חשיבות הטיפול המוקדם בחולי קורונה

בסקירה הקצרה הזאת אנסה להסביר כיצד ניתן לדעתי לשפר באופן משמעותי את שיטות הטיפול בנגיף הקורונה הנוכחי הנהוגות היום בארץ ובחלק מהעולם, ומה אפשר לעשות כדי לשנות את הגישה.

קודם כל נתחיל בתיאור מהלך המחלה של חולי הקורונה ומשם נמשיך הן לטעויות הנפוצות והן לדרכי הגישה הנכונות לטיפול מוקדם לפי מחקרים עדכניים .

מהלך המחלה בחולי קורונה מתאפיין בשני שלבים (על פי רוב) . השלב הראשון הוא השלב הוויראלי שנמשך כשבוע עד עשרה ימים . השלב השני הוא השלב האימונולוגי כאשר רמת הנגיף בדם יורדת ואז מערכת החיסון נפגמת ונוצר תהליך מלווה של דלקת ריאות יחד עם קרישיות יתר ותהליכים נוספים שנוצרים מפגיעה אימונולוגית בעיקרה . כמו שנראה בתרשים הבא :

תרשים 1.

תרשים 2.

https://www.tonyestrella.com/wp-content/uploads/2020/03/ViralLoad.png

מרבית הרופאים אשר מקבלים מטופלים לבית החולים , מקבלים את המטופל בשלב השני של המחלה . כאשר הוא כבר בשלב האימונולוגי ובמצב קשה. כאן אופציית הטיפול הופכת למורכבת הרבה יותר ומסובכת בהרבה מאשר בשלב הראשון של המחלה, כאשר המטופל בשלב הראשון נראה טוב , ומה שיש לו, זה משהוא דמוי שפעת לכל היותר. מרבית האנשים אשר נדבקים בקורונה מחלימים בשלב הוירולוגי ולא מתקדמים בכלל לשלב האימונולוגי , מיעוט במיוחד אלו אשר הם מקבוצת גורמי הסיכון והגיל מפתחים מחלה קשה. פרופ ערן סגל ממכון וייצמן הראה את ההסתברות לפי גיל לחלות במחלה קשה מועתק ממנו : 60+: 16% 50-59: 3.6% 40-49: 1.5% 30-39: 0.6% 16-29: 0.2%.

מכאן די ברור מי המטופלים שעלינו לטפל מוקדם בשלב הוירולוגי כדי למנוע התקדמות לשלב האימונולוגי . המצב כעת בישראל שאין שום מדיניות כזאת . לא רק שהחולים הללו לא מטופלים . אלא גם שמרבית הרופאים ובמיוחד רופאי הקהילה בכלל לא יודעים שיש אופציות כאלו .

ניקח כדוגמא מחלות לב. האם היינו מרשים לעצמנו לטפל בחולים קרדיאליים רק דרך צנתור או ניתוח מעקפים כאופציה היחידה? כמובן שלא .

טיפול מהיר ,בקבוצת הסיכון בעיקר, יש לו משמעות קלינית מרובה .הן בהורדת עומס על בתי החולים ,הן בתמותה והתפתחות קשה של המחלה והן בתפיסת הציבור שאפשר לצאת מהמגפה בלי להשתמש באופציות קיצוניות אשר עלולות לגרום יותר נזק מתועלת בטווח הארוך .

אם היינו שואלים רופא מצוי את השאלה הבאה: נניח היה לך טיפול טוב לנגיף הקורונה, האם היית מסתכן בנתינת חיסון שלא עבר את כל כללי הבטיחות לכלל האוכלוסייה? סביר להניח שהתשובה הייתה : אם היה טיפול כזה, אז כמובן שהייתי שוקל מחדש את הנושא. בלי שום קשר לשאלה הזאת צריך לדעת שחיסון לא מטפל בחולה שכבר נפגע. דבר שמעלה את השאלה האם הנושא של טיפול מוקדם לא ידוע לרופאי ישראל בגלל שהמידע לא מועבר להם או בגלל שהאנשים בתחום אפילו לא מודעים לכך . משיחותיי המרובות עם רופאים בתחום במיוחד אלו מרופאי המשפחה, הנושא כלל לא ידוע . בהמשך אנסה להסביר את חשיבותם של רופאי המשפחה כחלק ממערך טיפולי אשר יכול לשפר את משמעותית את המדיניות.

