"האמת המדעית"- מידע נוסף וסיכונים בחיסון כלל האוכלוסיה בישראל נגד הקורונה

"האמת המדעית"- מידע נוסף וסיכונים בחיסון כלל האוכלוסיה בישראל נגד הקורונה

מהי האמת המדעית? ההיסטוריה רצופה בתקדימים די מוזרים בהם האמת המדעית הועמדה במבחן הזמן, והתוצאות לא תמיד היוו את שיאה של האנושות ,בלשון המעטה. כאשר אדם כלשהוא טוען בשם האמת המדעית לכאורה, הדבר הראשון שעלינו לעשות, זה לנסות לברר מה באמת עומד מאחורי הדברים . אין במדע אמת מדעית מוחלטת ,יש דיעות לכאן או לכאן . חלקם טובות יותר ,חלקם טובות פחות.

האמת המדעית של המאה ה16 הייתה שהשמש נעה סביב כדור הארץ. מה אנחנו זוכרים מאותה אמת מדעית לכאורה? את המשפט המפורסם של גלילאו –"ואף על פי כן ,נוע תנוע". עם התפתחות המדע למדנו גם לנהוג בצניעות מול הטבע. למדנו לכבדו ולהכיר גם באי-הידיעה ובמרחבים העצומים שטרם נחקרו ועוד לא גילינו.כאשר נהגנו בגאווה, לעיתים רבות- נענשנו.

אנשים שלא באים מעולם המדע ובפרט מהעולם שעוסק בחקר נגיפים קטלניים מתקשים להבין את המורכבות של נושא החיסונים בנגיפי הקורונה למיניהם .יש לנו בישראל קבוצה שמתיימרת להיות האמת המדעית כביכול אבל קצת קשה להתווכח עימם ,מאחר ואין להם לא את ההכשרה או את ההבנה הבסיסית בנושא כזה חשוב.

במאמר זה אתייחס למאמר שהתפרסם בארץ בנושא ואסיים בדעתי האישית לגבי מדיניות החיסונים המונהגת כיום בישראל.

במאמר שפירסמו "המדענים" אנשי מכון דוידסון לגבי תופעת ADE הם "קובעים שהאמת המדעית" היא שחיסוני הקורונה החדשים הם בטוחים והסיכוי להתפתחות התופעה קלוש אם בכלל.

להלן התייחסותי למאמר:

ציטוט מהמקור : "הגברה תלוית נוגדנים, ADE, היא תופעה שבה נוכחות של נוגדנים עלולה במקרים מסוימים להעצים את חומרתן של הדבקות בנגיפים. התופעה דווחה לראשונה בתגובה החיסונית של הגוף לנגיף דֶנְגִי כבר לפני כ-20 שנה, ונמצאה גם ב-HIV (מחולל מחלת האיידס), בקדחת צהובה, זיקה, קדחת הנילוס המערבי ובכמה נגיפים של דרכי הנשימה"

ה"מדענים" מסבירים יפה מאד שיש באמת תופעה כזאת , אבל כבר בהתחלה עושים טעות קטנה ואולי לא חשובה-, או שכן, תחליטו אתם .

ההוגנות הבסיסית כלפי הקוראים דורשת חשיפה של כל התמונה ולא רק את הצד הנעים שלה("מדעת"-לא?),צריך להסביר לקהל איך התופעה התגלתה. בשנות ה60 של המאה הקודמת היה רצון לפתח חיסון לילדים לנגיף הRSV , בניסוי שבוצע אז קיבלו ילדים חיסון לנגיף הRSV, חלק מהילדים המחוסנים נפטרו והרבה מהילדים המחוסנים פיתחו מחלה קשה הרבה יותר מהלא מחוסנים ,זהו אותו ADE עליו אנו דנים, כאשר הרבה מהם היו זקוקים לטיפול במסגרת טיפול נמרץ . ניתן למצוא זאת במאמר מ1969 .

Kim, H. W. et al. Respiratory syncytial virus disease in infants despite prior administration of antigenic inactivated vaccine. Am. J. Epidemiol. 89, 422–434 (1969).

כך התוודע העולם לראשונה לתופעה הזאת. מעניין ש"המדענים" לא רוצים להזכיר לקורא על "הטעות הקטנה" ההיא שגרמה לאסון בגלל חיסון לא מוצלח בלשון המעטה. מעניין למה? אולי בגלל שזה יכול להפחיד את הקורא? האם אנחנו בטוחים בכך שלמדנו משגיאות העבר לבל תחזורנה חלילה?

