן משמעותי את אחוז החיוביים.
  5. ראשי הערים האדומות הבינו את הרמז וקראו לתושבים חסרי תסמינים להגיע בהמוניהם להיבדק כדי להפוך את עירם לירוקה. התוצאות של התהליך הזה היו קיצוניות ומיידיות משום שהגדלה משמעותית של מספר הנבדקים ללא התסמינים השפיעה באופן מידי, כבר ביום עריכת הבדיקות על אחוז החיוביים. תוך שישה ימים בלבד!!! ירד אחוז החיוביים מ-7.1% ב-12 לאוקטובר ל- 2.9% בתאריך 17 לאוקטובר, כפי שניתן לראות בגרף העמודות להלן שפורסם על ידי מרכז המידע הלאומי.

כתוצאה מהשינוי המיידי באחוז החיובים, ערים שהוגדרו עד אז כאדומות הוגדרו תוך זמן קצר ככתומות והסגר שהוטל עליהן הוסר. כולם היו עתה מרוצים בין היתר הממשלה שיכלה לטעון לאור הצניחה המרשימה באחוז החיוביים שהצעדים בהם נקטה, בין היתר הסגר הכללי, הובילו לתוצאות מצוינות. עתה יכול היה ראש הממשלה לקרוא שוב למדינות אחרות ללמוד מישראל איך "בחוכמתה" הצליחה לצאת מגל תחלואה שלא התרחש כלל אצלם. על רקע זה החלו מהתאריך 11 לאוקטובר לציין בכותרת הראשית של הדוחות היומיים שפרסם מרכז המידע הלאומי את אחוז החיוביים חלף אחוז קצב השינוי היומי שכבר מראשית חודש יוני איבד כאמור את תוקפו המעשי. הבאנר 'עמידה במדדי ראה"מ' ירד בתאריך הזה מן הכותרת הראשית של הדוחות ועבר לעמוד שמקדים את הכניסה לדוחות היומיים.

  1. שביעות הרצון הכללית מהמהלך הקיצוני שהוביל פרופ' גמזו היא שגרמה לו כנראה להחליט 3 ימים לאחר מכן (ב-20 לאוקטובר) שמעתה כל אזרח יוכל לגשת לבדיקות גם ללא הפניה וללא תסמינים²⁰. ההחלטה של פרופ' גמזו עודדה את ראשי הערים בארץ לפתוח מתחמי בדיקות חדשים לציבור הרחב ולעודד את תושבי עירם ללא התסמינים להגיע להיבדק כדי לשמור על עירם כעיר ירוקה. להלן דוגמה להודעה שנשלחה באופן קבע על ידי עיריית ראשון לציון לתושבי העיר:

"שומרים על ראשון לציון ירוקה!

תושבות ותושבים יקרים, מתחם בדיקה לקורונה ייפתח לרשותכם ביום שלישי, 10.11, בין השעות 14:00-19:00, ברחבת בניין העירייה, רחוב הכרמל 20. הבדיקות בחינם וללא צורך בהפניה. יש להגיע עם תעודה מזהה. תושבים המראים סימני מחלה מתבקשים לא להגיע למתחם ולבצע את הבדיקה דרך קופות החולים. חשוב שתגיעו להיבדק, על מנת שנישאר ירוקים ונוכל לחזור לשגרת החיים. זה תלוי רק בנו. יחד נעבור את זה בשלום!"

  1. על רקע הכוונה לצאת מן הסגר השני באופן זהיר ומדורג אושרה ב-17 לאוקטובר החזרה של הגנים ותלמודי תורה עד גיל 6 לפעילות אך לא אושרה חזרה ללימודים של תלמידים מעל גילים אלו. חרף האיסור הורה הרב קנייבסקי להשיב ללימודים במגזר החרדי גם תלמידים מעל לגיל 6 באומרו כך: "לא נוותר על לימוד תורה בגלל עניינים פוליטיים"²¹. ב-18 לאוקטובר חזרו ללימודים מאות אלפי תלמידים במגזר החרדי מבלי שננקטה אכיפה אפקטיבית להפסקת הלימודים.
  2. במסיבת עיתונאים שכינס רה"מ נתניהו ב-18 לאוקטובר, הוא קרא לחרדים לזנוח את פתיחת הישיבות. אולם מאזהרתו: "נאכוף לפי מידת יכולתנו" ניתן היה ללמוד שמדובר במס שפתיים בלבד וכי אין כוונה להפעיל אכיפה אפקטיבית על המגזר החרדי על רקע שיקולים קואליציוניים. כדי להתמודד עם הבעיה אישרה הממשלה ב-1 לנובמבר חוק שמאפשר להעלות את הכנסות על מוסדות לימוד שיפתחו בניגוד להוראות הממשלה מ-5,000 ₪ ל-20,000 ₪. הסיעות החרדיות סיכלו את העברת החוק בכנסת וגם עשרות הקנסות בסך 5,000 ₪ שנתנו בפועל למוסדות החינוך שלהם בוטלו בהמשך בטענה שלא אושרו כהלכה בכנסת²².
  3. בתחילת נובמבר התייצב מספר הבדיקות על ממוצע של כ-30,000 בדיקות ליום ואחוז החיוביים על רמה ממוצעת של 2% בלבד. מדד אחוז החיוביים הוטה כאמור באופן מלאכותי כלפי מטה עקב עריכת בדיקות לציבור רחב שאין לו תסמינים. אולם התייצבות מספר החולים החדשים על רמה ממוצעת של כ- 500 חולים חדשים ליום העידה שרמת התחלואה נותרה גבוהה חרף אחוז החיוביים הנמוך יחסית, כפי שאפשר להתרשם מן הגרפים הבאים שפורסמו על ידי מרכז המידע הלאומי:

  1. בכותרת הראשית של הדוחות היומיים הופיע אחוז חיוביים שכולל בדיקות סקר על אף העובדה שבדיקות הסקר גורמות להטייתו כלפי מטה. בקטן ובסוגריים צוין אחוז החיוביים ללא בדיקות סקר שהוא גבוה יותר. למעשה בכותרת הראשית היה צריך להופיע אחוז חיוביים רק של נבדקים בעלי תסמינים שהוא לאין ערוך יותר גבוה משניהם ומייצג טוב יותר את מצב התחלואה האמיתי ורק בסוגריים ובקטן את אחוז החיוביים של כל הנבדקים כולל בדיקות סקר שהוא נמוך יותר. אולם כפי שכבר הראיתי, המטרה של מרכז המידע הלאומי הייתה בראש ובראשונה לשרת את התעמולה של ראש הממשלה ולאו דווקא להציג מידע מקצועי שהוא נטול שיקולים זרים.

  1. חרף העלייה המחודשת במספר החולים החדשים שהגיע לכ-800 חולים חדשים ביום (ראה בגרף העמודות להלן) אישרה הממשלה ב-17 לנובמבר הקלות ראשונות ליציאה מן הסגר השני שהורחבו במהרה עד סוף נובמבר להקלות נרחבות. חרף המשך העלייה בתחלואה בחודש דצמבר לא חזרה הממשלה למדיניות של ריסון הדוק יותר ואף ביטלה את הסגר שתוכנן בחג החנוכה. עקב המשך העלייה התלולה בתחלואה הוחלט ברוב דחוק בכנסת לאשר כניסה לסגר שלישי שהתחיל בתאריך 28 לדצמבר.

  1. גל התחלואה השני שעוצמתו ירדה כאמור עקב ירידה חדה במספר הבדיקות התחבר בשלב זה לצמיחה של גל תחלואה שלישי שפקד את ישראל בחורף. בשונה מאזרחים במדינות אירופה ומדינות האגן המזרחי של הים התיכון שלא חוו גל שני בקיץ, אזרחי ישראל הגיעו אל גל התחלואה השלישי כשהם תשושים נפשית, בריאותית וכלכלית עקב גל התחלואה השני שהתרחש בקיץ בעקבות מחדל הבדיקות.

 

פרק ז: הנגיף מופץ במתחמי הבדיקות גם בחורף

  1. בחודשים נובמבר-דצמבר מספר הבדיקות השתנה באופן מחזורי שבועי באופן הבא: בשבתות הוא צנח באופן דרסטי, בימי שישי וראשון הוא נותר נמוך יחסית אם כי גבוה מזה שבשבתות וביתר ימי השבוע הוא גדל באופן משמעותי. לפיכך, השינויים במספר הבדיקות מצטיירים באופן גרפי כגלים מחזוריים שבועיים.

כשבוחנים באופן גרפי את השינויים שחלו באותה תקופה באחוז החיוביים מצטייר דפוס מחזורי שבועי דומה, מה שמעלה את האפשרות שהשינויים המחזוריים באחוז החיוביים באותה תקופה הושפעו מן השינויים המחזוריים שחלו במספר הבדיקות כפי שניתן להתרשם מן גרפים הבאים:

הערה: המספרים שרשומים מעל הגלים המחזוריים בגרפים לעיל הם לצורך זיהוי הגלים בלבד.

  1. מכיוון שאין סיבה ידועה לפיה מדד אחוז החיוביים עשוי להשתנות באופן מחזורי שבועי, ההשערה הראשונית שלי הייתה שקיימת קורלציה סיבתית בין הגלים משתי הקבוצות עקב הדבקה במתחמי הבדיקות. בשל כך הצפי היה שאגלה מקדם קורלציה גבוה רק כשאבדוק את הקורלציה בין הגלים המחזוריים בהפרש זמן של 10-14 ימים, בדיוק כמו הקורלציה שהתגלתה בקיץ. ההנחה היא שההדבקה הישירה במתחמי הבדיקות מועצמת על ידי תהליך של הדבקה משנית. מן המחקרים עולה שחולה מדבק אחרים ברמה אפקטיבית גבוהה בטווח זמן שבין 3-6 ימים לאחר ההדבקה שלו, ואז, נדרשים עוד כ- 5 ימים להופעת תסמינים בקרב הנבדקים המשניים, לכן הם מגיעים להיבדק לפחות 10 ימים לאחר ההדבקה שלהם ותורמים סביב המועד הזה לעליה משמעותית באחוז החיוביים²³.
  2. הגרפים המחזוריים שהצגתי לעיל הם ברזולוציה גבוהה, כלומר, הם מציגים שינויים ברמה יומית. המשמעות היא ששיא מסוים שנרשם ביום מסוים אינו מייצג נאמנה את המהלך המצטבר של מספר הבדיקות השבועי או את המהלך המצטבר השבועי של אחוז החיוביים. לכן, במקרה זה לא ניתן לבחון את הקורלציה בין הגלים המחזוריים השבועיים לאור שיאים יומיים מסוימים. כדי לבחון את הקורלציה בין הגלים המחזוריים השבועיים עלינו לחשב תחילה את ממוצע הבדיקות השבועי ואת ממוצע אחוז החיוביים השבועי של כל אחד מן הגלים המחזוריים ורק לאחר מכן לבחון את הקורלציה ביניהם.
  3. חשוב לציין שהגלים השבועיים של מספר הבדיקות נמשכים בדיוק 6 ימים שהם ימי החול של כל שבוע קלנדרי מן הסיבה הפשוטה שבימי שבת פחות מתחמי בדיקות פועלים ופחות אנשים מגיעים להיבדק. צורת הגל המחזורי של אחוז החיוביים הקורלטיבי לעומת זאת יכולה להיות קצרה יותר בהתאם לימים המסוימים בהם הגיעו להיבדק אלו שנדבקו מגל הבדיקות שהתקיים 10-14 ימים קודם לכן. בהתאם לכך, הצניחה החד יומית במספר הבדיקות שחלה בשבתות עשויה לקבל ביטוי ביומיים – שלשה של אחוז חיוביים נמוך שסוגרים את הימים שבין הגלים המחזוריים השבועיים.
  4. כדי לחשב את הממוצעים של הגלים המחזוריים השבועיים נעזר בדיאגרמות המפורטות הבאות שפורסמו על ידי מרכז המידע הלאומי:

