חוות דעת של מדעני מועצת החירום הציבורית ומודל הגיון בריא בעתירה לבג'ץ (קישור למסמך המקורי בתחתית הדף)

הקדמה

בתחילת מגיפת הקורונה החשש המרכזי במדינת ישראל, כמו ביתר המדינות בעולם, היה מקריסת בתי החולים. שימוש באמצעי כפייה כגון סגרים ובידודים נתפס ע"י מקבלי ההחלטות כחיוני למנוע קריסה זו. המקור לחששות היה מחסור צפוי במכונות הנשמה ומיטות אשפוז לחולים הקשים. מזה זמן רב ידוע כי החולים הקשים הצפויים לתפוס את מיטות האשפוז הם בעיקר נדבקים מעל גיל 65 ונדבקים בגירים עם מחלות רקע מסוימות [1]. על כן, חיסון רוב אוכלוסיית הסיכון, מסיר את איום הקריסה של מערכת הבריאות בישראל ומייתר את השימוש באמצעי כפייה ומנע, אלא אם אלה נעשים מתוך שיקולים שאינם בריאותיים.

שיעור מקרי המוות בישראל מתוך סך הנדבקים הידועים הוא כ0.75% [2]. לשם השוואה, הערך המקובל לשיעור מקרי המוות ממחלות דמויות שפעת (להלן, "שפעת" [3]) הוא כ0.1%.

על פי מחקרי חברת פייזר ומחקרים נוספים שבוצעו בישראל, החיסון הנמצא בשימוש כיום בישראל הוכח כמקטין, פי 20 לערך, את הסיכון לפתח מחלה קשה בקרב נדבקים (הראיות לגבי יכולתו במניעת הדבקות עדיין אינן ברורות דיין – אין זה נדיר שחיסון מונע מחלה אך אינו מונע ביעילות הדבקות) [8].

המצב כיום הוא שבאמצעות חיסון רוב רובה של אוכלוסיית הסיכון, הסיכוי לתמותה במקרה של הדבקה בנגיף הקורונה (המשוקלל על פי שיעור ההתחסנות) קטן פי כ- 20 מערכו לפני מבצע החיסונים: מ- 0.75% ל- 0.04% לערך, סיכון נמוך משמעותית מהסיכוי לתמותה משפעת, 0.1%.

חישוב מדויק יותר (ראה נספח א, טבלה2) הלוקח בחשבון את התלות החדה של הסיכון לתחלואה קשה מקורונה בגיל הנדבק, מוביל למסקנה שפער הסיכונים בין תמותה מקורונה בהשוואה לשפעת אף גדול בהרבה. בקרב כל קבוצת הגילאים המבוגרת החל מגיל 50 ועד גילאים של למעלה מ – 90 הסיכון לתמותה מקורונה קטן פי 5 עד פי 6 בהשוואה לשפעת.

המסקנה היא שנעלם לגמרי האיום לקריסה של בתי החולים ואיתו גם הבסיס להפעלת אמצעי מנע דרקוניים כלשהם, ובפרט כאלה המשמשים בפועל אמצעי לכפיית התחסנות. במילים אחרות, נגיף הקורונה מסוכן כמעט באופן בלעדי לקבוצת הסיכון בלבד, ורק כל עוד היא אינה מחוסנת. מהרגע בו היא חוסנה, הידבקות בנגיף חדלה להוות גורם תחלואה חמור בישראל.

נתון זה מבסס מצב עובדתי המחייב ביטול ההכרזה על הקורונה כמחלה מדבקת איומה כהגדרתה בסעיף 20 לפקודת בריאות העם.

גם במונחי הסיכון האינדיבידואלי המצב דומה. הסיכון למחלה קשה שמעמיד נשא של נגיף הקורונה, לאדם מבוגר אך מחוסן היושב לידו במסעדה או בקונצרט, נמוך באופן משמעותי מהסיכון שהיה מעמיד אילו היה נשא של נגיף השפעת. מכאן שאין הצדקה רפואית כלשהיא לפעול להפרדה של השניים.

המטרות של מניעת עומס יוצא דופן על מערכת האישפוז ושל הקטנת הסיכון האינדיבידואלי כבר הושגו, ולכן, אינן יכולות לשמש כתואנות לצורך במנגנון התו הירוק.

טעם נוסף לצורך ב'עידוד' ההתחסנות בקרב אנשים שטרם התחסנו, הוא ניסיון להגיע ל'חסינות עדר'.

מההסכם שחתמה ממשלת ישראל עם חברת פייזר [4] עולה שאחת ממטרות ההסכם היא בדיקת היתכנות להגעה לחסינות עדר באמצעות חיסון רוב האוכלוסייה. להערכתנו, הראיות בנוגע ליכולתו של החיסון למנוע הדבקות (להבדיל מיעילותו במניעת מחלה קשה)לא ברורות, ומכאן שלא ברור כלל עד כמה הוא יכול לתרום להגעה לחסינות עדר. בדיקת היתכנות של הגעה לחסינות עדר עשוייה להוסיף לידע המדעי האנושי, ואולם קיים ספק אם קיימת הצדקה לביצוע ניסוי שכזה מבחינת בריאות-הציבור.

בפרט, יש לזכור שכיום, רובם הגדול של הלא מחוסנים בישראל מורכב מאנשים שבסיכון נמוך עד נמוך מאד לתחלואה קשה מהנגיף (שכן אוכלוסיית הסיכון כבר חוסנה). בהתחשב בעובדה שמדובר בחיסון שאינו מאושר עדיין על ידי הFDA (בניגוד לפרסומי משרד הבריאות בעניין) אלא חיסון שקיבל היתר לשימוש חירום בלבד (התוצאות הסופיות של בדיקות הרעילות של החיסון אמורות להתקבל בתוך כשנתיים), הרי שאין יתרון ברור בפעולה דחופה לחיסון אוכלוסייה זו. [27]

מנגנון התו הירוק

מנגנון התו הירוק מטיל מגבלות מיוחדות על אנשים שנמנעים או שאינם יכולים להתחסן, במטרה להגדיל את מספר המתחסנים, תוך התבססות על ההנחות הבאות:

א. ההגנה שהחיסון מקנה למחוסנים מפני מחלה קשה אינה מספיקה ויש להשלימה על ידי מניעת הדבקה. לשם כך יש לפעול למניעת מגע בין מחוסנים ללא מחוסנים. לדוגמא, יש למנוע מלא מחוסנים לחלוק חלל עבודה או בילוי משותף עם מחוסנים.

ב. הגבלת פעילויות של לא מחוסנים (גם אם אינן מערבות מחוסנים) תמנע עומס תחלואה קשה ורחבה בקרבם.

ג. ישנה אפשרות להגיע לחסינות עדר על ידי החיסון (של פייזר) והגעה לחסינות עדר כזו היא אינטרס בריאותי-ציבורי.

כפי שיפורט בהמשך, הנחות א' ו-ב', שגויות. להנחה ג' אין ביסוס או הצדקה מדעית.

נגיף הקורונה כגורם סיכון לתחלואה קשה ומוות לקבוצת סיכון מוגדרת

נגיף הקורונה מהווה גורם סיכון משמעותי למחלה קשה ולתמותה אצל קבוצה מאד מוגדרת באוכלוסייה, להלן "קבוצת הסיכון" [1]. ע"פ המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) קבוצת הסיכון כוללת בעיקר את אוכלוסיית הבגירים עם מחלות רקע מסוימות (כגון, סוכרת, השמנת יתר חולנית, מחלת כליות כרונית) ומבוגרים מעל גיל 65 (8 מתוך 10 מקרי מוות מקורונה שדווחו בארה"ב היו מעל גיל 65), עבור יתר האוכלוסייה נגיף הקורונה אינו מהווה גורם סיכון ממשי לתחלואה קשה או תמותה.

לדוגמה, ע"פ ה- CDC, סיכוייו של נדבק בגיל 65 – 74 למות מקורונה גבוהים פי 1,100 מאשר אלה של נדבק בגיל 17 ומטה. בגיל 85 ומעלה, הסיכוי למוות גדול פי 7,900 מאשר בגיל 17 ומטה. כ- 100 בני 75 שנדבקו בנגיף צפויים לתרום לתמותה מהנגיף יותר מאשר 100 אלף תלמידי תיכון שנדבקו בו.

הסיכון מנגיף הקורונה לצעירים בריאים נמוך מזה של השפעת [5].