בואו נלמד קצת וירולוגיה: לפי טענתם וטענת רבים אחרים כדי ליצור תופעת ADE הנגיף חייב להדביק את תאי המקרופאגים .כדי ליצור את המנגנון לתופעה הזאת. במאמר נכתב:" אינו תוקף את אותם תאים בגוף. מחקרים הראו שהוא אומנם מסוגל לחדור לעיתים למקרופגים, אבל אינו מתרבה בתוכם. למעשה, התאים הבולעניים ממלאים תפקיד חיובי במאבק במחלה בנוכחות נוגדנים, משום שהם עוזרים להפחית את העומס הנגיפי. אם כן, נראה שהמנגנון של ADE המושתת על חדירת הנגיף לתאי מערכת החיסון אינו רלוונטי לנגיף הקורונה הנוכחי." נשמע די מבטיח רק חבל ש"המדענים" כלל לא מודעים למחקרים רבים אשר מראים את החשיבות של הדבקת תאי מקרופאגים במיוחד בריאות לגבי התפתחות של מחלה קשה במטופלים עם קוביד 19. מפתיע שמאמר מדעי האמור להוכיח התמצאות איננו מכיר מאמר שפורסם לאחרונה בNATURE . במאמר עצמו החוקרים מתארים את ההדבקה של תאי המקרופאגים בריאות כקריטית להיווצרות מחלה קשה במטופלים. ניתן לקרוא על כך כאן :

Circuits between infected macrophages and T cells in SARS-CoV-2 pneumonia | Nature

חקירה קצת יותר מעמיקה הייתה מגלה ל"מדענים"עולם מופלא שעוסק בנושא של קוביד 19 ותאי המקרופאגים וחשיבותם בפתוגניזה של התפתחות מחלה קשה בחולי קורונה . למי שמעוניין להעמיק בנושא מצורפים גם המאמרים הבאים:

[Full text] Role of Monocytes/Macrophages in Covid-19 Pathogenesis: Implications f | IDR (dovepress.com)

Macrophage activation syndrome and COVID-19 (nih.gov)

Severe COVID-19: what have we learned with the immunopathogenesis? (scielo.br)

יתרה מזאת, אם נקבל כאקסיומה את חוסר החשיבות של תאי המקרופאגים בקוביד 19 כמתואר במאמרם, אז שמישהו יסביר לי למה מחפשים אופציות טיפוליות לנושא ההדבקה של תאים אלו כטיפול לחולים במחלה קשה? מהמחקרים האחרונים שנערכו בנושא נמצא שקולכיצין היא תרופה אשר משפרת את הפרוגנוזה בחולי קורונה קשים ובינוניים,דרך מנגנון של ויסות יתר הפעילות של תאי מקרופאגים שנדבקו בנגיף הקורונה .

Anti-inflammatory therapy for COVID-19 infection: the case for colchicine | Annals of the Rheumatic Diseases (bmj.com)

באיכילוב נמצא עלידי פרופ ארבר תרופה ניסיונית אשר מבוססת על cd24 והראתה פוטנציאל טיפולי רב ויתכן שתהייה פורצת דרך במלחמה כנגד קוביד 19. מי שמתמצא בתחום יודע,שהרצפטור הזה אחד מהחשובים בויסות הפעילות של תאי מקרופאגים , ודרך המנגנון הזה אפשר להשבית את יתר פעילותם,ובכך למנוע סערה ציטוקינית הגורמת למחלה קשה.

גם כעת ישנן עוד אופציות טיפוליות שנבחנות במחקרים שונים לגבי ויסות תאי מקרופאגים אשר הודבקו עלידי וירוס הקורונה., אולי נפרט על כך במאמר הבא.