זיהוי הגלים לפי מספורם ממוצע הגל השבועי של מספר הבדיקות (באלפים) ממוצע הגל השבועי של אחוז החיוביים
1 תאריך: 6.11.20- 1.11.20 תאריך: 11.11.20-16.11.20
33.33 2.16
2 8.11.20-13.11.20 20.11.20-23.11.20
34.66 2.12

דיאגרמות לחישוב הממוצע של הגלים המסומנים במספרים 3 ו-4:

זיהוי הגלים לפי מספורם ממוצע הגל השבועי של מספר הבדיקות (באלפים) ממוצע הגל השבועי של אחוז החיוביים
3 20.11.20- 15.11.20 25.11.20-30.11.20
45 2.36
4 22.11.20-27.11.20 2.12.20-7.12.20
50.66 2.83

דיאגרמות לחישוב הממוצעים של הגל שמסומן כ- 5

זיהוי הגלים לפי מספורם ממוצע הגל השבועי של מספר הבדיקות (באלפים) ממוצע הגל השבועי של אחוז החיוביים
5 4.12.20- 29.11.20 9.12.20-13.12.20
59.5 2.76

הערה: התעורר קושי לזהות בבירור את הגבולות של גל אחוז החיוביים שמסומן כ-5. ההתחלה של הגל נקבעה על סמך סיומו של הגל המחזורי הקודם בנקודת השפל הנמוכה ביותר וסיומו נקבע לאחר שישה ימים שלאחריהם שמזוהה עם נקודת שפל קטנה יחסית (בתאריך 14 לדצמבר). אשר על כן, חישוב מקדם הקורלציה נעשה בשני אופנים הן כאשר הגל החמישי נכלל בחישוב והן כאשר הוא לא נכלל בחישוב.

חישוב מקדם הקורלציה

להלן טבלה שמרכזת את הממוצעים של הגלים:

זיהוי הגלים לפי מספורם ממוצע הגל השבועי של מספר הבדיקות (באלפים) ממוצע הגל השבועי של אחוז החיוביים
1 33.3 2.16
2 34.66 2.12
3 45 2.36
4 50.6 2.83
5 59.5 2.76

אם מזינים את הנתונים שבטבלה כולל אלו של הגל החמישי לתוכנת אקסל ובודקים את הקורלציה בין שתי קבוצות הנתונים מקבלים מקדם קורלציה שערכו: 0.918375 !!!

כאשר מזינים את הנתונים בטבלה לא כולל נתוני הגל החמישי שגבולו הסופי לא ברור, מקבלים מקדם קורלציה גבוה יותר שערכו : 0.933185 !!!

בשני המקרים מדובר במקדם קורלציה גבוה ביותר שמעיד על כך שהקורלציה היא מובהקת ולא מקרית. מכיוון ששינויים במספר הבדיקות גורמות באופן הדיר לשינויים עוקבים קורלטיביים באחוז החיוביים בין 10-14 יום לאחר מכן, חייבים לקבוע שמדובר בקורלציה סיבתית, לפיה מספר הבדיקות משפיע באופן קורלטיבי על אחוז החיוביים. הקורלציה הסיבתית בהקשר למגפת הקורנה מצביעה על כך שגם במסגרת גל התחלואה השלישי הבדיקות עצמן מהוות גורם הדבקה משמעותי לתחלואה בקורונה.

חישוב מקדם קורלציה לצורך ביקורת

כדי להסיר ספק שהקורלציה המובהקת בין הגלים השבועיים בפער זמן של 10-14 יום אינה נסיבתית או מקרית, אני מראה שלא מתקיימת קורלציה מובהקת במצב בו לא נלקח בחשבון פער של 10-14 יום בין הגלים המחזוריים. כדי לעשות זאת יש צורך לחשב את הממוצע של הגל המחזורי הראשון של אחוז החיוביים שמקביל מבחינה זמנית לגל המחזורי הראשון של מספר הבדיקות שמסומן כגל 1. הדיאגרמה הבאה שפורסמה על ידי מרכז המידע הלאומי תאפשר לנו לחשב את הממוצע הזה:

הממוצע של הגל המחזורי הראשון של אחוז החיוביים (שהתרחש בין התאריכים 6-9 לנובמבר) שהוא מקביל לגל המחזורי הראשון של מספר הבדיקות הוא: 2.35.

נקליד בהתאם את הנתונים בטבלה הבאה:

זיהוי הגלים לפי מספורם ממוצע הגל השבועי של מספר הבדיקות (באלפים) ממוצע הגל השבועי של אחוז החיוביים
גל בדיקות 1-עם גל חיוביים 0 33.3 2.35
גל בדיקות 2 עם גל חיוביים 1 34.66 2.16
גל בדיקות 3 עם גל חיוביים 2 45 2.12
גל בדיקות 4 עם גל חיוביים 3 50.6 2.36

אם מזינים את הנתונים שבטבלה לתוכנת אקסל ובודקים את הקורלציה בין שתי קבוצות הגלים מקבלים מקדם קורלציה שערכו: 0.11 !!!