מרבית הילדים והצעירים שידבקו בנגיף יסבלו מתסמינים קלים בלבד, אם בכלל. ע"פ תוצאות מחקר שפורסם בכתב העת לנסט בדצמבר 2020 ואשר השווה שיעורי אשפוזים מקורונה ושפעת בתקופה מקבילה שנה קודם נמצא כי בקבוצת הגיל הצעירה מ- 18 שנים שיעור האשפוזים מקורונה היה נמוך כמעט פי 14 משיעור האשפוזים משפעת [6].

כ-80% מבין המאומתים בישראל הם צעירים מגיל 50 ואף על פי כן, הם מהווים רק 3% משיעור הנפטרים מקורונה, כך ש- 97% מהנפטרים הם מבוגרים בני 50 ומעלה [2].

המצב דומה גם במונחי התחלואה הקשה. טרם החיסון, רוב החולים הקשים בארץ ובעולם היה שייך לאוכלוסייה שבסיכון וזאת על אף שרוב גדול של המקרים המאומתים ארע באוכלוסייה שאינה בסיכון.

בשיא הגל אחרון, ב-19 לינואר2021, מספר החולים הקשים מתחת לגיל 50 היה 118, כ-10% בקירוב מכלל החולים הקשים, וזאת על אף שמספר הנדבקים בגילאים אלה, היווה למעלה מ-90% ממספר הנדבקים הכולל באוכלוסייה בשבועיים שקדמו לתאריך זה. מספר הילדים שאושפזו במצב קשה, בשיא גל הקורונה האחרון, היה כרבע ממספר הילדים שאושפזו בשל השפעת בינואר 2019 [2] ,[7].

השפעת מבצע החיסונים על הסיכונים לתחלואה קשה ולמוות מקורונה

מאז ה- 20 בדצמבר הוחל בישראל מבצע חיסונים של חברת פייזר. על פי תוצאות הניסוי הקליני של פייזר, החיסון מקטין פי 20 לערך את הסיכון לתחלואה בקרב נדבקים שהתחסנו [8] .מפרסומי משרד הבריאות [9] עולה כי יעילות החיסון בפועל אף גבוהה מ-95%, אך במסמך זה ננקוט בגישה שמרנית ונשתמש בשיעורי היעילות שהוצגו על ידי פייזר. שיעור המתחסנים בישראל הוא הגבוה בעולם, ובפער ניכר מרוב המדינות שלאחריה [11]. בישראל, שיעור המחוסנים בקבוצות הסיכון, שהן אלה שעלולות לגרום לעומס רב בבתי החולים, כבר עובר את סף ה- 90%. עובדה זו כשלעצמה מסירה את הצורך בהמשך פעולות מנע כלשהן, ובפרט הפעלתו של התו הירוק.

בנספח א' לחוות הדעת, מחושבות טבלאות המציגות את הסיכון לתמותה מקורונה ומשפעת במקרה של הדבקה, לפי גיל הנדבק. הסיכונים מחושבים בנפרד, ללא מחוסנים ולמחוסנים. חישוב הסיכונים בנספח א' מבוסס על פרסומים מדעיים, נתוני משרד הבריאות וה- CDC. הסיכונים לתמותה מקורונה המחושבים בנספח א' הם בהנחה שהאדם נידבק. הסיכון המעשי לתמותה הוא קטן הרבה יותר שכן הוא נתון על ידי מכפלת הסיכוי להידבק בנגיף, בסיכון למוות במקרה של הדבקה, קרי, הסיכון האבסולוטי לתמותה בפועל הוא נמוך בהרבה מזה המוצג בטבלאות. בנוסף, היות ולמעלה מ- 60% מהאוכלוסייה בישראל מחוסנת או מחלימה, הרי שיכולתו של הנגיף להתפשט, ומכאן שגם הסיכוי להידבק בו, צומצמו באופן משמעותי.

הסיכון לתמותה מקורונה, באוכלוסייה מעל גיל 50, בעקבות החיסונים

החיסון מסוגל לתת הגנה בפני מחלה, וייתכן שאף הגנה חלקית בפני הדבקה והפיכת האדם למדבק, אם כי הראיות הנוכחיות להגנה מהדבקה אינן מספקות. לא כל החיסונים מונעים הדבקות.

ההגנה שמספק החיסון מפני מחלה אינה מושלמת, ולכן, תמיד קיימת אפשרות תיאורטית שנשא של הנגיף, ידביק אדם מחוסן ויגרום לו למחלה קשה.

בהנחה (וכאמור, זוהי הנחה בלבד) שללא-מחוסנים הסיכוי להיות נשאים עלול להיות גבוה יותר, הרי שמגע עימם כרוך בהסתברות גבוהה יותר להדבקה. אולם בזכות החיסון, הסיכון הכרוך בהדבקה שכזו עדיין נמוך ביותר, ונמוך משמעותית בהשוואה לסיכונים ממחלות מידבקות אחרות, שם לא נדרש תו ירוק.

מטבלה 1, בנספח א' עולה שבקרב מחוסנים מגיל חמישים ומעלה, כולל אלה בגילאים מבוגרים מאוד, הסיכון לתמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה קטן פי 5 או פי 6 בהשוואה לסיכון לתמותה משפעת. יש לציין שבקרב צעירים התמונה דומה גם ללא חיסון, הסיכון לתמותה משפעת גבוה מהסיכון לתמותה מקורונה.

הנקודה הנ"ל ראויה להדגשה: הסיכון של מחוסן כתוצאה מחשיפה לנשא של נגיף הקורונה, נמוך פי 5 עד כמעט פי 6 לערך בהשוואה לסיכון כתוצאה מחשיפה לנשא של מחלות דמויות שפעת רגילות. במילים אחרות – המחוסנים, כשמם כן הם: מחוסנים, ומוגנים מפני תמותה מקורונה. עובדה זו מייתרת את ההצדקה הבריאותית להפרדה בין מחוסנים ללא-מחוסנים, מאותן הסיבות שהדבר לא נדרש בתחלואת שפעת.

מסקנה – לא קיימת הצדקה רפואית או אפידמיולוגית למניעת מגעים בין מחוסנים ללא-מחוסנים.

הערכת הסיכון מקורונה בקרב לא מחוסנים מתחת לגיל 50

דבר ידוע הוא שבקרב צעירים בריאים, במיוחד מתחת לגיל 30, המהווים כ- 50% מאוכלוסיית מדינת ישראל, מערכת החיסון מנטרלת ומסלקת ביעילות את נגיף הקורונה ועל כן מרביתם של הנדבקים בקבוצת גיל זו הם אסימפטומטיים או בעלי סימפטומים קלים [5,10]. הסיכון לתמותה מקורונה ומשפעת מתואר בטבלה 1 בנספח א. מתוך הטבלה עולה, שעוד בטרם החיסון כנגד הקורונה, הסיכון לתמותה משפעת בקרב צעירים מתחת לגיל 20 גבוה פי 4 בהשוואה לקורונה, ואילו בקבוצת הגיל 20 – 49 הסיכון משני הנגיפים דומה.

רוב רובם של הלא-מחוסנים שייכים לשכבות הגיל הצעירות יותר, בעיקר צעירים מתחת לגיל 16. למרות זאת, הרמה הנמוכה של תחלואה קשה בשכבות הגיל הצעירות נשמרה כמעט קבועה לאורך כל המגפה, גם בטרם הגעת הוריאנט הבריטי וגם לאחריו, וגם טרם תחילת מבצע החיסונים. זאת, בניגוד לרושם המתקבל לאחרונה מכלי התקשורת בארץ, וממספר טענות שהוצגו, אם לוועדות הכנסת ואם לציבור, על ידי ראשת שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הד"ר שרון אלרעי פרייס [24] בנוגע לחשיבות המרכזית, לכאורה, של תלמידים בהפצת הנגיף. הטענות שהעלתה הד"ר שרון אלרעי פרייס עומדות בסתירה גמורה לפרסומים בכתבי עת מקצועיים או רפואיים מובילים ולנתונים מהארץ ומהעולם, כמו גם לעמדה הרשמית של המרכז האירופי לבקרת מחלות, ה-ECDC, לפיה אין ראיות לכך שילדים הינם מנוע הפצה של נגיף הקורונה [13].

הדבר אף נחשף בתקשורת ע"י כתב הבריאות של ערוץ 12 יואב אבן וראש דסק הבריאות בערוץ 13 הילה אלרועי בתאריכים ה- 21 וה- 25 בפברואר 2021 [29], כאשר התברר כי לפחות 70% מהילדים המאושפזים תחת הגדרת "קורונה" אינם נמצאים בבית החולים מסיבות הקשורות לקורונה, אלא נמצאו חיוביים, תוך כדי אישפוז מסיבות אחרות כמו תאונות דרכים וכוויות.