בנוסף, נטען במאמר שלא הוכח כי מתקיים שכפול -רפליקציה של הוירוס במקרופאגים.זה מזכיר לי סיפור על נושא דומה שיצא לי לחקור אישית לפני 20 שנה. בזמנו התיזה של נגיף הכשל החיסוני ( (HIV ,הייתה שאין חשיבות למונוציטים בפתוגניזה של הנגיף ,כי שנים ניסו להראות הדבקה אקטיבית שלהם ולמרות הרבה מחקרים, הדבר לא צלח.במחקר שאני ועמיתיי עשינו באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, הוכחנו שהנגיף כן נמצא בתאים הללו, כן מתרבה וכן חשוב מאד בפתוגניזה של נגיף הHIV גם כמקום מפלט מטיפול תרופתי, וגם כגורם שמדביק תאי T . לכן לטעון שאין רפליקציה וודאית זה קצת בעייתי .אם זה עדיין לא הוכח סופית זה לא אומר שזה לא קיים מה גם שאם עושים נתיחות לאחר המוות של נפטרי קורונה מגלים בריאות שלהם פיזור מסיבי של מקרופאגים . ואם נקרא שוב את המאמר שפורסם בNATURE לפני חודש, נבין שהתאים הללו מאד חשובים בהתפתחות של מחלה קטלנית בחולי קורונה.

נמשיך במאמר ,בהמשך מסופר על נגיף הדנגי אבל שוב "שוכחים" לספר על החיסון הכושל של חברת סנופי בפיליפינים ,בו כתוצאה מאפקט ADE מתו מאות ילדים מחוסנים . דבר שהוביל מייד לאיסור החיסון

The Dengvaxia Disaster Was Twenty Years in the Making—What Will Happen With a Rushed COVID-19 Vaccine? • Children's Health Defense

לידיעתכם,החיסון הזה קיבל את האישור של הFDA והוגדר כבטוח.

 

נמשיך לציטוט הבא : "מחקרים הראו שסוג המִמְרָץ (adjuvant), החומר שמוסיפים לתרכיב החיסון כדי להגביר את יעילותו, הוא גורם חשוב בשאלת הופעתה של ADE בעקבות החיסון". זה נושא חשוב מאד שדורש התייחסות: לפי פייזר ומודרנה בגלל שהחיסון שלהם מבוסס על MRNA , החיסון שלהם פותר את הבעייה של הממרץ . הנה תרשים של חיסון פייזר

כפי שרואים, הRNA מוקף כפלזמיד בשיכבה של שומן תעשייתי מורכב מפוליאתילן גליקול . למעשה החלק הזה משמש כממרץ כי הוא מגביר את התגובה של מערכת החיסון לחומר של החיסון.זה בסך הכל אותה גברת בשינוי אדרת .

במאמר שנכתב בנוגע לחיסון להפטיטיס B מוסבר כיצד PEG משמש כממרץ לחיסון הזה, מוזמנים להרחיב ידעותיכם:

Wang J, Lu L, Song H, Yang Y, Ma Y. [Effect of polyethylene glycol as adjuvant on hepatitis B virus DNA vaccine in vitro]. Wei Sheng Wu Xue Bao. 2010 Jul;50(7):949-54. Chinese. PMID: 20815244.

בנוסף PEG יכול לגרום דרך הגברת מערכת החיסון לתופעה דרך מנגנון שנקרא :

– Complement (C) activation-related pseudoallergy (CARPA)

כפי שניתן לראות בתרשים הבא :

דבר שיכול להסביר את תופעות הלוואי המרובות שחיסונים אלה מייצרים .המאמר ממשיך להמעיט בנושא של ADE בוירוסי הקורונה עם הטענה שהנושא לא הוכח מספיק. למי שלא עבד בנושא אולי הנושא לא מוכר מספיק ,אבל מי שכן עסק ומכיר את התחום ,יודע היטב שחיסונים לאיזור הספייק כשלו בגלל הנושא החשוב הזה. אצרף בסוף רשימת מאמרים הנוגעים בתוצאות של חיסונים דומים אשר בוצעו בחיות.אם תעיינו בהם, תראו שחיסוני הספייק לקורונת השונות צפויים/עלולים להיכשל בשל אפקט ה ADE, כפי שניתן לראות במודלים של וירוס קורונה לחתולים, SARS ו MERS. השאלה האם החיסון הנוכחי שמבוסס על MRNA, יצליח היכן שהקודמים נכשלו, היא שאלה שרק עם הזמן נוכל לתת לכך תשובה. ניסוי , כבר אמרנו?

מה גם שפייזר לא הראו מבחני חשיפה של חיות וגם לא הראו מודל של חיות עם חשיפה לנגיף פראי אשר יכול להראות אם החיסון החדש ייתן תשובה לשאלה זו.

