רועי צזנה לא אהב את הסרט של אורלי וגיא. הוא צפה בעשר הדקות הראשונות שלו וראה רופאים בכירים ומנהלי מחלקות בבתי החולים שחושבים ש – כן – העולם טועה והם מעיזים לומר את זה למצלמה. בעיה. פרופ' אמיר שחר, מנהל חדר מיון בביה"ח לניאדו, הוא לא אדם שניתן לתייג כקונספירטור, הזוי, מכחיש קורונה, מכחיש מדע, מכחיש השכלה, כדור הארץ שטוח, כאלה. מעצבן זה. מה יעשה אם כך רועי צזנה? מה שעושים תמיד כאשר אוזלת התחמושת. זורקים פצצת עשן. מרימים את מסך הערפל.

רועי כתב פוסט טרחני כאורך הגלות שכל המטרה שלו – שלא תראו כלום.
להלן תגובה של אחד ממדעני המודל הגיון בריא:

הסרט אינו מדבר על "הונאת הקורונה" אלא על בחירה במדיניות שגויה והרסנית לשם המלחמה בקורונה. עצם השימוש במונח "הונאת הקורונה" מיועד לתת רושם כאילו מדובר בתיאוריית קונספירציה ולא במדענים ורופאים בכירים שקובלים על התנהלות הממשלה.

——–

למי שמפריעים סימני הקריאה של אחד מכמה ממשתמשי היוטיוב שהעלו את הסרטון. הוא מוזמן לצפייה בגרסא המקורית שהועלתה ללא סימני קריאה – חפשו ביו טיוב: " ומה אם כל העולם טועה? סרטם של אורלי וגיא שלא רוצים שתראו".

——–

תשעת המומחים המרואיינים הם בחירה מצויינת ולא רחוקה ממייצגת של מומחים אמיתיים, לא של פרשנים וכוכבי תקשורת. מי שמעוניין בדיעה הנגדית של מומחים ובעיקר מומחים בעיני עצמם או בעיני הממשלה, אינו זקוק לסרט תיעודי – הוא יכול לפתוח את כל אחד מהערוצים המרכזיים בכל שעה, בכל יום בשנה האחרונה, ולשמוע את אותם מניפולציות ושגיאות. הוא גם יכול לבחור במגוון רחב ביותר של "מומחים למגפות", החל מעתידן כצזנה, כלכלן כמו בר סימנטוב, איש מחשבים כמו ערן סגל, או פיסיקאי, כמו דורון גזית. אחרי הכל, מה למנהל מחלקת קורונה כמו ד"ר מזרחי, למקים הצוות לטיפול המגפות כמו ד"ר יחזקאלי, או לראש החוג למיקרוביולוגיה באוניברסיטת ת"א, כמו פרופסור קימרון ולמגפת הקורונה?

בתוכנית מודל הגיון בריא חברים למעלה מ150 רופאים ומדענים ומאות נוספים תומכים בה. ביניהם מנהלי מחלקות קורונה, טיפול נמרץ, טראומה, ומיון, מומחי רפואה פנימית, פסכיאטרים, אימונולוגים, מיקרוביולוגים, אפידמיולוגים, פיסיקאים, מתמטיקאים, וחוקרי מגפות.

לחלק מהמרואיינים בסרט, חשוב להדגיש, למשל הפרופסור חגי לוין, דעות שונות מאלו של תומכי מודל הגיון בריא אבל המשותפת לכולם היא ההבנה שהסגרים מיותרים ושההחלטה עליהם אינה ממניעים מקצועיים.

על מנת לקבל מושג עד כמה ההצגה היומיומית של תומכי הסגרים בתקשורת אינה משקפת את עולם המדע כדאי לזכור את העובדות הבאות. על הצהרת בארינגטון אשר קוראת להימנעות מסגרים כבר חתמו מעל 50 אלף מדענים מתחום הרפואה ובריאות הציבור. על ההצהרה הנגדית, הצהרת ג'ון סנואו, חתמו פחות מחמישית ממספר זה.
הצהרת בארינגטון
הצהרת ג'ון סנואו

——–

ישנם באמת כמה מאמרים הטוענים שמספר האסימפטומטים קטן יחסית, פחות מעשרים אחוז, אך הטענה שזו הוכחה ששיעור הקטלניות של המחלה גדול כפי ששוער היא שגיאה בסיסית.

זוהי שגיאה בסיסית שכן אין כלל משמעות לאחוז האסימפטומטים בקביעת שיעור הקטלניות. את שיעור הקטלניות ניתן לקבוע על ידי חלוקת מספר המתים, במספר הנדבקים. מספר הנדבקים נקבע על פי סקרי נוגדנים. בכל אחד מעשרות סקרי הנוגדנים שבוצעו ברחבי העולם הסתבר ששיעור הנדבקים הלא ידועים גבוה בין פי 2 לפי למעלה מ50 ממספר האנשים שהתגלו כחיוביים בבדיקות הקורונה.