מעבר לכך, לא בבריטניה ולא בדרום-אפריקה, הנחשבות מקור הזנים אשר נחשדו בפגיעה בילדים, לא נוצרה עלייה בשיעורי התמותה מהנגיף בקרב ילדים [30].

מסקנה – רובם הגדול של הלא מחוסנים הם צעירים והסיכון שמעמיד נגיף הקורונה בקרבם, נמוך עד נמוך מאד.

הקורונה כגורם מעמיס על מערכת האישפוז

מהערכות הסיכונים שהוצגו למעלה, גם ביחס לשכבת הגיל המבוגרת, אשר מחוסנת ברובה, וגם ביחס לזו הצעירה, שם נמצאים מירב הלא-מחוסנים, עולה תמונה חד-משמעית: כבר בשיעור ההתחסנות של סוף חודש פברואר, הקורונה פסקה מלהוות גורם מאיים מבחינת עומס תחלואה בבתי חולים. מכאן שלא קיימת הצדקה רפואית-ציבורית להטלת מגבלות על מנת לכפות חיסון, ובפרט, לא בקרב האוכלוסייה שאינה בסיכון.

ניתן אם כן לקבוע, שבמונחים של בריאות הציבור והעומס על מערכת האשפוז, החיסון צמצם באופן דרמטי את התפשטות התחלואה הקשה באוכלוסיית הסיכון ואת העומס הפוטנציאלי על בתי החולים. יתרה מכך, מכאן ואילך, צפויה התחלואה מקורונה לצרוך משאבים פחותים באופן משמעותי מאשר אלה הנדרשים להתמודדות השנתית עם שאר המחלות דמויות השפעת.

בהקשר זה יש להזכיר שאחוז המתחסנים בשפעת כל שנה נמוך מ20% [16] . למרות זאת, מעולם לא הוטלו מגבלות כלשהן על אנשים הנמנעים מהלתחסן כנגד שפעת. יש לציין שגם אחוז המתחסנים לשפעת בין אנשי הצוותים הרפואיים נמוך מ- 50%, [33][34].

סיכונים יחסיים – סרגל השוואה

מאז פרוץ המגפה לפני יותר משנה, באף מדינה, שיעור המתים מקורונה לא חצה את רף ה- 250 לכל מאה אלף תושבים (0.25%) [19], וזאת גם בארצות אשר נמנעו לחלוטין מהטלת סגרים או מגבלות חמורות [31]. נכון לתחילת חודש מרץ, במדינות אירופה המערבית אשר בהן מערכת בריאות ציבורית דומה לזו הישראלית, ממוצע מספר המתים למאה אלף נמוך מ- 150. בישראל שיעור המתים עומד על כ – 67 ל 100,000, דהיינו, מעט פחות ממחצית השיעור הממוצע באירופה המערבית.

ישראל היא בעלת אוכלוסייה צעירה. שיעור האוכלוסייה הקשישה בה הוא כמחצית מזו שברוב מדינות אירופה. לדוגמא, בהשוואה לשבדיה בישראל מתים כל שנה, מכל הסיבות, כמחצית ממספר האנשים שמתים כל שנה בשבדיה [23], וזאת למרות גודל אוכלוסייה דומה. מכאן גם שיעור האנשים שבקבוצת הסיכון הגבוה מהקורונה הינו כמחצית, ושעוד טרם החיסון, לא צפוי היה שמגפת הקורונה תגבה, בחישוב שנתי, למעלה מ- 75 קורבנות לכל מאה אלף תושבים בישראל.

החיסון מקטין את שיעור התמותה פי 20 לערך ובהנחה (הפסימית, כאמור) שללא החיסון המגפה 'היתה אמורה' לגבות בארץ כ- 75 קורבנות לכל מאה אלף תושבים, הרי שלאחר חיסון האוכלוסייה שבסיכון, הצפי המקסימלי הוא לכל היותר כ- 3 או 4 נפטרים לכל מאה אלף תושבים, בחישוב שנתי. גם אם נניח כי יעילות החיסון תפחת בשליש עם הזמן, עדיין מדובר על סדר גודל של כ-4 עד 5 מתים לכמאה אלף תושבים.

לשם השוואה, על פי פרסומי משרד הבריאות, מחלות דמויות שפעת גובות כל שנה, למעלה מ13 קורבנות לכל מאה אלף תושבים בישראל [22].

בנוסף, על פי נתוני משרד הבריאות (ראה תרשים למעלה), כ12 עד 16 אחוזים ממקרי המוות בישראל הם של דלקת ריאות [25]. משמעות נתון זה היא למעלה מ-65 קורבנות למכל מאה אלף תושבים (למעלה מ- 6000 מקרי מוות בישראל בחישוב שנתי).

מנתונים אלה עולה שוב, כי כבר ברמת ההתחסנות הנוכחית, הפכה הקורונה להיות גורם תמותה נמוך משמעותית מאלה הקשורים במחלות אחרות של דרכי הנשימה.

סיכונים במקרה של הופעת וריאנט עוקף-חיסון או של דעיכת החסינות מסיבות אחרות

עם חלוף הזמן יעילות החיסון במניעת תחלואה קשה והדבקה עלולה לקטון בשל החלשות החסינות בגוף המתחסן, או בשל הופעת וריאנטים חדשים שביחס אליהם יעילותה פחותה. אולם, גם במקרה זה, לא קיימת הצדקה רפואית למנגנון התו הירוק, וזאת מן הסיבות הבאות:

    1. יעילות החיסון במניעת הדבקה של המתחסן היא תמיד נמוכה יותר מיעילותו במניעת תחלואה קשה שכן על מנת לחלות יש להידבק. מכאן, שאם יעילות החיסון בהגנה מפני מחלה קשה יורדת משמעותית, יעילותו במניעת הדבקה יורדת אף יותר.

לכן, במצב בו הגנת החיסון אינה יעילה בפני מחלה, הרי שהיא אינה יעילה בפני הדבקה, ולכן גם מחוסנים מהווים מקור הדבקה של מחוסנים אחרים.

2. הראיות המדעיות מצביעות על כך שדווקא לאנשים מקבוצת הסיכון (בעיקר מבוגרים ובעלי אינדקס מסת גוף גבוה מ30) ישנו סיכוי גבוה יותר להפוך למדביקים-יעילים ('מדביקי על') [21]. מכאן, שבמידה שהגנת החיסון מפני הדבקה אינה גבוהה, הרי שדווקא המבוגרים המחוסנים עלולים להוות מקור הדבקה משמעותי.

לסיכום:

כל עוד ההגנה שמעניק החיסון מפני מחלה קשה גבוהה מספיק על מנת שקיום פעילות רבת מגעים של אנשים בסיכון (אך מחוסנים) לא תהווה סכנה, לא קיימת הצדקה אפידמיולוגית למנוע השתתפות של לא-מחוסנים. במצב בו החיסון מעניק הגנה נמוכה בלבד מפני מחלה קשה, גם ההגנה שהוא מעניק כנגד הדבקה בהכרח נמוכה, ולכן קיום אירועים שכאלה ממילא עלול להעמיד בסיכון את המשתתפים, גם אם הם מחוסנים.

חסינות עדר (חסינות קהילתית)

המהלך הטבעי של התפשטות נגיף בקהילה מסוימת והיעלמותו, עוד בטרם נדבקו כל חברי אותה קהילה, קורה בזכות תופעה הנקראת חסינות קהילתית או חסינות עדר. חסינות עדר מתרחשת באופן טבעי כאשר מספר האנשים אשר פיתחו חסינות לנגיף בעקבות החלמה ממנו מגיע לרמה שמצמצמת באופן משמעותי את היכולות של הנגיף לעבור מאדם לאדם, הוא מתקשה להתפשט, וגל המגפה דועך. אם וכאשר מופיע גל חדש, גם הוא יוגבל בשל החסינות שכבר קיימת אצל חלק מהאוכלוסייה. לדוגמא, ישראל מגיעה לכדי חסינות עדר כל שנה, כמה פעמים, ביחס לכל אחד מגלי הנגיפים הנשימתיים המתפרצים באותה השנה (למשל, השפעת) וזאת הרבה לפני שרוב האוכלוסייה נדבק בהם.

מנתוני משרד הבריאות מחודש פברואר עולה, שלמרות שבקרב האוכלוסיה החרדית אחוז המתחסנים נמוך יותר [51], החסינות הקהילתית שהתפתחה בעקבות ההחלמה הטבעית תרמה, בגל המגפה הנוכחי, לדעיכה מהירה יותר [51] מאשר הדעיכה הניצפת באוכלוסייה הכללית.