הטענה "נכון להיום הממצאים שבידינו שוללים את זה והסיכוי לכך קלוש" די תמוהה לאור מחקרים די מרובים שנעשו בעבר על וירוסי קורונה. אחד מהחסרונות הגדולים של החיסונים הנוכחיים הוא שחיסון לספייק הוא בעייתי מאחר והנגיף משתמש בספייק כאיזור הכניסה לתאים ודרך האבולוציה שלהם בחיות שונות ,נגיפי הקורונה למדו לפתח שיטות שונות להתחמק ממערכת החיסון מצד אחדומצד שני גם להשתמש במערכת החיסון דרך מנגנון ADE כדי להגביר את ההדבקה של התאים

לכן מספיק מוטציה באיזור קריטי של הנגיף כדי ליצור שינוי של המבנה התלת מימדי של מעטפת הגליקנים ואז לחמוק מניטרול של מערכת החיסון.לדוגמא החשיבות של ניטרול מיטבי ולא חלקי הודגם כפקטור מאד חשוב בהתקדמות המחלה כמו שמודגם במאמר הבא :

Garcia-Beltran WF, Lam EC, Astudillo MG, Yang D, Miller TE, Feldman J, Hauser BM, Caradonna TM, Clayton KL, Nitido AD, Murali MR, Alter G, Charles RC, Dighe A, Branda JA, Lennerz JK, Lingwood D, Schmidt AG, Iafrate AJ, Balazs AB. COVID-19-neutralizing antibodies predict disease severity and survival. Cell. 2021 Jan 21;184(2):476-488.e11. doi: 10.1016/j.cell.2020.12.015. Epub 2020 Dec 15. PMID: 33412089; PMCID: PMC7837114.

כאשר מספרים לנו שיש ירידה לא משמעותית ביכולת הניטרול של החיסון לגבי מוטציות שונות כגון הבריטית או הדרום אפריקאית או אחרת. יש לקחת בחשבון שאם הנוגדן לא מנטרל מיטבית הוא עלול להיות נוגדן לא אפקטיבי. במטופלי קורונה עם מחלה קשה יש פרדוקס.לחולים קשים יש כמות גבוהה יותר של נוגדנים מאחר והם מייצרים נוגדנים לא אפיקטבייים.בדרך הזאת הם מחמירים את המחלה במנגנון של סערה ציטוקינית . לכן אם מישהו מספר לכם שיש לו רמת ריכוז גבוהה של נוגדנים לאחר חיסון נא להתייחס לנושא כשטויות במיץ עגבניות .מה שחשוב זה לא רמת הנוגדנים אלא האם הם מותאמים לנגיף הפראי או לא. הדבר חשוב מאד במחוסנים כי הנוגדנים אשר החיסון יוצר עלולים להיות לא אפקטיביים במידה והנגיף הפראי הצליח ליצור מנגנון התחמקות. דבר אשר בדיעבד עלול ליצור גם אפקט ADE .

"המדענים" טוענים שהנושא של ADE לא הוכח כלל בחולי הקורונה.כמובן שהם לא יודעים שיש מחקרים שמוכיחים את ההיפך והתופעה כן קיימת ובהחלט יכולה להסביר החמרה במטופלים כמו שמובא במאמר הבא :

Antibody-dependent enhancement (ADE) of SARS-CoV-2 infection in recovered COVID-19 patients: studies based on cellular and structural biology analysis

Fan Wu, Renhong Yan, Mei Liu, Zezhong Liu, Yingdan Wang, Die Luan, Kaiyue Wu, Zhigang Song, Tingting Sun, Yunping Ma, Yuanyuan Zhang, Qimin Wang, Xiang Li, Ping Ji, Yaning Li, Cheng Li, Yanling Wu, Tianlei Ying, Yumei Wen, Shibo Jiang, Tongyu Zhu, Lu Lu, Yongzhen Zhang, Qiang Zhou, Jinghe Huang medRxiv 2020.10.08.20209114; doi: https://doi.org/10.1101/2020.10.08.20209114

טענה נוספת של מיודענו שאין עדות להחמרה באנשים אשר נדבקו בשנית בקוביד 19 . מן הראוי שיקראו את המאמר הבא בLancet אולי יסיקו תובנות קצת אחרות.