המשמעות היא שלא מתקיימת קורלציה מובהקת בין גלים משתי הקבוצות במצב בו לא נלקח בחשבון פער זמן של 10-14 יום. זה מוכיח לכל מי שנותר עדיין ספק בליבו שמתקיימת קורלציה סיבתית מובהקת בין מספר הבדיקות בישראל ובין אחוז החיוביים, מה שמעיד בעליל על הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות.

הקורלציה הסיבתית בין מספר הבדיקות ואחוז החיוביים בטווח זמן של 10-14 ימים אינה יכולה להיות מוסברת על בסיס הקורלציה היומית הטריוויאלית בין מספר הבדיקות ומספר החיוביים

הקורלציה הטריוויאלית בין מספר הבדיקות ובין מספר החיוביים באה לידי ביטוי ביום ביצוע הבדיקות, בעוד שהקורלציה הסיבתית בין מספר הבדיקות ואחוז החיוביים שמשפיעה על התחלואה באה לידי ביטוי לאחר 10-14 ימים. כאשר בטווח זמן מסוים, למשל בטווח זמן של שבועיים, חל שינוי ברמת התחלואה, כלומר חל שינוי באחוז החיוביים, הקורלציה היומית הטריוויאלית בין מספר הבדיקות ובין מספר החיוביים משתבשת כשבוחנים אותה על פני אותו טווח זמן.

שלושת הגרפים הבאים של מרכז המידע הלאומי שהוצגו לעיל בפרק מדגימים מצב כזה:

משני התרשמים הראשונים (הגרף הקווי וגרף העמודות שצמוד לו) אפשר לראות שיש קורלציה יומית טריוויאלית בין מספר הבדיקות ומספר החיוביים. מגרף העמודות השלישי אפשר ללמוד שבטווח זמן זה חל שינוי משמעותי באחוז החיוביים. כשבוחנים את הקורלציה היומית בין מספר הבדיקות ובין מספר החיוביים בטווח זמן זה רואים שהיא משתבשת, כלומר, הופכת להיות לא מובהקת. להלן טבלת הנתונים של מספר הבדיקות ומספר החיובים בטווח זמן זה:

בדיקות מספר חיוביים

06/06/2020 11,371 78
07/06/2020 14,740 140
08/06/2020 14,284 178
09/06/2020 14,602 173
10/06/2020 18,048 237
11/06/2020 15,379 191
12/06/2020 12,691 183
13/06/2020 6,733 149
14/06/2020 8,435 136
15/06/2020 13,883 199
16/06/2020 15,657 294
17/06/2020 15,484 268
18/06/2020 16,766 304
19/06/2020 12,322 307
20/06/2020 5,696 159

מקדם הקורלציה בין הנתונים האלו הוא 0.531 מה שמלמד שהקורלציה היומית הטריוויאלית לא נשמרת כשחל שינוי ברמת התחלואה (אחוז החיוביים). מכאן עולה שהשינויים ברמת התחלואה עקב הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות בטווח זמן של 10-14 ימים אינה יכולה להיות מוסברת על סמך הקורלציה היומית הטריוויאלית בין מספר הבדיקות ומספר החיוביים.

פרק ח: התנהלות הגורמים המוסמכים לאחר היוודע דבר הפצת המגפה במתחמי הבדיקות

  1. כשהתברר לי במהלך אוקטובר שבחודשי הקיץ התקיימה קורלציה סיבתית מובהקת בין מספר הבדיקות ובין אחוז החיוביים, חיפשתי במנוע החיפוש גוגל כתובות מייל של מומחים שקשורים לתחום ואז, העברתי לחמשת המומחים ראשונים שעלו בחיפוש את המידע המדאיג. רק שניים מהם חזרו אלי והם פרופ' אודי קמרון ופרופ' אריאל מוניץ. הם הביעו דאגה מן הממצאים שהעברתי אליהם ומאז פעלנו יחד באמצעות תקשורת מיילים כדי לעצור את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות. את פרופ' קמרון פגשתי פעם אחת בלבד בתאריך 17 לדצמבר (כשנסענו לפגוש את פרופ' גרוטו) ואת פרופ' מוניץ טרם פגשתי.
  2. בתאריך 5.11.2020 שלח פרופ' קמרון מייל בהול עם המידע המדאיג לשר הבריאות, לפרופ' גמזו ולצמרת משרד הבריאות:

למייל זה הוא צירף את המסמך שלי שמצביע על קורלציה סיבתית מובהקת בין מספר הבדיקות ובין אחוז החיוביים (עם מקדם קורלציה של 0.999415) וכן, על עובדות נוספות מהן עולה שבמהלך הקיץ התרחשה הדבקה שיטתית במתחמי הבדיקות וכי זו הייתה הסיבה העיקרית להתפתחות גל התחלואה השני. במסמך זה הושם דגש מיוחד על ההדבקה שמתרחשת בעמדות הבידוק הייחודיות שפיתחו מכבי ולאומית. באותו יום שלח פרופ' אריאל מוניץ מייל דומה למטה לביטחון לאומי (מל"ל).