בכל המדינות בעולם אשר נמנעו מהטלת סגר, מגבלות חמורות, או כאלה שמסיבות שונות המגבלות שהוטלו בהן לא היו ברות-אכיפה, דעכו גלי המגפה בשל התפתחות חסינות קהילתית. יתירה מכך, מספר המתים למליון במדינות הללו דומה למספר המתים למליון באיזור הגיאוגרפי בו הן שוכנות. דוגמאות: קרואטיה, סרביה, פלורידה, דרום דקוטה, יפן[19][31] .

החיסון מלאכותי כנגד הקורונה, במידה ויוכח כי הוא מונע הדבקה ביעילות, יכול להאיץ את ההגעה לחסינות עדר, ואולם לרוב, תרומתם של מחלימים ליצירת חסינות עדר גבוהה מתרומתם של מחוסנים. אחת הסיבות לכך היא שהחיסונים של פייזר ומודרנה מציגים למערכת החיסון רק חלק אחד של הנגיף (את חלבון הספייק, או ‘הדורבן’, אותו קוץ בולט מעל פני כדוריות הנגיף) ואילו הדבקה בנגיף גורמת למערכת החיסון האנושית להכיר את הנגיף כולו, על כל חלקיו. עובדה זו מאפשרת למחלימים הגנה רחבה יותר מפני הדבקה חוזרת, וגם הגנה טובה יותר (לעומת מתחסנים) בפני וריאנטים חדשים.

מהסיבות הנ"ל ומסיבות נוספות [50], ניתן להסיק שחסינות עדר המבוססת בעיקרה על חיסון מלאכותי (להבדיל מזו המבוססת על מחלימים), קשה יותר להשגה, ותיתכן, אם בכלל, רק בתנאי שאחוז גבוה מאד של האוכלוסייה יתחסן. בגלל שמרבית האוכלוסייה בישראל הינה בסיכון נמוך מאד מהקורונה, משמעותו של תנאי זה היא חיסון של מליוני אנשים שמבחינת שיקולי הבריאות וניהול הסיכונים האינדיבידואלי שלהם, אין ודאות לקיום תועלת כלשהי בחיסונם.

חסינות עדר באמצעות חיסון מלאכותי כמטרה בפני עצמה – שגיאה

על פי ההסכם שחתמה ישראל עם חברת פייזר [4], אחת ממטרות ההסכם היא לבדוק האם ניתן להגיע לחסינות העדר באמצעות חיסון:

"WHEREAS, the Parties agree that it would be highly beneficial from a public health perspective to track pandemic data in accordance with vaccination compliance in a Real-World context to

evaluate whether herd immunity protection is observed during the Product vaccination program rollout."

למטרה של שימוש במבצע החיסונים כניסוי לבדוק היתכנות של חסינות עדר באוכלוסייה (עוד בטרם ידוע אם הדבר אפשרי) אין, כמובן, הצדקה מבחינה רפואית-ציבורית (פרט אולי תרומה לידע המדעי).

 יתרה מכך, לעתים קרובות, חסינות עדר באמצעות חיסון אינה דרושה כלל ועיקר על מנת להפוך נגיף כלשהוא לגורם תחלואה שאינו בעל משקל משמעותי.

חיסונים רבים אינם משמשים אמצעי להגעה לחיסון עדר. הסיבה לכך היא שיעילותם במניעת הדבקה מוגבלת, או שלעתים תופעות הלואי שלהם אינן מצדיקות שימוש רחב באוכלוסייה שאינה בסיכון מהמחלה, או אם הם מיועדים כנגד מחלה עם קבוצת סיכון מוגדרת, ולכן, חיסון קבוצה זו מייתר את הצורך במניעת התפשטות גורם המחלה שאינו מסוכן לכלל האוכלוסייה. יש לציין שבישראל, כמו במספר מדינות נוספות, ישנם כבר חיסונים הניתנים, כמדיניות, לקבוצות הסיכון בלבד.

זוסטווקס, לדוגמא, הוא חיסון נגד שלבקת חוגרת הניתן לבני 50 ומעלה [18].

פנומווקס, הינו חיסון נגד סוגים מסוימים של דלקת ריאות והוא ניתן, כמדיניות, רק לקבוצת סיכון הכוללת ילדים צעירים ואנשים מבוגרים מגיל 65 ומעלה[17]. הרציונאל מאחורי מדיניות זו הוא שברגע שחוסנה קבוצת הסיכון, גורם המחלה הופך ללא משמעותי והשקעת יתר במאבק בו היא ניהול משאבי בריאות שגוי, כלומר, לא רק שלא ננקטת הפרדת אוכלוסיות מחוסנות ולא-מחוסנות, אלא אף מתן החיסון מוגבל לאנשים בסיכון בלבד.

שפעת. הגנה ממוקדת על אוכלוסיית הסיכון באמצעות חיסונה, נחשבת לרוב לאמצעי המעשי ביותר להגנה מפני פגיעת גלי השפעת.

השימוש בחיסון המתמקד בקבוצות סיכון, נפוץ והגיוני. למחלת הקורונה קבוצת סיכון מוגדרת, ולכן חיסון קבוצה זו הופך את המחלה לגורם תחלואה לא משמעותי, גם ללא הגעה לחסינות עדר. בפרט, אין צורך להפעיל לחץ על האוכלוסייה שבסיכון נמוך, על מנת שתתחסן.

סיכונים הקשורים בחיסון עצמו

החיסון של פייזר נגד נגיף הקורונה עדיין אינו מאושר (Unapproved) על ידי מנהל התרופות האמריקאי, FDA:

"The Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine is an unapproved vaccine that may prevent COVID-19. There is no FDA-approved vaccine to prevent COVID-19. The FDA has authorized the emergency use of the Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine to prevent COVID-19 in individuals 16 years of age and older under an Emergency Use Authorization (EUA)."

מקור: פרסום רשמי של חברת פייזר [27].

בניגוד גמור לעובדה זו, משרד הבריאות שב וטען בפרסומיו הרשמיים, כמו גם בכלי התקשורת, כי החיסון אושר ע"י ה-FDA (ראה תמונות מצורפות מתוך אתר חברת פייזר ולעומתה תמונה מתוך פרסומי משרד הבריאות בחודש פברואר) [27][28].

החיסון של חברת פייזר קיבל היתר לשימוש חירום, EUA – Emergency Use Authorization , בלבד [27] והניסויים המיועדים לקביעת מידת רעילותו של החיסון טרם הסתיימו, ואמורים להימשך עוד כשנתיים [26]. בשל כך הוא מוגדר כתרופה תחת מחקר (Investigational Drug). רמת הבטיחות הנדרשת מחיסון מיליוני אנשים באוכלוסייה צעירה ובריאה, שבישראל היא זו אשר מהווה את מרב הלא-מחוסנים, ואשר הינה בסיכון נמוך מאוד מהנגיף, דורשת סטנדרטים של בטיחות גבוהים ביותר. על אחת כמה וכמה, כך הדבר במקרה של ירידה עתידית ביעילות החיסון והופעת צורך לחיסון רב-פעמי, שכן במקרה כזה, מבחינת בריאות הציבור, על סטנדרטים אלה לשקלל חזרה של תופעות לואי אפשריות, ועל כן עליהם להית גבוהים אף יותר מאלה של חיסוני השגרה החד פעמיים אשר קיבלו אישור FDA מלא, ולא רק היתר לשימוש חירום בלבד.

ניתן אף לשער, שאילו נגיף הקורונה לא היה מסוכן כלל לאנשים מבוגרים, אך מסוכן באותה מידה שהוא כיום לצעירים, משרד הבריאות היה מסרב בתוקף לאשר את השימוש בחיסון שלא אושר על ידי ה-FDA אלא רק קיבל היתר לשימוש חירום, בטענה שהאוכלוסייה לה הוא מיועד אינה בסיכון גבוה ולכן יחס הסיכון-תועלת אינו מצדיק מהלך שכזה.

פייזר: החיסון לא מאושר [27]:

 

 

 

 

משרד הבריאות: החיסון "אושר" [28]:

 

חומרת המגיפה בישראל ובעולם

משרד הבריאות הסתמך על תחזיות שנכשלו שוב ושוב ועל מודלים מתמטיים מופרכים והציג תמונת מגיפה מעוותת הן לוועדות הכנסת והן לבית משפט זה. (ר 'לדוגמא חוות הדעת של ד"ר שרון אלרועי מיום 5.1.2021 בנוגע לצורך בסגר כללי) . להלן מובאת סקירה של חומרת המגיפה עד היום.