Richard L Tillett, Joel R Sevinsky, Paul D Hartley, Heather Kerwin, Natalie Crawford, Andrew Gorzalski, Chris Laverdure, Subhash C Verma, Cyprian C Rossetto, David Jackson, Megan J Farrell, Stephanie Van Hooser, Mark Pandori, Genomic evidence for reinfection with SARS-CoV-2: a case study,The Lancet Infectious Diseases,Volume 21, Issue 1,2021,Pages 52-58,ISSN 1473-3099,https://doi.org/10.1016/S1473-3099(20)30764-7.

במדינת ישראל נפלה החלטה: בשביל "לצאת מזה" צריך לחסן את כולם.אנחנו מובילים בעולם באחוז המתחסנים, ושטופים ללא הרף בעידוד בלתי פוסק להתחסן, כולנו, כרגע-חוץ מילדים מתחת לגיל 16.

נשאלת השאלה למה חשוב לחסן את כולם כאשר ברור שהמחלה פוגעת בעיקר באוכלוסיות הסיכון ואילו אצל אחרים המחלה בדרך כלל קלה ולא קטלנית כלל . מה הסיבה שהם כל כך רוצים לחסן את כולם?

תוכלו "לגלות את האמת" במאמר הבא

The impact of COVID-19 vaccination campaigns accounting for antibody-dependent enhancement

M. Y. Nessma Adil, H. Christian Jr., Tsoungui Obama, Jordan Y. Ngucho, S. Frank Kwamou, Loyce Kayanula, George Kamanga, Toheeb B. Ibrahim, Patience Bwanu Iliya, Sulyman Iyanda, Looli Alawam, Miranda I. Teboh-Ewungkem, Kristan A. Schneider bioRxiv 2021.01.04.425198; doi: https://doi.org/10.1101/2021.01.04.425198

לפי המאמר הזה כדי למנוע באוכלוסייה אפקט ADE יש לחסן לפחות 80 אחוז מהאוכלוסייה הכללית כדי למנוע את התופעה. זה הסיבה שארגון הבריאות העולמי כל כך בלחץ לחסן את כולם כמה שיותר מהר. להערכתי, הם חוששים שאם לא יגיעו למספר המתאים אז אפקט ADE עלול להיווצר ,כתוצאה מהמוטציות הקיימות ואלו שעתידות לבוא . תרחיש שבהחלט עלול לקרות בגלים הבאים של הנגיף . הרי באופן לוגי אין שום טעם לחסן אוכלוסייה שלא בסיכון עלידי חיסון שלא עבר את כל שלבי הבטיחות ומוגדר כחיסון חירום . הכלל בחיסונים של אנשים בריאים הוא להיות זהיר ככל האפשר. אם לוקחים יחס של סיכוי מול סיכון ,כן, יש יחס כזה (שכנראה מצדיק חיסונם) באוכלוסיות הסיכון.בשום פנים ואופן יחס כזה לא קיים באוכלוסייה שלא מאוכלוסיית הסיכון . מצד אחד טוענים שאין ADE , מצד שני רוצים לחסן את כולם כדי למנוע ADE. פרדוקס שקצת קשה להסביר אותו. הבעיה בתיאוריה הזאת היא שגם אם יחסנו את כולם כולל תינוקות וילדים הנגיף יחולל מוטציות באנשים שהם עם מערכת חיסון ירודה (מדוכאי חיסון ).לדוגמא, המוטציה הבריטית המפורסמת התפתחה במדוכא חיסון, שם הנגיף שרד מספר חודשים והמוטציה נוצרה בו עם הזמן (למעשה 17 מוטציות שונות) . ברור שלחסן את כולם זה לא אפשרי. וגם ברור שאנשים נוסעים כל הזמן בעולם ומוטציות שייווצרו במקום אחד בעולם יועברו למקום אחר. כמו כן, ככל שנחסן יותר כך יש דחיפה לוירוס לייצר דריפט אנטיגני כנגד החיסון כי זה מה שהנגיף עושה כל הזמן . לכן התיאוריה לחסן את כולם דינה להיכשל.

לסיכום תופעת ADE כן קיימת בנגיפי קורונה למיניהם , כן יכולה להתרחש עם הזמן בנגיף הנוכחי וכן יכולה לפגוע במחוסנים . מן הראוי שהנושא ידובר ויהיה ויכוח מעמיק על כך.כפי שהזהרתי, אם נמשיך לנסות לחסן את "כולם" אנחנו עלולים לייצור תלות מסוכנת בדיוק של "העדכונים" הבאים לחיסון.

