מדוע אסור לחסן ילדים– פוסט #3

אז לפני שנצלול פנימה, שתי הערות 'לסדר היום'.

ראשית, זהו פוסט שלישי בסדרה. הפוסטים הקודמים התייחסו לנושא תופעות הלוואי הקשות שאנו עוד עלולים חלילה ללמוד עליהם ככל שיאסף מידע מ'החיים האמיתיים', והשני התייחס לשאלה האם אכן ראוי להשית על ילדינו את תופעות הלוואי הקלות והשכיחות, נוכח העובדה שמחלת הקורונה אינה מסכנת ילדים. ניתן למצוא את שניהם בדף שלי.

שנית – כותבים לי אנשים שאין צורך להתייחס כעת לשאלה האם יש לחסן ילדים אם לאו, שכן המחקר בילדים טרם הסתיים. אבל – ברגעים אלו , ומבלי לחכות בכלל לתוצאות הניסוייים, כבר 'מכשירים את הקרקע' לחיסון מסיבי של ילדים בארץ. יתר על כן – אני מזכירה לכולנו שהסיבוב הראשון של החיסונים נחת בארץ בדצמבר עוד בטרם התקבל עבורם אישור רגולטורי– דבר שהוא גם 'בטעם רע' וגם אינו משרה ביטחון ואמינות. לפיכך אין לי מנוס אלא מלכתוב בנושא כבר… אתמול, כבר היום, ובכל יום ויום. המאבק על 'דעת הקהל' בעניין הזה החלה מזמן, וכבר אנו יכולים לקרוא בעיתון מהן הטכניקות בהם ישתמשו על מנת לשכנע/לדרבן/ללחוץ/להפחיד הורים לחסן את ילדיהם, טכניקות הכוללות השריית אימה, ממסור סיפורי זוועה, שיסוי, הדרה, לחץ פסיכולוגי ומניפולציה ('רק בגללך הכיתה לא יצאה לטיול שנתי'….'אתה רוצה להרוג את סבתא?'….וכו וכו).

ולגבי השימוש במילה אסור – כן, בעיני מדובר על איסור אתי ומוסרי. לא, אין הכוונה שהחוק היבש אוסר על חיסון ילדים. וכן, אני מבינה שישנם רופאים, מכובדים ובכירים וראויים, שסבורים אחרת ממני.

אני סבורה שה'איסור' עליו אני מדברת נובע מהמידות הבאות – מידת הזהירות, מידת הצניעות, ההבנה כי 'החיפזון מן השטן', ההבנה כי אנחנו לא יודעים הכל, והציווי המוסרי 'ראשית אל תזיק'.

אבל היום – בהמשך לדבריו של התנא אלעזר החכם אותם הביא בשמו של חנינא – "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" -היום אביא דברים מתוך סקירה שפורסמה לפני כמה ימים בעיתון המדעי המוביל Nature (מטעמים טכניים, הקישור למאמר עצמו .

בסקירה, מרואיינים כמה מהמומחים המובילים בעולם, שמציינים חמש סיבות מדוע קרוב לוודאי שלא תתפתח 'חסינות עדר' כנגד נגף הקורונה. לפני שנמנה את הסיבות המוזכרות במאמר, נזכיר כי 'חסינות עדר' הינו מצב שבו התחסנות של חלקים באוכלוסיה מגנים על חלקים אחרים, לא מחוסנים, באוכלוסיה. זהו, כמובן, יעד רצוי ביותר של כל חיסון שהוא, אך לא בהכרח יעד ישים.

והנה, הולכת ורווחת הדעה כי לא ניתן יהיה להשיג חסינות עדר לקורונה. מדוע?

ראשית, עד עתה לא ברור האם החיסון מונע את העברת הנגיף באוכלוסיה. ולכל אלו שחושבים שאני טועה או לא מעודכנת – אז לא, זה עדיין לא ידוע גם היום, 27.3.21, וזאת למרות טענות שהשמיעו (מי בשוגג, מי בהטעייה) חוקרים ישראלים, ולמרות באזז תקשורתי גדול שיצא סביב כמה מאמרים שטרם עברו ביקורת עמיתים, ושממילא לא מוכיחים בדיוק את הנקודה הזו.