1. תמותה מקורונה

מספר מתי הקורונה בישראל הוא, נכון לימים אלה, כ-6100 איש, דהיינו, שיעור תמותה של כ- 660 מתים למליון תושבים. הגיל החציוני של כלל מתי הקורונה בישראל הוא גבוה מ-80 שנה [2].

בשנת 2020, שיעור התמותה, מכל סיבה, בישראל, היה 5,274 נפטרים למיליון נפש, והוא אומנם גבוהה מעט מזה של שנת 2019 (5,137 נפטרים למיליון), אך נמוך משנת 2012 ו- 2015, שבהן שיעורי התמותה היו5,632 ו- 5,435 נפטרים למיליון נפש, בהתאמה [23].

לא קיימות ראיות לכך שלסגרים או למגבלות חמורות השפעה משמעותית על כמות המתים מקורונה [43]. בכל אחת מחמש עשרה הארצות אשר בהן כמות המתים למליון היא הגבוהה ביותר נפש [19] הוטלו סגרים. בהרבה מן הארצות הללו הסגרים הוטלו כאמצעי מקדים ולא כתגובה לגל מגפה חמור.

בארצות אשר נמנעו ממגבלות חמורות וסגרים, כמות המתים למליון לרוב נמוכה מהארצות בהן הוטלו סגרים והגבלות. מבין הארצות אשר נמנעו ממגבלות חמורות וסגרים, שיעור התמותה למליון הגבוה ביותר הוא בקרואטיה, שיעור תמותה אשר נמצא, נכון לסוף חודש פברואר, במקום השבע עשרה בעולם – דהיינו, בשש עשרה מדינות שהטילו סגרים, שיעור התמותה היה גבוה יותר מאשר בקרואטיה. לאחריה שבדיה ששיעור התמותה בה הוא במקום העשרים בעולם, וסרביה, במקום הארבעים וארבע. בלארוס, יפן ואחרות, אף הן נמנעו מסגרים, ושיעורי התמותה אצלן נמוכים אף יותר.

2. מדדים שוטפים

מדדי המגפה בישראל מצביעים על דעיכה ברורה. מספר המקרים השבועי הממוצע, בישראל, צנח ביותר מ-70 אחוזים ביחס לזה שנמדד לפני כחודשיים [2]. אחוז הבדיקות החיוביות בארץ ירד בחודש האחרון ביותר מ-60%. מספר חולי הקורונה המאושפזים במצב קשה ירד אף הוא בשיעור של למעלה מ-40% בחודש האחרון. גם השיעור היומי של החולים הקשים החדשים צנח בשיעור של כ-50% במשך תקופה זו.

בשיאו של הגל האחרון, באמצע חודש ינואר 2021, עוד בטרם מבצע החיסונים החל לתת את פירותיו, נרשם עומס רב בבתי החולים. אולם, עומס זה לא עבר את סף ה-130% ולא היה יוצא דופן ביחס לעומסים של 200%-350% שנצפו במספר חורפים קודמים בישראל [2] [35] [36] (בהקשר זה, ראה גם מכתב מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה למנהלי בתי החולים מיום הרביעי בינואר 2021 [44]). נכון לאמצע חודש מרץ, מספר אנשי צוות רפואי הנתונים בבידוד קטן פי-10 לערך לעומת אמצע ינואר [2].

דעיכת המגפה בישראל נובעת, כפי שהוסבר למעלה, מהחסינות הנבנית באוכלוסייה, אם בקרב המחלימים ואם בקרב המחוסנים.

אחוז המחלימים בארץ דומה, ככל הנראה, לשאר מדינות אירופה בהן הגלים דועכים, ואילו אחוז המחוסנים גבוה הרבה יותר, בעיקר בקרב האוכלוסייה שבסיכון. מכאן נובע שרמת התחלואה הנמוכה בישראל בסיום דעיכת הגל צפויה להיות נמוכה ויציבה במיוחד.

השימוש בחיזוקים שליליים לצורך עידוד התחסנות

תוכנית החיסונים במדינת ישראל בנויה ממגוון חיסונים בעלי "וותק" שונה. נתוני משרד הבריאות מלמדים שההיענות לחיסונים הוותיקים הינה גבוהה מאוד, כ-97.6%, וגם החיסונים החדשים יותר זוכים להיענות גבוהה [46]. שיעור ההורים המתנגדים לחיסוני השגרה הוא נמוך מאוד (מתחת ל-2% מאז 2014) [46].

היענות גבוהה זו, הושגה ללא כפייה, סנקציות או תמריצים, אלא ע"י מסע הסברה מתמשך וכן ביטחון הציבור בחיסונים הניתנים שנים רבות ואשר קיבלו את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים. כלומר, למרות שבישראל אין כל תמרוץ חיובי או שלילי להתחסן, שיעורי ההתחסנות בישראל הם מהגבוהים בעולם [47].

סביב החיסון לווירוס הקורונה, הוצע מספר פעמים להשתמש באמצעים המגבירים היענות מעבר להסברה לבדה, ובכך לייצר חיזוקים שליליים או חיובים כלפי הציבור. אמצעים אלו מהווים אמצעי לחץ שאינו מסיבה רפואית, ובכך מהווים כפייה עקיפה. בשל כך, הם עלולים לעורר זעם, תגובות נגד, התנהגות מתריסה ופגיעה באמון הציבור בממשלה.

נושא זה הודגם עוד בחיסון הראשון בעולם, החיסון לאבעבועות שחורות. כאשר ממשלת הוד-מלכותה חוקקה "חיסון חובה", שעורר התנגדות והוביל לירידה בשיעורי החיסון של האוכלוסייה. גם במאה ה-19 עוררה כפיית החיסון התנגדות וכעס, ולא בשל החיסון עצמו, אלא בשל הרצון לכפות אותו על האוכלוסייה.

באנגליה חובת החיסונים בוטלה באמצע המאה ה-20. גם בארה"ב נראה היה כי החלת חובת חיסון הייתה הזרע להתפתחות תנועות התנגדות ומחאה, ולבסוף גם חובת החיסונים בארה"ב בוטלה (גם כיום התמריצים הקיימים בארה"ב בכדי להתחסן לרוב מאפשרים לאדם לא להתחסן מסיבות של "אמונה אישית").

עם התהוות התוכנית לעידוד החיסון נגד הקורונה בישראל באמצעות כפיה עקיפה, החלו דיונים רחבים בתקשורת ובמדיה החברתית. חששם הטבעי של אנשים מהחיסון החדש תויג כ"התנגדות לחיסונים", למרות שמחקרים הראו שכמות האנשים (ובמיוחד הרופאים) המביעים חשש או הסתייגות מהחיסון הספציפי עולה בהרבה על כמות האנשים המתנגדים לחיסונים באופן כללי, ככל הנראה כתוצאה מהיות החיסון חדשני בטכנולוגיה עליו הוא מבוסס, היעדר אישור מלא של ה-FDA ומהירות הפיתוח שלו, שלא איפשרה בחינה ממושכת של השפעות אפשרויות לטווח הארוך.

בתוך אווירה זו, החלו דיונים רבים שעסקו בתופעות לוואי ובאידיאולוגיית החיסונים. דיונים אלה, נעשו לעיתים קרובות באופן לא פורמאלי ולא-מאוזן ובכך יצרו העצמה של פוטנציאל הסיכונים ותופעות הלוואי. מעבר לכך, כפיית החיסון הובילה לעיסוק מוגבר בסכנות האפשריות, והניסיון של גורמים מסוימים, ממשלתיים ואחרים, "להקטין" את הלא-ידוע (כגון ההשפעות הארוכות טווח) או לגמד את משמעות היעדר האישור של ה-FDA (לעומת היתר החירום), הובילו דיון ער על חוסר השקיפות של הממסד הרפואי, היעדר אמינות של הרופאים (וקשריהם עם תעשיית הפארמה), וכן תרמו לקידום תיאוריות קונספירטיביות.

גורמים אלה – תחושת חוסר אמינות, היעדר שקיפות ותיאוריות קונספירציה, מהווים מכשול כעת לעודד אנשים נוספים להתחסן כנגד וירוס הקורונה, אך הספרות המקצועית מלמדת שאלו הם גם הגורמים אשר מובילים הורים להימנע מחיסונים בכלל [49].

לכך ישנו פוטנציאל בעל השלכות בריאותיות שליליות ביותר – בניסיון לכפות את חיסון הקורונה, הולך ומתהווה משבר אמון אשר עלול להוביל לירידה בשיעורי ההתחסנות בחיסוני שגרה.

