מכון דוידסון ומלחמתו במדע
לפני כשבוע הופץ ברשתות סרטם של אורלי וגיא "ומה אם כל העולם טועה".
הסרט עשה דבר חריג, אין ספק, הוא נתן פתחון פה לבכירי המדענים והרופאים בארץ, לתמהיל מדויק של מומחים בכלל ההיבטים הרלוונטיים לקביעת מדיניות התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה .

המומחים הציגו תזה שאומרת ששימוש בסגרים הינו הרסני ולא מחויב במציאות, שהנזק שנגרם עקב בורות ופוליטיקה גדול לאין שיעור מהנזק של הנגיף – דעה אליה שותפים עשרות אלפי מדענים בארץ ובעולם,
אך מסתבר שזוהי דעה שאסור לפרסם ברבים .
זה לא עזר להם – ותוך שעות הסרט התפשט במדינה כמו אש בשדה קוצים.

אין ספק שהציבור צמא למסר מקצועי וענייני, ואולם מי שחיפש ברשת "אורלי וגיא" מצא עד לא מזמן בראש רשימת התוצאות את המודעה הממומנת המצורפת מטעם "מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע" (ראו איור מצורף):

הציבור מכיר היטב את מכון ויצמן, ולכן וודאי תהה – מה למכון זה ולמאמץ למניעת שיח מדעי-ציבורי?
לחיצה על הקישור הובילה אותנו למאמר שהוביל ד"ר ארז גרטי, בתמיכה ועזרה מעמותת "מדעת".
ארז, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא בעל תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ואת התואר השני והדוקטורט שלו השלים במכון ויצמן. אביו זכרונו לברכה, פרופ' חיים גרטי – שימש עד שנת 2014 כסגן הנשיא של מכון ויצמן.
עוד כתב על עצמו שבסיום לימודיו הבין שהוא "נהנה יותר לדבר ולכתוב מדע מאשר לעסוק במחקר פעיל", ומאז הינו עורך באתר של מכון דוידסון, שמגדיר את עצמו בתור "הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע" ו-"חותר להיות מוקד מקצועי לתלמידים, הורים ולקהל הרחב".
זה ברור שלא ניתן להשוות בין ארז לבין בכירי המדענים בארץ, ואולם, כיום הוא מנצל את הבמה הציבורית שניתנה לו ע"י מכון ויצמן היוקרתי, וכתבתו הפכה ל"אסמכתא" שמצוטטת ע"י בעלי עניין רבים.
רצוי לבחון את אמיתות טענותיו:
ד"ר גרטי פותח בטענה כבדת משקל: "הצגת המידע בסרטון היא מגמתית וחד צדדית", כלומר – הסרט לטענתו חטא בכך שהנגיש לציבור תפיסה אחרת.
לא מפריע לו כלל ועיקר שבמשך שנה מותר להציג לציבור אך ורק תפיסה אחת, כשגם מאמרו שלו (והקישור הממומן) משמשים על מנת למנוע מהציבור להיחשף לאותה תפיסה.
כנהוג במחוזותינו בשנה האחרונה, גרטי לא מבזבז רגע וצולל לנבכי תעשיית האימה על מנת לבלבל את הקורא. הוא ממשיך וקובע: "שיעור התמותה מקורונה גבוה פי חמישה מאשר בשפעת, ושיעור הסיבוכים החמורים גבוה פי 17" (ע"פ מחקר של ה-CDC).
גרטי וחבריו מסתמכים על עצלות הקורא, אך מי שלא יתעצל ויכנס לקישור – יגלה שעסקינן בדיווח אזוטרי על הבדלים בתמותה ובתחלואה בקרב כ-4000 חולי קורונה שאושפזו בבתי חולים של ה-"Veterans Administration Health" עד ה-31.05.2020.
בין זה לבין קביעת הסיכון מקורונה אין דבר וחצי דבר. לצערנו, גרטי לא עושה את הדבר הטריוויאלי, להיכנס לאתר ה CDC שמציג בבהירות נתון אחר בשם IFR, כזה שמשקף באופן מהימן בהרבה את סיכויי התמותה למי שנחשף לנגיף הקורונה.
לפי אותו CDC, נראה שהמספרים נעים בין 0.003% לצעירים עד גיל 20 (כ-30 למיליון) לבין 5.4% לאוכלוסייה שעברה את גיל 70.
אם לוקחים את המספרים הללו ומשקללים אותם לפילוג האוכלוסייה בארץ, נראה שלכל היותר נגיע לסיכויי תמותה כלליים של כ-0.2%. מדובר בשיעור תמותה שהינו אומנם גבוה יותר משפעת – אך נמוך ממנה בהרבה בקרב צעירים.
גרטי ממשיך ותוקף את העובדה המדעית כי "שיעור הישרדות הינו סביב 99.8%" – אשר הינה "אחת הטענות המקוממות והמטעות בסרט" לדבריו, כמו גם ש-"0.2% מהאוכלוסייה הם 20 אלף איש".
גרטי אף "שוכח" את קיום סף חסינות העדר, בעודו טוען ש"גם אם ידבקו כ-70% ולא 100% – יהיה מדובר על "רק" 14,000 איש".
מדובר בהטעייה, שכן הסף לחסינות טבעית, כזו שנוצרת ע"י הדבקה מוקדמת של האוכלוסיות בהן הנגיף נוהג להפיץ את עצמו הגיוני שתהיה בין 20-40% – בתלות בדמוגרפיה ובמשתנים נוספים רבים (מהם בחר להתעלם).
אם גרטי אכן היה מגלה דאגה לאמת, הוא היה מגלה ש-30% מתורגמים לא ל-20,000 או 14,000, אלא ל-5400 מתים.
גרטי אף מסיים את הפסקה בדמגוגיה זולה, בעודו טוען ש "סדר גודל של 20,000 מתים – קרוב למספר ההרוגים בכל מערכות ישראל". מה שהוא שוכח לציין, זה שחייל שנהרג במלחמה הוא לרוב באזור שנות ה-20 המוקדמות של חייו, מה שאומר שהוא מאבד בממוצע מעל 60 שנים לחייו, בעוד שנפטר ממוצע מקורונה הוא בן 80 עם מחלות רקע, ולכן מאבד שנים בודדות בלבד.
כנגד הגישה שרואה בסגר את נשק יום הדין ומחקרים שמראים שלסגר יש לכל היותר אפקט זניח, גרטי מקשר למחקר לא רלוונטי של פרופסור סגל שמראה שסגר מוריד תסמינים באוכלוסייה (?), ואף ממשיך ו"נתלה באילנות גבוהים": הוא משווה את המצב כיום להתפרצות האבעבועות שחורות במאה ה-18 ולשפעת הספרדית ב 1918, בעודו קובע כי "באתר הCDC מציינים את הסגר כאחד הכלים להתמודדות", רק שהפעם הוא לא צירף קישור.