שנית, מבצעי החיסון מתקדמים בקצבים שונים במדינות שונות ובאוכלוסיות שונות באותה המדינה, וממילא – אף מדינה אינה 'עומדת בדד' , ותחלופת אנשים מתקיימת בין מדינות כל העת. בהקשר הזה , אציין עד כמה משאלת הלב של משרד הבריאות – שכולנו לא נצא יותר לחו"ל לעולמי עולמים– היא לא רק בלתי-הוגנת, אלא גם מאד לא מעשית, לא יכולה להחזיק לאורך זמן, וגם איננה חוקתית, כפי שלימד אותנו בג"צ לאחרונה.

שלישית, וריאנטים חדשים צצים כל הזמן, וחלקם עלולים להיות עמידים יותר לחיסון (וכדאי לקרוא את המאמר כולו על מנת ללמוד על המקרה המצער של ברזיל, בהקשר הזה). זאת ועוד, פרופ' מט פראטי (אפידמיולוג מאוניברסיטת פנסילבניה) מזהיר כי שיעורי חסינות גבוהים יכולים ליצור לחץ סלקטיבי שייצור יתרון לוריאנטים שיכולים לתקוף מחוסנים ( Higher rates of immunity can create selective pressure, which would favor variants that are able to infect people who have been immunized.).

רביעית, עדיין לא ידוע לכמה זמן נמשכת ההגנה שהחיסון מקנה, וחמישית – נטילת החיסון משנה את ההתנהגות של המחוסנים להתנהגות פחות 'זהירה', דבר אשר כשלעצמו מקטין את היכולת להשיג 'חסינות עדר'. ועל זה שנינו רק אתמול בערב, סביב השולחן – חד גדיא…..

אכן, סקירה נוספת מאותו העיתון מגלה שתשעים אחוז מהמומחים (רופאים ומדענים) סבורים שלא ניתן יהיה להגיע ל'חסינות עדר' באמצעות החיסון, והנגיף יהפוך אנדמי, קרי – לא ייכחד, כי אם ימשיך ויופיע באוכלוסיות שונות באופן גלי בתדירות שעדיין לא ידועה. קישור למאמר זה יפורסם בפוסט נפרד.

ומה נגזר, לדברי המומחים, מהניתוח הראליסטי הזה? נגזר מזה, אומר פרופ' פלאש (אפידמיולוג מבית הספר לרפואה טרופית והגיינה בלונדון), שיש ללמוד לחיות עם הנגיף. אבל – וזו הבשורה הטובה מפיו של הפרופ' האנגלי –אכן נראה שחיסון האוכלוסיה הפגיעה מקטין אשפוזים ותמותה מקוביד! ולכן – גם אם הנגיף לא ייעלם, השלכותיו השליליות תהיינה קטנה בהרבה כשאוכלוסית הסיכון הינה מחוסנת.

עד כאן דברי חכמים. ומה נובע מכך, למיטב שיפוטי, לעניין שלשמו התכנסנו?

נובע מכל שיש להמשיך ולחסן את אוכלוסית הסיכון – קשישים , מבוגרים (ואפשר להתווכח על הגיל) וצעירים עם מחלות רקע קשות. אך המחשבה כי חיסון הילדים הוא הוא זה שיגן על הקשישים והשבריריים- אינה מציאותית ואינה מעוגנת במאפייני החיסון הנוכחי.

גם אני, כמו כל אחד אחר, חשה את ההקלה הגדולה שבמספרי האשפוזים היורדים ושל הירידה בעוצמת התחלואה הקשה והתמותה. גם אני, כמו כל אחד אחר, שמחה מאד על החזרה לשגרה, גם אם אני מזדעקת על המשך מדיניות הבידודים הדרקונית שלא מאפשרת לילדינו הקטנים ולו רגע אחד של שקט ומנוחה. אני חוזרת ומודה לכל מערכת הבריאות הציבורית, בבתי החולים ובקהילה, על כל עשייתם בשנה החולפת.