  1. אף אחד מן הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובמל"ל לא התייחס ולא השיב למיילים הבהולים של פרופ' קמרון ושל פרופ' מוניץ במשך 40 יום. הם כנראה הבינו שהקורלציה הסיבתית בן מספר הבדיקות ובין אחוז החיוביים בטווח זמן של 10-14 ימים חושפת מחדל מקצועי חמור מאוד, ולאור כך החליטו לנקוט בסחבת במתן מענה למיילים האלו ככל שהחוק מתיר להם (45 ימים).
  2. לאור חוסר התגובה מצד משרד הבריאות והמל"ל החלטנו לנקוט בכמה צעדים. העברתי את המידע המדאיג, ליו"ר ועדת הקורנה חה"כ יפעת ששא ביטון, ליו"ר האופוזיציה חה"כ יאיר לפיד, ליו"ר ועדת ביקורת חה"כ עופר שלח, במטרה שיסייעו לעצור את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות וידרשו ממשרד הבריאות להגיב למיילים הבהולים של פרופ' קמרון ופרופ' מוניץ. כזה לא עזר פניתי לכל חברי הכנסת מן האופוזיציה ולנשיא המדינה בבקשה דומה אך גם זה לא הועיל. למיילים שהופנו לחברי הכנסת ולנשיא המדינה מיענתי גם את שר הבריאות ואת צמרת משרדו משום שהמטרה המרכזית של המיילים האלו הייתה לאלץ אותם להגיב למיילים הבהולים של פרופ' קמרון ופרופ' מוניץ. לצערי גם הצעדים הקיצוניים האלו לא הועילו והשתיקה של כל הגורמים במשרד הבריאות ובמל"ל נמשכה.
  3. בתאריך 17.11.2020 נפגש פרופ' אריאל מוניץ באופן אישי עם פרופ' רוני גמזו. הוא הציג לו שוב (גם פרופ' גמזו קיבל כאמור את המייל הבהול של פרופ' קמרון) את הנתונים המדאיגים והשאיר לו מסמך כתוב שמרכז את כל הנתונים. לצערי, גם פרופ' גמזו לא חזר אלינו ולא עשה דבר כלשהו לעצור את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות.
  4. בשלב הזה כבר היה ברור לנו שהגורמים המוסמכים ינצלו את מלא 45 הימים שהחוק מתיר להם לענות על פניות של אזרחים, חרף הידיעה שקיים חשש כבד להפצת הנגיף במתחמי הבדיקות על סמך נתונים סטטיסטיים חזקים ועדויות תומכות אחרות.
  5. אכן, רק בחלוף כ-40 יום קיבל פרופ' קמרון מכתב תגובה מפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. להלן המכתב:

  1. עלי להודות שכשנחשפתי למכתב לראשונה לא הבנתי מה בדיוק קורה כאן. מצד אחד משרד הבריאות מכיר בכך שיש הפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות כפי שעולה מן הכותרת הראשית של המכתב: "הפצת נגיף הקורונה במתחמי הבדיקות" ומן המשפט שמתייחס אליו: "הנושא אכן נלקח בחשבון", אך מן הצד שני הוא מציג "פתרון" שברור לכל שהוא פתרון דמה בלבד. כך מוצג הפתרון המוזר: "במרבית המקומות מופעלים עמדות "היבדק וסע", בכך נמצא כל נבדק ברכבו. באשר למתחמי walk-in, יחודדו הנהלים למניעת הדבקה."

רשימת המתחמים של פיקוד העורף באינטרנט הציגה באותה עת 56 מתחמי היבדק וסע לעומת 135 מתחמי walk-in וזה ללא מאות מתחמי הבדיקות הנוספים של קופות החולים שכולם walk-in. המידע הזה שהיה זמין באינטרנט ללא ספק היה ידוע גם לפרופ' גרוטו לכן לא ברור מדוע הוא הציג במכתב התגובה נתון שהוא בעליל לא נכון. הפתרון שלו כלל כאמור את ההצהרה העתידית הכללית: "יחודדו הנהלים למניעת הדבקה". מההצהרה הזו ניתן ללמוד שאין בכוונתו לעשות שינוי כלשהו בנהלים, כלומר הוא מתכוון אך ורק לחדד את הנהלים הקיימים שנוגעים למעבדות ובתי חולים בלבד. ברור שאין בכך פתרון משום שמה שנדרש זה הפצת נהלים שנותנים מענה לדיגום במתחמים פתוחים. ההצהרה העתידית הזו גם מלמדת שבמהלך 40 הימים עד למתן המענה המוזר הזה לא נעשה דבר לעצירת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות. דבר נוסף שמעיד שלא הייתה כאן כוונה להציע פתרון היא העובדה שפרופ' גרוטו לא התייחס במענה שלו לעמדות הבידוק של מכבי ולאומית שהוצגו במיילים הבהולים כגורם המרכזי להדבקה. מכאן ברור שהמטרה של המכתב הייתה להוציא 'מענה למען הפרוטוקול בלבד' כפי שהחוק מחייב עד 45 ימים מן הפניה ולא לפתור בעיה כלשהי.