המהות של הטיפול המוקדם מורכב משני תנאים בסיסיים . הראשון ,הורדת עומס נגיפי מוקדם ככל הניתן . השני ,ייצוב מערכת החיסון כדי למנוע סחרור אשר יוביל לשלב האימונולוגי והקטלני של המחלה . כמו שאנחנו רואים הן בתרשים מספר 1 והן בתרשים 2 . והן בתרשים הבא המוצע

תרשים 3

הפרוטוקול הטיפולי הראשון אשר מוצע כפתרון הוא פרוטוקול אשר מבוסס על התרופה איברמקטין , תרופה נגד פרזיטים מוכחת מ-40 שנה אשר מי שפיתח אותה קיבל פרס נובל על כך . ידועה כתרופה יעילה וכמעט ללא תופעות לוואי .

זה הפרוטוקול המוצע על ידי רופאי FLCCC שהם רופאי טיפול נמרץ אמריקאיים ידועים אשר חברו יחד כדי למצוא פתרון טיפולי יעיל וזמין כדי לטפל מוקדם ככל האפשר במחלת בקורונה . אפשר להשיג יותר אינפורמציה באתר שלהם למי שמעוניין. https://covid19criticalcare.com/

הפרוטוקול שלהם הן כמניעתי והן כטיפולי מבוסס על 4 מרכיבים עיקריים אשר הוכחו מחקרית כיעילים במלחמה כנגד הנגיף: איברמקטין , ויטמין די , אבץ ויטמין סי . כאשר שני היעילים ביותר לפי כל המחקרים האחרונים הם איברמקטין ,ויטמין די לפי מחקרים מרובים. לגבי קוורצטין ומלנטונין הנתונים הקיימים אינם מספקים הוכחות ברורות לחשיבות שלהם אם קיימת כלל.

למעוניין לחקור את הנושא של איברמקטין ביתר פירוט אני מציע את המאגר הבא שעוסק בנושא . יש שם די הרבה מחקרים https://c19ivermectin.com/i

או לחלופין לקרוא את מאמר המחקר של ד"ר פיאר קורי רופא ידוע ומוערך בו הוא מסכם את הנושא מבחינת המחקרים על התרופה הזאת . https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphar.2021.643369/abstract

לגבי מחקרים על ויטמין די יש די הרבה אפשר לדלות מכאן את כל המחקרים האחרונים מהמאגר הזה https://c19vitamind.com/ , לגבי אבץ https://c19zinc.com/,

הפרוטוקול הבא אשר מוצע בכתב העת המדעי המוכר של New England Journal of Medicine והוא מבוסס על נוגדנים או משובטים https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2035002?query=featured_coronavirus

או ממחלימים בדרך של מתן פלסמה אפשר לקרוא מכאן

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2033700

לגבי האופציה הראשונה מדובר בטיפול יקר שמצריך הגעה לבית החולים כדי להנגיש אותו , לגבי השני שהוא זול בהרבה ותיאורטית היה אפשרי בנתינה דרך אשפוז יום לאנשים בעלי דרגת סיכון גבוהה וגיל . אך מבחינת יעילות קרוב לוודאי פחות טוב מהאופציה הראשונה .

לגבי הפרוטוקול השלישי אשר מבוסס על תרופה מוכרת (פלקווניל ) אשר כנראה בשל עניין פוליטי הפכה למוקצה (אפקט טראמפ ) למרות שמחקרים על טיפול מוקדם כן הוכיחו יעילות , אך מחקרים אחרים בשלב מאוחר של המחלה הראו שאין לה יעילות. צריך לציין כי אותם מחקרים נוהלו מתוך מטרה די ברורה להכשיל את המחקר , הן בסלקציה של החולים אשר מרביתם היו סופניים והן במינונים אשר היו גבוהים בהרבה מהמקובל . אבל אין מענייני להיכנס לפולמוס הזה כעת .

אפשר למצוא את המאגר המלא והעדכני לגביה כאן https://hcqmeta.com/ מצופה מהרופא והחוקר שינסה להסיק מסקנות לבד לנוכח המחקרים האחרונים לגבי טיפול מוקדם .

התרופה הבאה אשר יש לה פוטנציאל טיפולי והוכחה במחקרים של חולים בינוניים וקשים היא תרופה די זולה וידועה שנקראת קולכיצין . אפשר ללמוד מהמאמר הבא , אפשר ליישם אותה גם בחולים קלים כי היא מאד בטוחה.

https://ard.bmj.com/content/early/2020/12/08/annrheumdis-2020-219174

לגבי טיפול בסטרואידים אשר הוכח כיעיל בשלב מתקדם , אין לפי דעתי ודעת אחרים צורך במתן בשלב המוקדם אלא אם כן אותו מטופל מתחיל לפתח סימפטומים של דלקת ריאות עם קשיי נשימה . המטרה היא לא להשבית את מערכת החיסון כאשר היא מנסה להילחם בנגיף בשלב המוקדם , אלא לעשות זאת כאשר היא נראית לא אפקטיבית .