סיכום

מניעת תמותה, פגיעה באיכות הטיפול הרפואי ותיעדוף בין מטופלים שימשו, מתחילת המגיפה ועד היום, כתואנות להטלת אמצעי מנע וכפייה אגרסיביים ביותר, כגון, סגרים, איכונים ובידודים. עובדה ידועה ונתמכת מדעית היא שהידבקות נרחבת של אוכלוסיית הסיכון (מעל גיל 65 ובגירים עם מחלות רקע מסוימות) היא ורק היא עלולה לממש תרחישים אלה. בהעדר חיסון, הדרך היעילה למניעת תרחישי האימה, היא הגנה מפני הדבקה, לדוגמה, באמצעות המלצה לאוכלוסייה בסיכון להימנע ממגעים לא חיוניים עם שאר האוכלוסייה, ובהינתן חיסון, פשוט לחסן את אותה אוכלוסייה בסיכון. בישראל, נכון להיום, כ- 90% מאוכלוסיית הסיכון התחסנה והפכה לאוכלוסייה שאינה בסיכון (לכל היותר אוכלוסייה בסיכון הדומה לשפעת) כך שאיומי ההצדקה נעלמו ויחד עימם אמצעי המנע והכפייה האגרסיביים היו אמורים להיעלם.

אולם כעת כאשר הוסרו האיומים, רוצים מקבלי ההחלטות להשתמש בתו הירוק בכדי להפריד באופן פיזי בין לא מחוסנים למחוסנים, וזאת בשם איזו הצדקה? שתי הצדקות בריאותיות עיקריות המועלות ע"י מקבלי ההחלטות: (1) היות והחיסון (של פייזר) לא הוכח כמונע הידבקות, אלא רק תחלואה סימפטומטית וגם "רק" ב- 95% מהמחוסנים, קיים סיכון, אומנם מזערי, שמחוסנים יחלו בעקבות הידבקות ע"י לא-מחוסנים בלבד, וזאת למרות שגם מחוסנים עלולים להידבק ולהדביק [53]. (2) התפשטות של הנגיף בקרב הלא מחוסנים שתגרום למימוש תרחישי האימה וכל זאת למרות שרובה המכריע של אוכלוסייה זו הם צעירים ובריאים, כך שגם אם יחלו, רובם הגדול יהיה אסימפטומטי ובטח לא יגרום לקריסה של בתי החולים.

אין ספק ששתי הטענות "הבריאותיות" שהועלו ע"י מקבלי ההחלטות אינן מבוססות דיין להצדקת מהלך אגרסיבי של הפרדה בתוך האוכלוסייה באמצעות תו ירוק. אם כך, הסיבה הנותרת קשורה להסכם שנחתם בין מדינת ישראל לפייזר. במסגרת ההסכם התחייבה ישראל לעקוב אחר נתוני המגיפה בהתאם לשיעורי ההתחסנות בישראל בכדי לנסות ולהעריך האם חסינות העדר מושגת באמצעות החיסון. אם כך, ישראל הפכה לאוכלוסיית המחקר של הניסוי ועל מנת לענות על שאלת המחקר עליה לחסן כמה שיותר אנשים בזמן קצר באמצעות החיסון של פייזר. בשביל לעמוד בתנאי מחמיר ולא ישים זה, הגם שאין לו שום הצדקה בריאותית, בחרה המדינה דרך כפייה עקיפה של החיסון המכונה התו הירוק.

ניתן אם כן לקבוע, שבהיבטים של בריאות הציבור ואיום קריסת בתי החולים אין שום הצדקה להפעלת תו ירוק. יתרה מכך, מטרת הניסוי, השגת חיסון עדר באמצעות חיסון, איננה נתמכת מדעית ברמת בריאות הציבור, והיא עלולה אף להזיק. שכן בהשוואה למתחסנים, חסינות המתפתחת בעקבות החלמה יעילה יותר ביצירת חסינות עדר ומהווה רשת ביטחון ברמת הציבור במקרים של וריאנטים עוקפי חיסון. יש לזכור גם שמרבית האוכלוסייה בישראל היא בסיכון נמוך מאוד לתחלואה ותמותה מקורונה ולכן התועלת שבחיסון אוכלוסייה זו היא שולית. כפועל יוצא מכך, גם מאזן התועלת-מול-סיכון אינו ודאי, במיוחד כאשר מדובר בחיסון שקיבל היתר לשימוש חירום אך לא אושר לשיווק ע"י ה- FDA.

נספח א – חישוב שיעור הקטלניות (IFR) בישראל

ה-IFR, הקרוי גם "שיעור הקטלניות",, הוא הסיכוי למוות במקרה של הדבקה. הוא מוגדר כיחס בין מספר האנשים שמתו מהמחלה למספר האנשים שנדבקו בנגיף.

הֹ- CFR, הוא היחס בין מספר האנשים שמתו מהמחלה למספר האנשים שיצאו חיוביים בבדיקה לנוכחות הנגיף.

במקרה של נגיף הקורונה, ה-CFR גבוה יותר בצורה משמעותית, מהסיכון האמיתי למוות, זאת אומרת מה-IFR, מכיוון שהרבה ממקרי ההדבקה אינם מתגלים (למשל בגלל היותם אסימפטומטיים או ללא סימפטומים חריפים, או בגלל מספר בדיקות).

מכיוון שמרבית מקרי ההדבקה אינם מתגלים, מספר המאומתים אינו מדד אמין להערכת מספר הנדבקים האמיתי. בדיקות נוגדנים (בדיקות סרולוגיות) מדגמיות, מהווים את הכלי הנפוץ ביותר להערכת מספר הנדבקים האמיתי.

בעשרות סקרים סרולוגיים ייצוגיים שבוצעו בעולם, גם בארצות אירופה[40]בהן התפשט הנגיף באופן נרחב וגם בארצות מזרח אסיה בהן התפשטותו היתה יחסית מצומצמת [41]התברר שמספר המקרים גבוה בהרבה, לרוב פי 4-10 יותר מאשר מספר המקרים הידועים.

בישראל בוצעו מעט סקרים סרולוגים שכולם הצביעו על שיעור נדבקים גבוה פי כמה 4-10 משיעור המקרים הידועים. סקר של קופת חולים כללית [42] הצביע על פי ארבעה או יותר נדבקים מאשר מקרים ידועים. מכיוון שמספר הבדיקות לנפש בישראל גבוה יחסית, נשתמש בהערכה הזהירה, שמספר הנדבקים האמיתי בישראל לפחות כפול ממספר הנדבקים הידועים.

בישראל [2], מספר הנדבקים הידועים עד כה הוא כ- 800 אלף. מספר המתים הוא כ- 6000 איש. מכאן שה-CFR, דהיינו היחס בין מספר המתים ומספר הנדבקים שהתגלו הוא כ0.75%. באוכלוסייה הישראלית הכללית, אם כן, שיעור הקטלניות של הקורונה נמוך מ-0.37%. בצורה דומה, ניתן להעריך את שיעור הקטלניות לפי כל שכבת גיל, בארץ. הערכה זו מעשית יותר מאשר שיעור הקטלניות הכללי מכיוון שקטלניות הנגיף תלויה באופן קיצוני ביותר בגיל הנדבק. בנוסף, גם שיעור המתחסנים בישראל משתנה באופן חד בין שכבות הגיל השונות. התוצאה מובאת בשתי העמודות הימניות בטבלה 1

שאר הערכים המופיעים הטבלאות שלמטה חושבו והתקבלו באופן הבא:

1. שיעור הקטלניות של הקורונה לאחר החיסון נלקח כשיעור הקטלניות ללא חיסון מחולק ב- 20.

2. שיעורי הקטלניות של השפעת חושבו בנספח ב'.