  1. פרופ' גרוטו קבע פגישה אישית עם פרופ' קמרון לתאריך 17 לדצמבר. פרופ' קמרון עמד על כך שגם אני אצטרף לפגישה ופרופ' גרוטו נעתר לבקשה.
  2. בתאריך 17 לדצמבר נפגשנו עם פרופ' גרוטו במתחם של משרד הבריאות ברחוב הארבעה בתל אביב. בפגישה זו הצגנו בפני פרופ' גרוטו את הנתונים הסטטיסטיים שמלמדים שגל התחלואה השני בקיץ הוא מקרה יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות ואת העובדה שהפצת הנגיף במתחמי הבדיקות היא הדבר היחיד שיכול להסביר את התנודות החדות של התפשטות המגפה בקיץ. הראנו לו שהסברים אחרים שהוצעו על ידי המומחים מטעם הממשלה אינם תקפים. המטרה הייתה להראות לפרופ' גרוטו שזלזול וחוסר הקפדה על נהלים מקובלים לנטילת דגימות נגיפיות גובה בסופו של יום מחיר דמים (תרתי משמע) כבד ביותר מאזרחי ישראל וממדינת ישראל כפי שאכן התרחש בקיץ.
  3. בפגישה זו הסברנו לפרופ' גרוטו שאין אפשרות מעשית כלשהי לבצע דגימות במתקני הבידוק של מכבי ולאומית מבלי לגרום להדבקה, בשל העובדה שהן מבודדות לחלוטין את הדוגם מן הסביבה ומחייבות את הנבדקים ליטול חלק בתהליך הבדיקה, מה שגורם לזיהום עמדות הדיגום ולהדבקה של נבדקים בריאים. פרופ' גרוטו נאלץ להסכים עמנו בנוגע לקביעה זו לפיה אין אפשרות לדגום בעמדות אלו באופן שאינו מהווה סיכון להדבקה.
  4. בפגישה זו הבין פרופ' גרוטו שאין עוד יתרון כלשהו לשימוש בעמדות של מכבי ולאומית שנועדו במקור לחסוך בציוד מגן, משום הוא הודה בפנינו בפגישה זו שהוא שכבר הוציא הוראה שמתירה לבצע את הדיגום לנגיף ללא שימוש בציוד מגן מיוחד. כך שלא נותרה עוד סיבה כלשהי להמשיך ולהפעיל את עמדות הדיגום של מכבי ולאומית שגורמות בעליל להפצת הנגיף.
  5. בפגישה זו גם הצבענו על מספר כשלים במתחמי הבדיקות שפתוחים לציבור הרחב שבחלקם לא מחליפים כפפות בין נבדק לנבדק ומוסרים את ערכת הבדיקה לידיהם החשופות של הנבדקים עוד טרם ביצוע הבדיקה. הדגשנו שהכלל הפשוט אך החשוב ביותר שהוא יכול להורות הוא זה: לא לאפשר לנבדקים לנגוע בדבר כלשהו בכל מהלך הבדיקה.
  6. בפגישה זו חזרנו והדגשנו שהפעולות שהוא צריך לעשות כדי לעצור את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות הן פשוטות וישימות לכן אנו דורשים שיפעל מיידית לעצירת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות.
  7. לאחר הפגישה, לא עשה פרופ' גרוטו דבר כדי להפסיק את הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות.
  8. לאחר 10 ימים ממועד הפגישה שלחתי מייל לפרופ' גרוטו בו אני קובל על כך שטרם התקבלה תגובתו וטרם נעשה דבר לעצירת ההדבקה במתחמי הבדיקות. למייל צירפתי מסמך שמוכיח על בסיס נתונים סטטיסטיים מובהקים שהפצת הנגיף במתחמי הבדיקות נמשכת גם בחורף.

פרופ' גרוטו לא הגיב למייל הזה.

  1. כשמספר הבדיקות היומיות החל לחצות את קו ה- 100,000 והממשלה החלה לאבד שליטה בהתפשטות המגפה, שלח פרופ' קמרון מיילים מתריעים נוספים לפרופ' גרוטו (בתאריכים 4.1.21 וב- 5.1.21) כשהוא דורש לדעת האם נעשה דבר כלשהו לעצירת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות.

המיילים האלו של פרופ' קמרון לא נענו עד היום.

  1. ב- 5.1.21 שלחתי מייל נוסף:

כמובן גם מייל זה לא נענה עד היום.

  1. אני חייב להודות שהתקשתי להבין איך פרופ' גרוטו מאפשר לעצמו כמי שאחראי על הפיקוח והרגולציה של משרד הבריאות לא לעשות דבר ביודעו שהנגיף מופץ במתחמי הבדיקות. שאלתי את עצמי איך הוא לוקח על עצמו אחריות כבדה כזו? לא הבנתי מדוע הוא נמנע אפילו מלשלוח הוראה פשוטה כמו להחליף כפפות לאחר כל נבדק או לא לאפשר לנבדקים לגעת בדבר כלשהו בכל מהלך הבדיקה. כמו כן, מדוע הוא לא מוציא הוראה להפסיק את ההפעלה של עמדות הבידוק של לאומית ומכבי שגורמות בעליל להדבקה שיטתית ואינן מקנות עוד יתרון כלשהו.
  2. בתאריך 8 לינואר עלתה במחשבתי האפשרות לפיה פרופ' גרוטו ויתר הגורמים המוסמכים מבקשים להטיל את האחריות המלאה למחדל הבדיקות על על הגופים שמבצעים אותן, משמע, על קופות החולים, על פיקוד העורף, על מד"א ועל זק"א. זה בהסתמך על העובדה שבאפריל 2020 הטילה הממשלה את מלא האחריות לביצוע הבדיקות על הגופים האלו. אם פרופ' גרוטו היה מוציא ולו הוראה פשוטה אחת בנוגע לאופן בו יש לבצע את הבדיקות אזי הוא היה מוכיח שמשרד הבריאות מפקח בפועל על הבדיקות, מה שהיה מטיל את האחריות למחדל הבדיקות בקיץ על משרד הבריאות כגוף רגולטורי מפקח.
  3. למעשה, כבר בחודש אפריל היה צריך להטיל את הפיקוח על הבדיקות על משרד הבריאות בשל היותו הגוף הרגולטורי המרכזי שמפקח על תחומי הבריאות. אולם כאמור זה לא קרה. כשהידיעה על הפצת הנגיף במתחמי הבדיקות התקבלה אצל הגורמים המוסמכים בראשית חודש נובמבר הממשלה הייתה צריכה לתקן את החלטתה המוטעית ולהשיב את הפיקוח על הבדיקות למשרד הבריאות. אולם הממשלה לא נקטה בצעד המתבקש הזה.
  4. כשבמשרד הבריאות לא הגיבו למיילים הבהולים של פרופ' קמרון ופרופ' מוניץ, פניתי כאמור לחברי הכנסת השונים ולנשיא המדינה כדי שיתערבו, מה שלא הניב תוצאה כלשהי. במקביל נעשתה פנייה לעורכי החדשות נדב אייל וערד ניר בבקשה שיפנו לגורמים המוסמכים שאלות בעניין דבר שהיה מאלץ את משרד הבריאות להגיב ולפעול. עורכי החדשות היססו לפעול מתוך חשש שהם יוצגו כמי שגרמו לבהלת בדיקות בקרב הציבור ופגעו עקב כך ביכולת הממשלה להאבק במגפה.
  5. בתאריך 6 לינואר התפרסמה כתבה של אורלי וגיא שכותרתה "ומה אם כל העולם טועה?" הכתבה הופצה דרך הרשתות החברתיות משום שהתקשורת הרשמית החרימה את התכנים בהם עסקה²⁴. הכתבה נתנה במה למספר מנהלי מחלקות בבתי חולים (בין היתר לראש מנהל מחלקת קורונה באסף הרופא), לחוקרים מן האקדמיה שקשורים לתחום האפידמיולוגי ולראש איגוד רופאי בריאות הציבור, להביע את חוסר שביעות רצונם ממדיניות הסגר וההגבלות הקשות בהן נקטה הממשלה בטענה שהן לא מידתיות ביחס לסיכונים הנשקפים מן המגפה תוך שהן יוצרות נזקים חברתיים וכלכליים קשים ביותר. מן הכתבה התברר שהחוקרים האלו הוצגו על ידי הממשלה והגורמים המוסמכים כמי שהצטרפו ל"מכחישי קורונה" וכמי שמקוממים באופן לא אחראי את הציבור כנגד החלטות ממשלה ופוגעים עקב כך במאמצי הממשלה לשמור על בריאות הציבור. הממשלה קראה לאמצעי התקשורת הרשמיים לא לתת במה למומחים האלו שלכאורה מסכנים את בריאות הציבור במצב החירום הנוכחי. התקשורת נשמעה להוראה הזו חרף העובדה שהמומחים האלו מעולם לא הכחישו את המגיפה ולא קראו לא להישמע להוראות הממשלה אלא רק הביעו את דעתם המקצועית בנוגע לדרך לפיה יש לנהל את המאבק במגפה שלא עמדה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה. בין החוקרים שהוכפשו שלא בצדק היו גם פרופ' אודי קמרון ופרופ' אריאל מוניץ שפעלו יחד עימי ללא לאות במטרה להביא להפסקת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות מתוך דאגה כנה לבריאות הציבור.
  6. לאור המידור של קבוצת החוקרים האלו והכפשתם בטענה שהם ממרידים את הציבור בעת חירום אפשר להבין מדוע נשיא המדינה וכל חברי הכנסת שפניתי אליהם לא התערבו לשם הפסקת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות.
  7. לאור המשך ההתעלמות של הגורמים המוסמכים שלחתי ב-12 לינואר מייל נוסף לפרופ' גרוטו:

מייל זה לא נענה ולא נעשה דבר להפסקת ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות.

  1. בתאריך 27 בינואר שלחתי מייל נוסף לד"ר שרון אלרועי-פרייס:

גם המייל הזה לא נענה.

  1. בתאריך 31 לינואר 2021 שלחתי מייל נוסף לשר הבריאות, פרופ' גרוטו וד"ר אלרועי פרייס:

 

גם המייל הזה לא נענה.

  1. ב-5 לפברואר שלחתי מייל נוסף לשר הבריאות ולצמרת משרד הבריאות:

גם המייל הזה לא נענה.

  1. ההישג הגדול של הממשלה הנוכחית טמון בהצלחה להביא לישראל כמות גודלה של חיסונים מחברת פייזר ולחסן את אוכלוסיית הסיכון וחלק מן האוכלוסייה הכללית תוך זמן קצר ביותר על בסיס היכולות של קופות החולים. לצערנו, התועלת של החיסונים טרם באה לידי ביטוי מלא רק בשל העובדה שהפצת הנגיף במתחמי הבדיקות טרם טופלה. חשוב מאוד לשכנע את הציבור להמשיך להתחסן. התהליך הזה הואט לאחר חיסון האוכלוסייה שבסיכון בשל חוסר האמון שנוצר בין הממשלה ובין הציבור. חוסר האימון הזה הוא שמאפשר לידיעות מטעות ברשת להרתיע את הציבור מן החיסונים.
  2. בתאריך 11 לפברואר שלחתי למשרד הבריאות מייל עם ניתוחים סטטיסטיים מהם עולה שהיעילות של החיסון למניעת הידבקות היא גבוהה ביותר.

 

  1. להן ניתוח הנתונים הסטטיסטיים:

הסבר לגרפים: החלק היחסי של בני 60+ במספר המאומתים היומי ירד מתחילת מתן החיסונים ועד ל-6 לפברואר בכמחצית. בקרב בני 60-79 הוא ירד מ-10.7% ל-5.48% ובקרב 80+ מ2.3% ל- 1.47%. הירידה ניכרת כבר לאחר מתן החיסון הראשון והיא הולכת וגוברת עם הזמן מה שמרמז שהירידה יכולה להיות עוד יותר מובהקת בהמשך. אם כל בני ה-60+ היו מתחסנים ובאוכלוסייה הכללית אף אחד, אזי זה היה מצביע על יעילות של כ-50% לאחר מתן החיסון השני נגד הידבקות . לאור העובדה שעד ל-6 לפברואר רק 82% מבני 60+ ובאוכלוסייה הכללית התחסנו עד למועד זה כ-2.3 מיליון תושבים, אזי הצניחה של כ- 50% בחלק היחסי של בני 60+ במספר המאומתים היומי מצביעה על יעילות גבוה מאוד של החיסון נגד הידבקות.

