אז האם היתה פה מגפה ב2020?
פרופ' לס אמר שצריך להסתכל רק במדד אחד, האם היתה תמותה עודפת.
אז 2020 הסתיימה והגיעה העת לענות על השאלה.

הניתוח הבא בוצע בשיתוף פעולה עם אוהד אלמגור

Ohad Almagor

, ובהשראת ניתוח דומה שבוצע בשבדיה.

אמ;לק –
1. שנת 2020 היא מעט גרועה יותר מ2018-2019, שהיו הכי טובות מבחינת תמותה, אבל בהחלט לא חריגה
2. בהתחשב בגידול האוכלוסיה והזדקנותה 2020 היתה הכי טובה מאז 2000 (למעט 2018/19) ולא התגלתה תמותה עודפת בסדרי גודל של כ3500 נפטרים.
3. בגלל הקורונה ו/או הסגרים התפלגות הנפטרים על פני עונות השנה היתה מאד חריגה (עד יולי היתה תמותת-חסר, ובאוגוסט עד אוקטובר היתה תמותת-יתר).
הערה: חודש דצמבר עוד לא פורסם במלואו. לפיכך הנחתנו המחמירה שנפטרו 4700 אנשים בדצמבר. (ממוצע 3 שנים בתיקון 2% לגידול אוכלוסיה ובתוספת כל נפטרי הקורונה בדצמבר). נעדכן הניתוח לכשיפורסמו התוצאות הסופיות.
———————
אוכלוסיית ישראל גדלה משנה לשנה בקצב של כ2% לשנה.
בד בבד אוכלוסיית ישראל מזדקנת. יותר בני 70+ לאורך השנים.
אז זה צפוי שתהיה יותר תמותה ב2020.
בשנת 2000 היו בישראל כ6 מיליון אנשים, וב2020 נכנסנו אליה עם כ9 מיליון אנשים.
בשנת 2000 היו כ350,000 מבוגרים (70+) וב2020 נכנסנו אל השנה עם כ800,000 .
אז איך ניתן להשוות בין שנים שונות?
נצטרך לנרמל את נתוני התמותה לפי גידול האוכלוסיה ולפי העליה בתוחלת החיים.
מתודולוגיה
נירמול לגידול באוכלוסיה:
אנחנו חישבנו את שיעורי התמותה בכל חודש לפי גודל האוכלוסיה בתחילת אותה שנה.
ואז הנחנו שגודל האוכלוסיה הוא קבוע ושווה לגודל האוכלוסיה ב2020.
נירמול לתוחלת החיים:
ביצענו את אותו סוג חישוב עבור קבוצות הגיל 70+ ו70-. כלומר, חישבנו שיעורי התמותה החודשיים בכל קבוצת גיל לפי גודל האוכלוסיה המתאימה בתחילת אותה שנה , ואז חישבנו לפי גודל אוכלוסיה קבוע, זה של תחילת 2020.
סיכמנו את הנפטרים בשתי הקבוצות וקיבלנו נירמול לפי גודל אוכלוסיה ותוחלת החיים.
ועכשיו אפשר להשוות תפוחים לתפוחים.
——————————–
מסקנות:

– למראית עין, במספרים אבסולוטיים ולא מנורמלים שנת 2020 נראית פשוט נוראית. צפי התמותה לפי מודל חיזוי של רן ישראלי

Ran Israeli

הראה כ46500 ואנחנו על כ48500 נפטרים. אבל זה לא לוקח בחשבון את גידול והזדקנות האוכלוסיה

– כשלוקחים פרמטרים אלה בחשבון, שנת 2020 היתה גבוהה יותר מ2018 ו2019 בכ1000 נפטרים. ייתכן וזה מספר הנפטרים האמיתי מהקורונה או הסגרים. כולם בשכבת הגיל המבוגרת.
– אבל 2018 ו2019 היו שנים טובות במיוחד מבחינת תמותה. הכי טובות מאז שנת 2000
– שנת 2020 היתה השנה הטובה ביותר מבחינת תמותה מאז שנת 2000 אם מוציאים את 2018 ו2019 מהמשוואה. האוכלוסיה מאד גדלה ומאד הזדקנה, והיינו מצפים לראות מספר נפטרים גדול יותר .
– גם אם מסתכלים רק על חודשי הקורונה – אפריל עד דצמבר, המסקנה דומה. 2020 גרועה יותר מהשנתיים שקדמו לה אך הטובה ביותר מאז שנת 2000 למעט השנתיים הללו.
– אם מנרמלים רק לפי גידול אוכלוסיה ולא לפי שינוי תוחלת החיים (הגרפים הכחולים) ניתן לראות ש2020 גרועה כמו 2015, 2012 ו2008. בפירוש לא חריגה. אבל כאמור כשמנרמלים לפי תוחלת חיים, 2020 טובה יותר מהשנים האלה. האוכלוסיה בשנים קודמות היתה צעירה יותר.
– ובהסתכלות של חודשים – עד יולי התמותה המנורמלת היתה הנמוכה ביותר ב5 השנים האחרונות. באוגוסט, ספטמבר ואוקטובר היתה התמותה הגרועה ביותר ב5 השנים האחרונות. בהחלט שנה מוזרה מבחינת התפלגות החודשים. ניתן לנכס את זה לגל השני או לסגר השני.
—————————————–
לסיכום, היה אירוע בשנת 2020. אין ספק. 2020 היתה אמורה להיות השנה הכי טובה מבחינת תמותה (המנורמלת לגידול האוכלוסיה ותוחלת החיים).
אבל בחודשי הסתיו היתה תמותת יתר, וכך נוצרה תמותה עודפת של כ1000 איש לעומת השנתיים הקודמות.
השנתיים הקודמות 2018/19 היו הכי טובות מבחינת תמותה, ואם נוציא אותן מהמשוואה שנת 2020 היא עדיין הטובה ביותר מאז שנת 2000 בהינתן גידול והזדקנות האוכלוסיה.
——————————-
אז מה קרה פה? הנה התיאוריה שלנו. זאת רק תיאוריה.
האוכלוסיה הזדקנה מאד, ולאחר שלושה חורפים טובים הגיעה הקורונה בסתיו וביצעה תיקון. זה מאד דומה למה שקרה בשבדיה. הקורונה החליפה גורמי מוות אחרים ויצרה תמותה עודפת קטנה על פני השנתיים האחרונות. יש כאלה שנפטרו כמה חודשים מאוחר מהצפוי ויש כאלה שהקורונה קיצרה את חייהם במעט.
האם היה גם ניפוח של מספרי הנפטרים מקורונה? (כי התמותה העודפת קטנה מ3500 איש).
ומה לגבי נזקי הסגרים עצמם?
ואולי שילוב?

יריב המר ואוהד אלמגור 14.01.2021 נתונים