3. הנוסחה לחישוב שיעור הקטלניות המשוקלל בשכבת גיל, בישראל, פשוטה: שיעור הקטלניות בגיל מסוים הוא סכום של (שיעור הקטלניות באותו הגיל לפני החיסון) x (אחוז הלא-מתחסנים בגיל זה)

ושל (שיעור הקטלניות באותו הגיל לפני החיסון) x(אחוז המתחסנים בגיל זה)

טבלה 1. סיכון לתמותה אצל נדבקים בקורונה ובשפעת

גיל

סיכון למות מקורונה

(לא מחוסנים)

סיכון לתמותה מקורונה

(מחוסנים)

סיכון למות משפעת

0 – 19

0.0013%

0.00007%

0.005%

20 – 49

0.021%

0.001%

0.021%

69 – 50

0.5%

0.025%

0.12%

70 – 79

3.2%

0.16%

0.91%

80 ומעלה

9.7%

0.5%

2.8%

טבלה 2: סיכון לתמותה אצל נדבקים בקורונה ובשפעת בשקלול שיעורי התחסנות בישראל

גיל

שיעור מתחסנים לקורונה (28.2.21)

סיכון למות מקורונה בשקלול אחוז ההתחסנות כיום (%)

סיכון למות משפעת

(%)

0 – 19

10%

0.0014%

0.005%

20 – 49

60%

0.009%

0.021%

50 – 69

80%

0.12%

0.12%

70 – 79

95%

0.31%

0.91%

80 ומעלה

90%

1.4%

2.8%

הערה: בגילאים הנמוכים, ערכי הסיכון לתמותה אצל נדבקים בנגיף, אף קטנים יותר במציאות מהערכים המוצגים בטבלה 2, מכיוון שבגילאים אלה, אומנם אחוז ההתחסנות יחסית נמוך, אך אחוז המתחסנים מבין אותו מיעוט בעל מחלות רקע, הוא גבוה הרבה יותר.

נספח ב – הערכת שיעור הקטלניות של שפעת ומחלות דמויות שפעת

על מנת להעריך את שיעור הקטלניות של השפעת והקורונה ניתן להשתמש בשיעורי הקטלניות של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות[1][37]:

שעור קטלניות קורונה לפי גיל, CDC, ללא חיסון

0.003%

0-19

0.02%

20-49

0.50%

50-69

5.4%

70 ומעלה

שעור קטלניות שפעת לפי גיל, CDC

0.007%

0-4

0.003%

5-17

0.021%

18-49

0.061%

50-64

0.832%

65 ומעלה

מכיוון שפילוח הגילאים של שתי הטבלאות הללו, שונה ושונה גם מפילוח הגילאים של נתוני משרד הבריאות, בעיקר בשכבות הגיל המבוגרות, יש להיעזר גם במחקרים המשווים את הסיכוי למחלה קשה ותמותה אצל מאושפזי קורונה ומאושפזי שפעת, על מנת לקבל פילוח עקבי. הסיכון היחסי לתמותה (ללא חיסון) בגילאים הגבוהים העולה מהמחקרים הללו הוא, לערך, פי 3.5[39]. משילוב נתונים אלו מתקבלת הטבלה הבאה, לפי שכבות הגיל שמופיעות בנתוני משרד הבריאות:

שעור קטלניות שפעת לפי גיל

0.005%

0-19

0.021%

20-49

0.12%

50-69

0.91%

70-79

2.8%

80 ומעלה

מקורות

מקורות מאגרי נתונים נכונים המשמשים לחוות דעת זו נדגמו בתחילת חודש מרץ 2021

[1] קבוצות סיכון ושיעור קטלניות

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/planning-scenarios.html#table-1

(פרסומי CDC מסוף חודש פברואר)

https://www.cdc.gov/media/releases/2020/p0625-update-expands-covid-19.html

https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/underlying_conditions.aspx
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/covid-data/investigations-discovery/hospitalization-death-by-age.html

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/dme.14547

[2] נתוני משרד הבריאות: https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general

מאגר נתונים משרד הבריאות – מעובד: https://covid.eran.dev/?sheet=ShowCharts

[3] ILI. המונח "שפעת" הוא לעתים בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. בהקשר המיקרוביולוגי המונח שפעת מתייחס למשפחת הנגיפים הידועה בשם זה או בשם המלא אינפלואנזה. בהקשר הקליני מדובר לעתים קרובות במחלות דמויות שפעת (ILI – Influenza-like illness ) שהן מחלות בעלות תסמינים קליניים דומים והנגרמות מכמה סוגי נגיפים שונים כמו RSV, rhinoviruses, coronaviruses, , adenoviruses, parainfluenza viruses , וירוסי השפעת ועוד. מוות ממחלות דמויות שפעת נקרא לעתים "מוות משפעת ודלקת ריאות" כאשר הכוונה היא לדלקת ריאות הנגרמת בעקבות זיהום באחד מגורמי האיי אל איי. המינוח הכוללני נובע עקב העדר מידע על סוג גורם המחלה הספציפי בכל מקרה ומקרה.

[4] הסכם חברת פייזר ומדינת ישראל

https://govextra.gov.il/media/30806/11221-moh-pfizer-collaboration-agreement-redacted.pdf

[5] ילדים CDC

https://www.cdc.gov/flu/symptoms/flu-vs-covid19.htm#anchor_1595599512

[6] ילדים, שפעת מול קורונה, לנסט

https://www.thelancet.com/pdfs/journals/lanres/PIIS2213-2600(20)30527-0.pdf

[7] שפעת 2019 ילדים

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5656119,00.html

בסך הכל מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ 216 חולים במצב קשה עם שפעת…מתוך החולים הקשים, 58 הם ילדים ופעוטות מתחת לגיל 18.

[8] פייזר יעילות פייזר: https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577

[9] פרסום משרד הבריאות הטוען ליעילות חיסון פייזר כ99%

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy/he/files_publications_corona_COVID-19%20Weekly%20Data%2018221.pdf

[10] גיל חציוני בישראל, למ"ס, אוכלוסייה לפי גיל בישראל

https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/2.shnatonpopulation/st02_03.pdf

[11] שיעור מתחסנים לפי ארץ: https://ourworldindata.org/covid-vaccinations

[12] פייזר יעילות בליצר
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2101765?query=featured_home

[13] ילדים ECDC

https://www.ecdc.europa.eu/en/covid-19/questions-answers/questions-answers-school-transmission

No evidence has been found to suggest that children or educational settings are the primary drivers of SARS-CoV-2 virus transmission.

[14] יעילות חיסון לשפעת לפי שנה

https://www.cdc.gov/flu/vaccines-work/effectiveness-studies.htm

[15] RSV IFR ETC

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(17)30938-8/fulltext

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(10)60401-1/fulltext

[16] שיעור התחסנות שפעת הציבור הרחב

https://www.kan.org.il/item/?itemId=80756

"מספר המתחסנים לשפעת השנה גדל פי שלושה, על רקע מגפת הקורונה התחסנו 18% מהציבור לשפעת לעומת 6% בשנה שעברה. בקרב בני 65 ומעלה התחסנו עד כה כ-62% לעומת 26% בשנה שעברה"

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065141,00.html

רותם אליזרע פורסם: 02.01.18. "ואלה הנתונים, המתפרסמים כאן היום לראשונה: עד אמצע דצמבר התחסנו נגד המחלה 18.7% מכלל האוכלוסייה לעומת 20.2% בתקופה המקבילה בחורף שעבר. במספרים: 1,726,495 בני אדם התחסנו עד אמצע דצמבר בחורף שעבר לעומת 1,598,289”

[17] פנומוקס – מדיניות חיסונים

https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D_-_Pneumococcal_vaccine#.D7.90.D7.95.D7.9B.D7.9C.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.94.D7.99.D7.A2.D7.93_.D7.9C.D7.9E.D7.AA.D7.9F_.D7.AA.D7.A8.D7.9B.D7.99.D7.91_PPV23

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/tadrich_Chisunim.pdf

[18] חיסון שלבקת חוגרת סעיף 2 – מדיניות חיסונים

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/290_Zostavax.pdf

"החיסון מומלץ לשימוש בישראל החל מגיל 60 שנה, אך אפשר לחסן גם את בני 59-50 שנים."

[19] נפטרים עם סיבת מוות קורונה במדינות העולם

https://www.statista.com/statistics/1104709/coronavirus-deaths-worldwide-per-million-inhabitants

[20] נפטרים עם סיבת מוות קורונה במדינות בתוך ארה"ב

https://www.statista.com/statistics/1109011/coronavirus-covid19-death-rates-us-by-state

[21] מאמר מדביקי על – Exhaled aerosol increases with COVID-19 infection, age, and obesity

https://www.pnas.org/content/118/8/e2021830118

[22] סיבות המוות בישראל

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2016.pdf

[23] מקור הנתונים: הלמ"ס – All cause mortality:

http://mortality.org

[24] אלרעי פרייס: ילדים מנוע הפצה

https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-f132c3177ea4571027.htm

ד"ר אלרעי-פרייס: "הילדים הם המנוע למחלה גם אם הם לא מפתחים סימפטומים

https://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/289644

[25] מוות מדלקת ריאות בישראל, דוח נגיפי נשימה שבועי

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/corona-flu-02012021/he/files_weekly-flu-corona_corona-flu-02012021.pdf

[26] פייזר ניסויים עד 2023

https://www.ema.europa.eu/en/documents/assessment-report/comirnaty-epar-public-assessment-report_en.pdf

The final clinical study report will be submitted no later than December 2023 and is subject to a specific obligation laid down in the MA. This will provide long-term data.

