ללכת עם ולהרגיש בלי

אני חייבת להגיד שאני מורידה את הכובע בפני מי שהגה את הרעיון הגאוני הזה.

שוו בנפשכם שרופא היה מגיש בקשה לוועדת הלסינקי לתת טיפול ניסיוני לנשים בהיריון. במקרה הטוב הוועדה הייתה מאשרת את המחקר, אבל דורשת שיהיה טופס הסכמה מפורט שמסביר לכל מי שמחליטה להשתתף במחקר הזה שאין שום מידע על ההשפעה של הטיפול הניסיוני על נשים בהריון או על העובר ושאין שום דרך לדעת מראש מה תהיה ההשפעה של חומר זה או אחר על נשים בהריון על סיבוכי הריון אפשריים או על האפשרות של מומים מולדים. מן הסתם טופס ההסכמה היה כולל גם אזכור לתרופות שניתנו בעבר לנשים בהריון והסתבר בדיעבד שהן גרמו למומים מולדים או מחלות קשות לתינוקות שנולדו.

אבל, מה אם לעומת זאת מבקשים מוועדת הלסינקי לבצע מחקר שדורש בסך הכל ביצוע מעקב אחרי נשים בהריון שממילא כבר קיבלו את החיסון? סביר להניח שמחקר כזה יקבל אישור בקלות. הרי במה בסך הכל מדובר, בלקיחת בדיקות דם שהסיכון בהם מינימאלי ובמילוי שאלונים.

ואכן, המחקר אושר וגם אושר לגייס משתתפות על ידי פרסום מכתב הקורא להן להשתתף במחקר.

אבל, נשים בהריון לא ממהרות לקבל תרופות או טיפולים שלא הוכח שהם בטוחים לעובר. כל אישה בהריון יודעת שהיא צריכה להתייעץ עם הגניקולוגית שלה או עם מומחה לפגיעות אפשרויות בעוברים לגבי כל תרופה או טיפול. הרבה נשים בהריון נמנעות מכל תרופה שאינה ממש חיונית, אפילו אקמול.

אם כך, כיצד יהיו מספיק נשים בהריון שיקבלו את החיסון ויוכלו להשתתף במחקר?

ובכן, זה קל מאוד . כל מה שצריך לעשות זה קצת הפחדה (שראינו שעובדת מצוין) לגבי הסיכונים הצפויים לאישה בהריון שתידבק בקורונה והמלצה גורפת של איגוד הגניקולוגים לגבי מתן החיסון לנשים בהריון. עוד דבר שעובד מצוין זה דוגמא אישית ולהראות כמה נשים בהריון שמקבלות את החיסון בשמחה.

וכך מושגת המטרה, מצד אחד, לא מדובר במחקר (כי הנשים בהריון מקבלות את החיסון ללא כל קשר אליו) ומצד שני יש יופי של מחקר שקיבל את כל האישורים הנדרשים, שאפשר יהיה אחר כך לפרסם בעיתונים המובילים. כמו שאמרתי, גאוני.

אני מניחה שאלו שהגו את הרעיון הגאוני הזה שכנעו את עצמם שמה שהם עושים הוא גם נכון, גם אתי וגם מוסרי. אין לי ספק שהם חושבים שמדובר במחקר חשוב ביותר שעשוי להציל את העולם. אין לי ספק שמה שמניע אותם זה לא העובדה שהם יהיו הראשונים לפרסם מחקר בנושא הזה בעיתון מוביל. אני בטוחה שהכל נעשה מתוך מניעים טהורים. ראיתי בתקופה האחרונה איך רופאים מובילים בתחומם משכנעים את עצמם בדברים דומים. אני רוצה לקוות שחלק מהם לפחות יתעוררו ויבינו את מה שהם עושים לפני שיהיה מאוחר מדי.

ובינתיים, חשוב לי להסביר לנשים בהריון שהחליטו לקבל את החיסון בעקבות ההמלצה של איגוד הגניקולוגים, שחשוב שהן יבדקו בעצמן מה באמת ידוע על היעילות והבטיחות של החיסון הזה בהריון, שחשוב שהן יידעו שבמחקר הזה (כמו כמעט בכל מחקר שנעשה על תרופות חדשות) לא נכללו נשים בהריון בגלל החשש שהחיסון עלול לפגוע בהן או בעובר, שחשוב שהן יידעו שגם בדיונים של הוועדה של הFDA הועלה חשש לגבי הסיכון האפשרי לתינוק וכי יש סכנה שלא נשללה שהחומר הגנטי שמוזרק להן יגיע לעובר, יהפוך לDNA וייכנס לתוך הגרעין של התאים שלו (כלומר מבחינת העובר יהיה מדובר בניסוי בהנדסה גנטית שתוצאותיה לא ידועות).

הן לא צריכות לסמוך עלי כי את כל מה שאני אומרת הן יכולות לבדוק בעצמן. הכל נמצא באופן גלוי באינטרנט. ורק אז להחליט מתוך ידיעה והבנה של הסיכון האפשרי מול התועלת הצפויה האם ברצונן לקבל את החיסון ולהשתתף במחקר החשוב שתוצאותיו יבהירו לכל העולם מה הסיכון ומה התועלת בחיסון לאם ולילוד.

מכותבות האתר 5.02.2021 נתונים