בכל אופן יש גם אופציות נוספות שאינני מעוניין להיכנס אליהם . השאלה המרכזית היא מדוע אין שום מחקר בנושא של טיפול מוקדם בישראל. האם זה מכוון או שאנחנו פשוט לא רוצים לדעת . אלפי אנשים אשר נדבקים כל יום מהנגיף יושבים בביתם ופשוט ממתינים אם יפתחו מחלה קשה או לא . רופאי המשפחה מלבד אקמול ומילים יפות לא נותנים מענה ראוי . האנשים הללו במיוחד אלה המועדים להסתבכות לא מטופלים, לא מנוטרים , וכאשר הם מסתבכים האופציה היחידה היא בית חולים . דבר שמגביר את העומס על בתי החולים. מעלה תמותה אשר הייתה נמנעת בוודאות אם היה מערך טיפול ביתי יעיל אשר מנוהל על-ידי צוות של רופאים ואחיות במסגרת הקהילה . בדגש מיוחד לאלו בעלי גיל וגורמי סיכון . אנחנו כבר שנה מכירים את הנגיף ושום מחקר או מערך כזה לא הוקם ולא הוצע. במקום זאת יש מדיניות של סגרים, שרק דוחים את הבלתי נמנע ולא מועילים כלל. ומאידך ניסיון חיסון עדר אגרסיבי של כלל אזרחי ישראל בלי לחשוב היטב על האימפליקציות של הנושא . אביא כאן ציטטה מהוירולוג הבכיר ביותר ביפן אדם בעל שם עולמי בתחום והאחראי על מדיניות הטיפול ביפן לגבי הקורונה פרופ' טטצו נגאימה . התשובה שלו הייתה לא למהר. איננו יודעים כמה זמן הנוגדנים שהחיסונים הללו מפתחים נשארים ויעילים . יש שאלה של בטיחות ויעילות לטווח ארוך שנדע רק כאשר נאסוף נתונים שנה או שנתיים אחרי שהחיסון יוצע לקבוצה נרחבת בציבור. הנושא של ADE , אשר ידוע מנגיפים אחרים וגם מנגיפי הקורונה השונים עדיין לא ברור אם יתכן שקיים גם בחיסון העכשווי לקוביד 19 . דבר שנדע רק עם הזמן . חיסון בילדים איננו נחוץ כי ילדים לא מפתחים מחלה קשה .

https://www.japantimes.co.jp/news/2020/11/25/national/science-health/japan-experts-coronavirus-vaccines-safety/

לסיכום אם חפצים אנחנו להילחם כנגד נגיף הקורונה בצורה אפקטיבית עלינו להקים מערך טיפול ביתי אשר מרוכז על-ידי רופאי הקהילה . להקים צוות של מומחים אשר ישבו וידונו במהירות האפשרית איזה מבין האופציות הנמצאות היעיל ביותר כדרך טיפול ביתי . יחד עם ניטור רפאי יעיל של אלה אשר עלולים להסתבך . ועם הזמן כאשר עוד ועוד אופציות ומחקר בשטח יתאפשר נמצא פתרון יעיל וטוב אשר ירחיק אותנו מהאופציה של סגר ומדיניות חיסון בלתי מוצדקת . דעתי היא שחיסון שמוגדר כחיסון חירום ,צריך להינתן רק לאלו שהם בעלי גורמי סיכון או גיל .

אלו אשר צעירים יותר ולא בקבוצה הנ"ל , ניתן לאפשר חיסונם רק במידה ויבקשו. ללא כפייה או יצירת מסגרת אשר מעודדת ולוחצת עליהם להתחסן בניגוד לרצונם .

לסיכום במקביל למדיניות חיסון של אוכלוסיית סיכון וגיל שכותב המאמר רואה כנכונה.יש צורך במדיניות של טיפול מוקדם. במידה והחיסונים העכשווים כתוצאה מסיבה כלשהיא לא יספקו את המענה המבוקש.

הכותב ד"ר רפאל ציוני רופא בכיר , וירולוג בעבר

ד"ר רפאל ציוני רופא בכיר , וירולוג בעבר 16.02.2021 מאמרים