גל ההדבקה דועך כעת, כשם שכבר פעמיים בעבר – סוף אפריל 2020 וסוף אוקטובר 2020 – הוא חלף. כשם שלא ידענו מה גרם לעליית הגל הנוכחי, כך גם לא ברור עד הסוף מה גורם כעת לדעיכתו המבורכת. האם יתכן ששיעורי ההתחסנות הגבוהים באוכלוסיה תורמים לכך? בהחלט יתכן, אך יש לשים לב שדפוסי דעיכה דומים מתרחשים גם במדינות שבהם אין היקפי התחסנות שכאלו. נדמה לי שמוטב לנו לנקוט, גם כאן, במידה רבה יותר של צניעות, ולא לשייך כל תצפית שאנחנו רואים בטבע ל'מעשי ידי אדם' (או ל'מעשה ידי פארמה להתפאר').

יש להניח לילדינו לחזור לשגרת חייהם הברוכה. יש להפסיק את בדיקות הילדים האינסופיות, שמשמעותן הקלינית אף פעם לא היה ברורה, אך מידת הנזק שלהן כבר ברורה כל צרכה ומזה זמן רב. יש להפסיק לאלתר את מעגלי הבידוד ההמוניים. יש להפסיק להפנות אצבע מאשימה– לא כלפי לא-מחוסנים, לא כלפי מחוסנים, לא כלפי איש. וחובה להפסיק לפגוע בזכויות הפרט, וחובה להפסיק לאלתר כל סוג של הדרה והפרדה בין אנשים במרחב הציבורי.

יש להמשיך לעטות מסכות בחלל סגור, לשמור על ריחוק, לאוורר חללים, לנוע במרחב ולא להתקבץ בצורה צפופה מידי. כמובן – יש לבודד כל מבוגר או ילד עם סימפטומים וירליים 'עד יעבור זעם'.

לצערי, איני יכולה לפרסם יותר את דבריי בתקשורת הציבורית, ואני מנועה מלהתראיין בערוצי הטלויזיה והרדיו הרשמיים. נותר לי אפוא להשתמש בפלטפורמה של הרשתות החברתיות, למרות שחסרונותיה (כמו גם יתרונותיה) ידועים וברורים לי.

אני מודה לכל מה שמגיב ושואל, שמחה לנסות לענות ולדיין את הדברים עד כמה שאוכל.

אני מבקשת לשמור על שיח מכבד, הגיוניי ומדויק עד כמה שניתן, מבלי לגלוש להאשמות והעלבות אישית.

שלכם, בברכה ובאיחולי מועדים לשמחה

ד"ר רעיה ליבוביץ, 27.3.21

* 2 הערות עריכה:

1. על מנת שאפשר יהיה לשתף את הטקסט, אני מסירה את הקישורים החיצוניים, ומפרסמת אותך בשני פוסטים נפרדים. ראוי לקרוא את שתי הסקירות הללו מ- nature ,הכתובות בשפה נגישה, ולו כדי לראות שיש נרטיבים אחרים ממה שאנחנו רואים בפריזמה הישראלית הצרה שלנו. במידה ומישהו מעוניים לשתף את הטקסט שלי – אנא עשו זאת שוב כעת, תודה.

2. אני מודה לכולם על ההתעניינות. אני מקווה מאד שאוכל להביע את דבריי – הנאמרים , כמובן, כדעתי האישית ולא כדעת המוסד שבו אני עובדת או כדעת נציבות שירות המדינה – גם בפורומים אחרים. כפי שאמרתי לא פעם, חבריי לדרך ואנכי נשמח גם לכל דיון מדעי/קליני עם המומחים בתחום הקוראים לחיסון ילדים. אספר כי ישנם לפחות מאה רופאים השותפים לדעתי המובעת בפוסט זה, עימם אני נמצאת בקשר רצוף

דר' רעיה ליבוביץ 29.03.2021 מאמרים