דבר נוסף שעלול לקרות : סגמנט נרחב של הציבור שכעת אינו נמצא בקבוצת הסיכון לקורונה,עלול להצטרף בעתיד לקבוצת הסיכון במצב בו הנגיף יפתח מוטציה ספציפית אשר תחמוק מהניטרול המיטבי של החיסון . בדיעבד ,עצם זה שאנחנו דוחפים את הנגיף לקצה ,עלול ליצור דרך מנגנון של דריפט אנטיגני מוטציות שונות מסוכנות פי כמה מהקיימות כעת. האם זה אפשרי? באופן תיאורטי כן . האם במציאות זה יתרחש ? לא ידוע. האם יש צורך לקחת סיכון כזה? זה שאלה חשובה שאף אחד לא רוצה לדון בה.

לסיום, דעתי האישית.לאור העובדות הללו :

דעתי בנושא היא שכן יש צורך בחיסון לאוכלוסיות הסיכון ,אך כל עוד שהנושא של ADE לא נשלל סופית אין צורך לחסן אוכלוסייה שאינה בסיכון . הן משום שזה לא ישיג חסינות עדר כמצופה והן משום שיש כאן סכנה רבה להיווצרות התופעה הזאת ,אשר עלולה לפגוע הרבה יותר במחוסנים מאשר בלא מחוסנים.

לגבי ילדים ונשים בהריון, ראשית, הנושא כלל לא נבדק,ולחסן אותם זה ניסוי לא מאושר בבני אדם ונוגד את כל האומנות הבריאותיות המוכרות . שנית, ממתי אנחנו כחברה מבצעים ניסוי על ילדינו למען המבוגרים? מחלה זו איננה מסוכנת להם ,והם מדביקים מעט מאוד .לפי מאמרים עדכניים.

אנחנו מובילים בעולם במספר הימים בהם מערכת החינוך סגורה. והנזק אשר נגרם לילדים הוא עצום ולא מוצדק.

דבר אחרון: החיסונים קידמו אותנו קדימה והביאו ברכה לאדם . אבל יש לדעת שלא כל החיסונים זהים. יש לשקול בזהירות מדיניות חיסון כללית לאוכלוסייה, ויש לתת לאנשים את המידע המירבי שהם בעצמם יחליטו מרצונם החופשי להתחסן או לא. אם נטעה כאן בגלל החלטות חפוזות ,אנחנו עלולים גם לגרום פגיעה מיותרת באוכלוסיית המדינה הבריאה ולגרום לקרע חמור בין הציבור לבין הרופאים והאחראים לטיפול בו .נגיף הקורונה הוא נגיף מאד מתוחכם ואם נוצר הרושם ש "זהו" הסיפור נגמר יש לנו נשק מנצח, אז אני מציע שמקבלי ההחלטות יבדקו היטב את כל ההשלכות הרפואיות והאתיות של הנושא ,לפני ביצוע החלטה לא-הפיכה אשר עלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת. לא ראיתי שזה מתבצע.

אם יש אנשים בציבור אשר מפחדים מהחיסון הזה. אל תהפכו אותם לאויבים. אולי הם צודקים ואתם טועים. לכן אם יש לאנשים טענות יהיו אשר יהיו. אל תפעלו לא במרמה ולא בכחש כדי להכפישם .ההיסטוריה רצופה בשגיאות פטאליות אשר נעשו בשם האמת המדעית. נא ללמוד מההיסטוריה אם אינכם חפצים לחזור על משגי העבר.

הכותב הינו רופא בכיר , וירולוג בעבר

חיסון לחתולים נגד ספייק (וירוס קורונה סוג FIPV)

1. Vennema, H. et al. Early death after feline infectious peritonitis virus challenge due to recombinant vaccinia virus immunization. J. Virol. 64, 1407–1409 (1990).

2. ^ Takano T, Yamada S, Doki T, Hohdatsu T (June 2019). "Pathogenesis of oral type I feline infectious peritonitis virus (FIPV) infection: Antibody-dependent enhancement infection of cats with type I FIPV via the oral route". The Journal of Veterinary Medical Science. 81 (6): 911–915. doi:10.1292/jvms.18-0702. PMC 6612493. PMID 31019150.