[27] דף מידע של פייזר המציין שהחיסון לא אושר עדיין ע"י ה- FDA

https://www.pfizer.com/products/product-detail/pfizer-biontech-covid-19-vaccine

[28] פירסום של משרד הבריאות ( ינואר2021 ) הטוען שהחיסון מאושר FDA, בניגוד לפירסום של פייזר

https://govextra.gov.il/ministry-of-health/covid19-vaccine/covid19-vaccine-fqa

[29] ילדים חיוביים לקורונה מאושפזים מסיבות אחרות

25 פברואר 2021. יואב אבן מאקו . פרסום ראשון: כ-70% מהילדים במחלקות הקורונה מאושפזים בגלל מחלות אחרות

https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-dfd48f8210ad771026.htm?sCh=e037f6f25bc49110&pId=1782175919

תאריך 21 פברואר 2021. הילה אלרועי

מנהלת המרכז הרפואי שניידר לילדים: "מעט מאד ילדים שחולים בקורונה צריכים אשפוז"

https://www.onlife.co.il/news/348894

[30] הזן הבריטי אינו מסוכן לילדים

What new COVID variants mean for schools is not yet clear

Children are no more susceptible to these lineages than adults are — and closing schools on the basis of incomplete information could have repercussions

https://www.nature.com/articles/d41586-021-00139-3

https://doi.org/10.1038/d41586-021-00139-3

[31] מדד אוקספורד: https://ourworldindata.org/grapher/covid-stringency-index

[32] אחוזי חיסון עובדי מערכת הבריאות דוחות שנתיים – כל החיסונים

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/InfectionControl/Pages/Periodic_reports.aspx

[33] אחוזי חיסון עובדי מערכת הבריאות דוחות שנתיים – שפעת

https://cdn.doctorsonly.co.il/2019/12/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA.pdf

[34] רק 24% התחסנו בצוות רפואי

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Vaccine.pdf

[35] מנהלי בתי חולים נגד גמזו: "אנחנו לא על סף קריסה, הידוק של הסגר – תגובה של פאניקה"
“מנתונים של משרד הבריאות עולה שהתפוסה במחלקות הקורונה בחלק מבתי החולים בירושלים ובאזור גוש דן עומדת על 130%-120% • אלא שכבר ביום שני דיווחנו כי בתי חולים טוענים שהתפוסה אצלם נמוכה בהרבה – וכעת מנהלי המרכזים הרפואיים אומרים: "אנחנו לא קרובים לאי-ספיקה, מנוסים בעומס במיון" • וזה מה שאמרו המנהלים על האפשרות שהסגר יהודק” יואב אבן

https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-923f2d43477b471027.htm

[36] 2019 : חולים במסדרונות, רופאים קורסים: "אי אפשר לשתוק עוד"
https://m.ynet.co.il/Articles/5450978

2018: הרופאים המתמחים בבתי החולים: "המצב בחדרי המיון מסוכן. הם נדרשים לעשות מדי יום את הבחירה הבלתי אפשרית ולהחליט במי מהחולים לטפל קודם."
https://m.ynet.co.il/Articles/5078652

2017: בתי החולים בכל הארץ מדווחים על עומסים אדירים, צוותים שקורסים וחולים שמוצאים עצמם מאושפזים במסדרון https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3711699

2016: 40 שעות עם מלריה במיון "נגמרו המיטות עומס אדיר בבתי החולים בחיפה חלק מבתי החולים בתפוסה של 200%" https://m.ynet.co.il/articles/4763417

2015: שוב חדרי המיון ומחלקות האשפוז בבתי־החולים הציבוריים קורסים. בבית החולים רמב״ם בחיפה ובבית החולים סורוקה בבאר שבע, התפוסה בחדר המיון עברה את ה־200%, ואילו בבית החולים שיבא בתל השומר היא הגיעה ל־350%!!!!
https://socialism.org.il/maavak/2015/02/%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

2013: קריסת מערכות: “חולה שמוגדר קשה מחכה שש שעות לטיפול"
https://forbes.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%A9-%D7%A9/

2012 : בתי חולים קורסים מעומס: כרמל סגר את המיון, סורוקה קורא לא להגיע.
https://13news.co.il/item/news/domestic/ntr-856897

2011: "ילדים מאושפזים במסדרון? לא זכור לי מצב כזה" רופאים לחוצים, אחיות שכורעות תחת העומס, וילדים שמאושפזים במסדרון: ככה נראים מיון ומחלקת הילדים בבי"ח וולפסון. עם כמעט 200% תפוסה"
https://m.ynet.co.il/Articles/4008321

2010: עומס אדיר בבתי"ח בדרום – מעבירים חולים למרכז. תפוסת המיטות במחלקות הפנימיות של בתי החולים סורוקה, ברזילי, קפלן ואסף הרופא הגיעה לשיא חדש: בחלק מהמחלקות מאושפזים פי 2 חולים מהקיבולת המקסימלית. משרד הבריאות הורה למד"א: הפנו חולים שאינם בסכנת חיים לבתי חולים במרכז.
https://m.ynet.co.il/Articles/3941790

[37] CDC IFR FLU ILI

https://www.cdc.gov/flu/about/burden/2018-2019.html

[38] CDC IFR COVID-19

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/planning-scenarios.html#table-1

[39] סיכון יחסי שפעת מול קורונה, דוגמא: https://www.cmaj.ca/content/cmaj/early/2021/02/10/cmaj.202795.full.pdf

[40] סרולוגיה איטליה

http://www.salute.gov.it/portale/nuovocoronavirus/dettaglioNotizieNuovoCoronavirus.jsp?lingua=italiano&menu=notizie&p=dalministero&id=5012

[41] סרולוגיה בעולם: https://serotracker.com/en/Explore

[42] סקרי נוגדנים בישראל. ראה לדוגמא: כלכליסט. 23.2.2021

“שיעור הנדבקים בקורונה גדול פי 4.5 מהנתון הרשמי… בתום מדגם סרולוגי ראשון בישראל, חוקרים מעריכים כי 200 אלף נדבקו בקורונה. חוקרים בצוות המייעץ למשרד הבריאות מעריכים כי שיעור החשיפה של הנגיף עומד על 3%-2% מהאוכלוסייה – פי עשרה ויותר ממספר החולים המאומתים"

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3895132,00.html

https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.8888445

[43] סטנפורד, סגרים לא מועילים: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/eci.13484

מחקר חדש בנייצ'ר, סגרים לא מועילים: https://www.nature.com/articles/s41598-021-84092-1

[44] מכתב המועצה למנהלי בתי בתי חולים: https://www.kan.org.il/item/?itemid=97590

[45] מקרים ומתים – מספר גלובלי: https://www.worldometers.info/coronavirus

[46] שיעורי התחסנות בישראל:

https://www.health.gov.il/Services/Committee/IDAC/Documents/CSV_23102018.pdf

[47] https://ourworldindata.org/vaccination

[48] ירידה בשיעור המתחסנים בעקבות ניסיון כפיית חיסון בבריטניה

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/HealthEducation/Documents/4th/190_4th.pdf

[49] חוסר אימון וירידה בשיעור התחסנות: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27344291

[50] בריטון טרפמן: Vaccine induced herd immunity vs. infection induced herd immunity

https://science.sciencemag.org/content/369/6505/846.full

[51] לדוגמא, פרסום משרד הבריאות 16.2.2021 "תמצ קורונה 16 בפברואר 2021_210216_090555"

https://t.me/MOHreport/7592

[52] דעיכות גלים, ללא סגרים, בעקבות התפתחות חסינות קהילתית

https://ourworldindata.org/grapher/covid-stringency-index?tab=chart&stackMode=absolute&time=2020-02-23..latest&country=HRV~JPN~SRB&region=World

https://covid19japan.com/#all-prefectures

[53] “מקרה נדיר בשיבא: 4 אנשי צוות מחוסנים מאותה מחלקה נדבקו בקורונה"

https://www.ynet.co.il/news/article/Hy6ZeAw7O

לצפיה במסמך המלא:

חווד בנטואיץ, עבאדי יחזקאלי,קימרון אלחיאני

פרופ' צבי בנטואיץ', דר' יפעת עבאדי-קורק, דר' יואב יחזקאלי, פרופ' אודי קמרון, פרופ' אשר אלחיאני 7.04.2021 מאמרים