  1. בתאריכים 15 ו-17 לפברואר שלחתי שני מיילים למשרד הבריאות עם ניתוחים סטטיסטיים מהם עולה שההדבקה במתחמי הבדיקות נמשכת גם כיום וכי עליית התחלואה בקרב צעירים נובעת אף היא מהדבקה במתחמי הבדיקות. הניתוחים הסטטיסטיים שצורפו למיילים האלו נותנים הסבר מלא ומדויק לכל השינויים שחלו בהתפשטות הנגיף מתחילת המגיפה עד היום. עד כה לא הוצע הסבר תקף אחר לשינויים שחלו בהתפשטות הנגיף בגל התחלואה השני שהתרחש בקיץ ובגל התחלואה הנוכחי שחל בחורף. ההסבר המוצע במסמך זה תוך התבססות על נתונים סטטיסטיים מוצקים הוא ההסבר היחידי שמצוי בידינו. ההסבר הזה הוצג לרופאים ומומחים רבים ועד כה לא נמצא בו דופי.

לניתוחים הסטטיסטיים האלו צירפתי גרף שפורסם בתחילת חודש מאי על ידי מרכז המידע הלאומי ממנו עולה שבגל התחלואה הראשון לא התקיימה קורלציה בין מספר הבדיקות ובין אחוז החיוביים כפי שצריך להתקיים במצב תקין בו הנגיף לא מופץ במתחמי הבדיקות.

  1. כפי שהקורא יכול להתרשם, אין במסמך הנוכחי ניסיון כלשהו להביע השקפה, דעה או תיאוריה שתלויות בהנחות או במודלים מקצועיים כלשהם. המסמך מביא אוסף של מסקנות שהוסקו באופן מדעי חמור על סמך נתונים סטטיסטיים מוצקים שאין לגביהם מחלוקת משום שהם פורסמו על ידי מרכז המידע הלאומי. מהתחקיר עולה שהחל מחודש יולי 2020 ועד היום, השינויים בדפוסי ההתפשטות של המגפה ניתנים לתיאור מלא ומדויק על בסיס שינויים שחלו בהיקף ההפצה של הנגיף במתחמי הבדיקות כתוצאה משינויים שחלו במספר הבדיקות. הירידה החדה והמהירה בתחלואה בתחילת הסגר השני נבעה בעיקרה מצניחה חדה במספר הבדיקות. לאחר שמספר הבדיקות התייצב סביב 25,000-30,000 בדיקות ביום התייצבה רמת התחלואה על מספר גבוה יחסית של חולים יומיים חדשים (בסביבות 500). גל התחלואה השני התחבר לעליה המחודשת בתחלואה במסגרת גל התחלואה השלישי של החורף. גל התחלואה הזה לא דעך עד היום חרף הטלת הסגר השלישי, חרף מתן חיסונים בהיקף נרחב וחרף מזג האוויר האביבי שפוקד אותנו, בשל העובדה שהנגיף המשיך להיות מופץ במתחמי הבדיקות.
  2. כל אדם בר דעת מבין שיש הבדל מהותי בין גרימת התחלואה והמוות לאזרחים שהתרחשה בחודשי הקיץ בשוגג על רקע התנהלות בלתי מקצועית של הגורמים המוסמכים ובין אי עצירת התחלואה והמוות של אזרחים לאחר שכבר נודע לגורמים המוסמכים על ההדבקה השיטתית במתחמי הבדיקות. המקרה הראשון הוא בבחינת מחדל מקצועי שהוביל לתוצאות נוראיות למדינה ולאזרחיה בקיץ האחרון בעוד שהמקרה השני הוא בבחינת פשע לכל דבר שמצדיק הקמת ודעת חקירה והגשת תביעות פליליות ותביעות אזרחיות מצד מי שנפגעו מחוסר המעש הזה.

מקורות:

 

  1. https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763364

חזרה למסמך

 

  1. https://www.makorrishon.co.il/news/234001/

חזרה למסמך

 

  1. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/report-n127-second-wave-impact

חזרה למסמך

 

  1. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research-report-n162-second-wave-situation

חזרה למסמך

 

  1. https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-775911 חזרה למסמך
  2. https://www.inn.co.il/news/444255

חזרה למסמך

 

  1. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5755620,00.html

חזרה למסמך

 

  1. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research-report-n188-school-openning

חזרה למסמך

 

  1. https://www.israelhayom.co.il/article/752169

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.bimmae.com/main/post/6c1ed959-bbcd-445c-b2cd-774d2df4eff8&ved=2ahUKEwi3rq-G6JjtAhVDgRoKHb6LAe0QFjAGegQICBAB&usg=AOvVaw2I3EvgeIg0yyjNeVm0RUUZ&cshid=1606139596524

חזרה למסמך

 

  1. https://www.youtube.com/watch?v=XzxyFCkIsus חזרה למסמך

 

  1. https://www.mako.co.il/news-education/2020_q4/Article-2d88610b5363571027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share חזרה למסמך

 

  1. https://www.ynet.co.il/news/article/H1USKue8v

חזרה למסמך

 

  1. https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/07/201093/

חזרה למסמך

 

  1. https://news.walla.co.il/item/3384010

חזרה למסמך

 

  1. https://news.walla.co.il/item/3384321

חזרה למסמך

 

  1. https://news.walla.co.il/item/3384981

חזרה למסמך

 

  1. https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.9155515

חזרה למסמך

 

  1. https://news.walla.co.il/item/3385359

חזרה למסמך

 

  1. https://www.ynet.co.il/news/article/r153erxPv

חזרה למסמך

 

  1. https://www.ynet.co.il/news/article/BJyysLhvP

חזרה למסמך

 

  1. https://news.walla.co.il/item/3393051

חזרה למסמך

 

  1. https://www.israelhayom.co.il/article/810983

https://news.walla.co.il/item/3396312 https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9311230

חזרה למסמך

 

  1. https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7

חזרה למסמך

  1. https://www.facebook.com/1399165206/posts/10225746496834694/?sfnsn=mo

חזרה למסמך

 

  1. https://www.israelhayom.co.il/article/838123

חזרה למסמך

נספחים

 

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

חזרה למסמך הראשי

רון שחר 18.02.2021 מאמרים