חיסון לוירוס קורונה מסוג MERS

1. ^ Agrawal AS, Tao X, Algaissi A, Garron T, Narayanan K, Peng BH, et al. (September 2016). "Immunization with inactivated Middle East Respiratory Syndrome coronavirus vaccine leads to lung immunopathology on challenge with live virus". Human Vaccines & Immunotherapeutics. 12 (9): 2351–6. doi:10.1080/21645515.2016.1177688. PMC 5027702. PMID 27269431.

2. ^ Hashem AM, Algaissi A, Agrawal AS, Al-Amri SS, Alhabbab RY, Sohrab SS, et al. (October 2019). "A Highly Immunogenic, Protective, and Safe Adenovirus-Based Vaccine Expressing Middle East Respiratory Syndrome Coronavirus S1-CD40L Fusion Protein in a Transgenic Human Dipeptidyl Peptidase 4 Mouse Model". The Journal of Infectious Diseases. 220 (10): 1558–1567. doi:10.1093/infdis/jiz137. PMC 7107499. PMID 30911758.

חיסון לוירוס קורונה סוג סארס

1. ^ :a b c d e f g Liu L, Wei Q, Lin Q, Fang J, Wang H, Kwok H, et al. (February 2019). "Anti-spike IgG causes severe acute lung injury by skewing macrophage responses during acute SARS-CoV infection". JCI Insight. 4 (4). doi:10.1172/jci.insight.123158. PMC 6478436. PMID 30830861.

2. ^ :a b c d e f g Yip MS, Leung HL, Li PH, Cheung CY, Dutry I, Li D, et al. (June 2016). "Antibody-dependent enhancement of SARS coronavirus infection and its role in the pathogenesis of SARS". Hong Kong Medical Journal = Xianggang Yi Xue Za Zhi. 22 (3 Suppl 4): 25–31. PMID 27390007.

3. Tseng C-T, Sbrana E, Iwata-Yoshikawa N, Newman PC, Garron T, Atmar RL, et al. (2012) Immunization with SARS Coronavirus Vaccines Leads to Pulmonary Immunopathology on Challenge with the SARS Virus. PLoS ONE 7(4): e35421. doi:10.1371/journal.pone.0035421.

4. See RH, Petric M, Lawrence DJ, Mok CP, Rowe T, Zitzow LA, et al. (September 2008). "Severe acute respiratory syndrome vaccine efficacy in ferrets: whole killed virus and adenovirus-vectored vaccines". The Journal of General Virology. 89 (Pt 9): 2136–2146. doi:10.1099/vir.0.2008/001891-0. PMID 18753223.

5. b Bolles M, Deming D, Long K, Agnihothram S, Whitmore A, Ferris M, et al. (December 2011). "A double-inactivated severe acute respiratory syndrome coronavirus vaccine provides incomplete protection in mice and induces increased eosinophilic proinflammatory pulmonary response upon challenge". Journal of Virology. 85 (23): 12201–15. doi:10.1128/JVI.06048-11. PMC 3209347. PMID 21937658.

6. ^ b c d e Khalaj-Hedayati A (2020-07-18). "Protective Immunity against SARS Subunit Vaccine Candidates Based on Spike Protein: Lessons for Coronavirus Vaccine Development". Journal of Immunology Research. 2020: 7201752. doi:10.1155/2020/7201752. PMC 7368938. PMID 32695833.

7. b Weingartl H, Czub M, Czub S, Neufeld J, Marszal P, Gren J, et al. (November 2004). "Immunization with modified vaccinia virus Ankara-based recombinant vaccine against severe acute respiratory syndrome is associated with enhanced hepatitis in ferrets". Journal of Virology. 78 (22): 12672–6. doi:10.1128/JVI.78.22.12672-12676.2004. PMC 525089. PMID 15507655.

8. Wang, S. F. et al. Antibody-dependent SARS coronavirus infection is mediated by antibodies against spike proteins. Biochem. Biophys. Res. Commun. 451, 208–214 (2014).

9. Coughlin, M. M. & Prabhakar, B. S. Neutralizing human monoclonal antibodies to severe acute respiratory syndrome coronavirus: target, mechanism of action, and therapeutic potential. Rev. Med. Virol. 22, 2–17 (2012).

10. Bolles, M. et al. A double-inactivated severe acute respiratory syndrome coronavirus vaccine provides incomplete protection in mice and induces increased eosinophilic proinflammatory pulmonary response upon challenge. J. Virol. 85, 12201–12215 (2011).

 

מכותבי האתר 10.02.2021 פרסומי תגובה