מצחיק קצת שלצמד המילים "הטילו סגר" הוסיף גרטי קישור למאמר שהוא מצטט כ"הוכחה" לזה שהיה סגר ב-1918, בעוד במאמר לא מופיעה ולו פעם אחת המילה Lockdown (מה שכן מופיעה שם היא המילה Quarantine לחולים – כלומר, בידוד).
למעשה, אותו מאמר אף מציין שאחת ההמלצות של הרשויות לציבור ב-1918 הייתה ללכת ברגל לעבודה.

חבל שהוא לא טרח להזכיר כי לאחרונה גורם בכיר מארגון הבריאות העולמי הזהיר מפני הנזק הכלכלי שייגרם מהסגרים, כמו גם שמחקר חדש מטעם הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב העריך שבשל האבטלה הגואה צפויה להיגרם תמותה עודפת של כ-890,000 אמריקאיים נוספים ב-15 שנים הקרובות.

על מנת להוכיח שמערכת הבריאות על סף קריסה הוא צירף מספר כתבות לפיהן נטען לעומס חמור על בתי החולים – אך כמובן שהוא התעלם מזה שבכל חורף בישראל בתי החולים מוצפים ברמות כאלו (בעיקר בשל היעדר תקציב ותקנים) ומכך שהנזקים הכלכליים העצומים יובילו לתמותה נוספת של עשרות אלפי אנשים נוספים. לשם השוואה – סגר של חודש עולה כמו פתיחת בית חולים חדש בנגב והפעלה שלו במשך 20 שנים (!).
גרטי ממשיך באמירות דומות לגבי תפיסת "מודל הגיון בריא" המבקשת לשמור על קבוצות הסיכון:
הוא קובע בנחרצות ש"לא ריאלי להגן על מיליון בני אדם ועל כל מי שבא איתם במגע" (אבל לסגור, לאמלל ולדרדר לעוני מיליונים במדינת ישראל – זה בסדר מבחינתו):
ד"ר דן ימין, ראש המעבדה לחקר התפשטות מגפות באוניברסיטת ת"א הדגיש את החשיבות בבחינת ערוצי ההדבקה ואת חוסר ההיגיון ברדיפה אחר ילדים, מכיוון שעיקר ההדבקות שגורמות לתמותה בכלל מגיעות מאוכלוסיות אחרות.
כנגד אמירה זאת גרטי קבע בנחרצות כי "מחקרים מראים שגם צעירים מדביקים ואפילו ילדים" – איש לא אמר שצעירים לא מדביקים, מה שכן נטען זה שסיכויי ההדבקה מילדים נמוכים בהרבה.
גרטי אף הזכיר את נושא "חסינות העדר" (אותו שכח בחישוב 20,000 האימנתי).

איך אפשר לסיים כתבה בלי לעסוק בהפחדת הציבור בכל מה שקשור ל"סיבוכים ארוכי טווח שעוד לא גילינו": היות ונושא זה נחקר כיום רבות, ידוע שישנן מגוון סיבוכים ותופעות שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים, אך האם זה חורג בהרבה מתופעות לוואי וסיבוכים ארוכי טווח של מחלות נגיפיות אחרות? היכן הסטטיסטיקה והנתונים?

את הביקורת שלו גרטי מסיים בהתייחסות לשוודיה: הוא מצטט את קארל ה-16 מלך שוודיה כמי ש"מגדיר את מדיניותם ככישלון" – רק חבל שהוא שוכח לציין כי המלך אמר זאת בהתייחסות לכישלון בשמירה על בתי האבות.
גרטי ממשיך ומפנה לכתבה של מכון גרטנר כהוכחה נוספת לכישלון מודל זה, אך שוכח לספר לציבור כי בשוודיה, מדינה דמוקרטית שהתנהלה ללא סגרים, מסכות או כפייה, התמותה העודפת בשנת 2020 (באחוזים) דומה ואף נמוכה מעט מזו של ישראל.

והחידות הגדולות עדיין כאן איתנו:

מדוע גוף שתפקידו הנגשת מידע לנוער ולמשפחות עובד קשה כל כך על מנת להשתיק אחרים? מדוע הם משלמים כסף על מנת לממן זאת?

מדוע וגרטי וחבריו עובדים קשה כל כך על מנת לזלזל בדעות לגיטימיות של חוקרים ורופאים בכירים – שסה"כ טוענים שניתן היה להתנהל כאן אחרת?

מדוע הפך המניפסט של גרטי ל"הוכחה ניצחת" שצוטטה על ידי ערב רב של כלי תקשורת ?

כותבי האתר 20.01.2021 פרסומי תגובה