——–
גם אם מישהו חושב שהבעייה אינה במספר המתים כי אם בתחלואה הקשה, כמות התחלואה הקשה לא הגיעה מעולם, לערכים האפוקליפטיים שחזו יועצי הממשלה, ואשר דיברו על 200 אלף מונשמים בישראל. כישלון תחזיות דומה ארע בכל מקום אשר נמנע מסגר ולמרות זאת לא קרה במקומות הללו שום אסון יוצא דופן. עצירת הטיפולים הרפואיים ופגיעה בבריאות הציבור היא תוצאה של הסגרים, ולא של המגיפה. גלי המגיפה מגיעים לרוויה ודועכים מאליהם לאחר שנבנית מספיק חסינות באוכלוסייה, כפי שקרה בפלורידה, בשבדיה (פעמיים כבר), בדרום דקוטה, וביפן.דעיכה זו אומנם לא מונעת גלים נוספים שמגיעים בגלל שינויי מזג האויר, אבל היא ארעה בכל מקום בו נמנע סגר. ברוב המקומות בהם הוטלו סגרים מוקדמים וחמורים, העומס על מערכת הבריאות בגלל גלי החורף הפך לחמור במיוחד. הסיבה היא שסגרים, מלבד החורבן שהם זורעים, יכולים לכל היותר לדחות את ההדבקות. זו הסיבה שגרמניה סופרת כיום כאלף מתים ביום, ושבתי החולים בלונדון עמוסים ביותר כעת.
——–
חזרה על השקר הגדול "ניסו לשמור על קבוצות הסיכון אבל זה לא עבד – ראו מקרה שבדיה", לא תהפוך אותו לאמת.
למרבה הצער, כמחצית הקורבנות בשבדיה היו מבתי האבות הגדולים שם, עליהם לא ניסו לשמור כיאות. אפילו לא בדקו אז באופן שגרתי את הצוותים שעובדים שם. למרות זאת שבדיה טרם הגיעה ל10% ממספר הקורבנות שצפו לה. אין באמת מדינה בעולם שהפנתה את כל המשאבים לשם שמירה באופן ממוקד רק על האוכלוסייה שבסיכון .

אם חלק קטן מהמשאבים היו מופנים להגנה ממוקדת, מספר החולים הקשים בישראל היה צונח ממילא. לאנשים הגרים יחד עם אנשים בסיכון גבוה מאד, אפילו היום, אין דרך לצאת מהבית ולקבל תוצאות בדיקה תוך כמה שעות. למה? כי את מיליארדי השקלים בזבזו על בדיקות בכניסה לאילת, או בבתי ספר, לדוגמא (הסיכוי לילד ישראלי למות מקורונה נמוך פי עשרה מהסיכוי למות בתאונה במהלך החופש הגדול בלבד)

אוכלוסיית ישראל צעירה. גודל האוכלוסייה שבסיכון בישראל הוא כמיליון ושש מאות אלף איש, ולמעלה ממחציתם אינם משתתפים בכוח העבודה. אחוז האוכלוסייה שבסיכון ברוב הארצות המפותחות כפול מזה הישראלי. למרות זאת, מעל 50 אלף מדענים מתחום הרפואה ובריאות הציבור, ורופאים, רבים מהם מהארצות המפותחות, כבר חתמו על הצהרת ברינגטון אשר קוראת ליישום תוכנית ההגנה הממוקדת. אלו המומחים המובילים בעולם והם יודעים שניתן להחיל את מודל ההגנה הממוקדת בארצותיהם, ועל אחת כמה וכמה, הדבר אפשרי במדינה צעירה כמו ישראל.
——–
התשובה העדכנית להטעיה הרגילה שטוענת שבתי החולים בפני עומס ניתנה על ידי מועצת החירום לטיפול במשבר הקורונה. מי שלא בטוח מי מקור אמין יותר, עתידן, או מועצת החירום, מוזמן להעיף מבט ברשימת החותמים על מסמך המועצה
https://www.kan.org.il/item/?itemId=97590
https://www.facebook.com/machatzlakorona
——–
"הגעתי לדקה העשירית והפסקתי לצפות"
כן, בטח. האם הייתם קונים מכונית משומשת ממישהו שהיה אומר לכם את זה?

כולם מוזמנים להיכנס לדף של מודל הגיון בריא. רוב הסרטונים שם קצרים מעשר דקות.
https://www.facebook.com/ModelCommonSense

מקורות נוספים מומלצים:
שיעור הקטלניות
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/eci.13423
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/planning-scenarios.html#table-1
https://www.wolframalpha.com/input/?i=MORTALITY+RATE+ISRAEL+SWEDEN

מדעני המודל 10.01.2021 פרסומי תגובה