שמוליק

המאמר מרכז מספר תפיסות, שאינן נדירות למרבה הצער, ושהינן שגויות מבחינה מדעית ואתית. להלן התייחסותנו אליהן.

סגר כללי לא הוכח כמונע תמותה ממגיפה. הוא רק "משטיח את העקומה" ודוחה את התחלואה

מחקרים רבים שפורסמו בעולם הראו כולם ממצאים אחידים, שילדים "עוברים" את הקורונה בצורה קלה יותר ממבוגרים

מדוע מקדם ההדבקה R, כפי שמחושב כעת, לא משקף באמת את המצב?

בתגובה לפרסום של מכון דוידסון, פרסמו מדעני המודל את התגובה הבאה:

טענות תומכי הסגרים מול המציאות. התחלנו…

מערך הבדיקות נועד להדליק יישובים ברמזור ולא באמת לזהות חולים ולהקטין תחלואה.

אם תהיה "תמותה עודפת" בתום שנת 2020 בישראל?
במידה וכן – עד כמה היא תהיה משמעותית בהשוואה לשנים עברו?

לאור כל זאת, אנו סבורים כי צעדי הכפייה הננקטים בתשעת החודשים האחרים בארץ, שהם חסרי תקדים, הינם גם חסרי צידוק בחומרתם ובהיקפם.

מה קרה לפני שבועיים שגרם למגזר החרדי להתחיל להיבדק ברצינות ולהרים את התחלואה במדינה סוף-סוף? תחשבו טוב ואז תמשיכו לקרוא.

הטיפול המועדף בכל מחלה הוא מניעה וטיפול בסיבות לה, ולא טיפול בתסמיני המחלה.

כשלון מדיניות הסגרים הוכחה שוב ושוב, ובסופם תמיד ההדבקה שבה ועולה.
המשך הקבעון במדיניות אטומה זו היא איוולת אכזרית, שאין לה כפרה.

אנו מציגים גישה שונה לניהול משבר הקורונה, מבוססת מדע ורפואה.

הורים רבים פנו אלינו בשאלות כיצד לנהוג עם ילדיהם באופן האחראי ביותר.כאן תמצאו תשובות הגיוניות.

כבר בסוף פברואר, הרגשתי לבד. חשבו אחרת ממני. מי יותר ומי פחות, אבל מצאתי עצמי בדעת מיעוט. זה היה מתסכל ומדכא.
אולם, ככל שנקפו הימים, התחלתי לראות, טיפין-טיפין, אנשי בריאות, מדענים ורופאים שדעותיהם קרובות לשלי.

בתגובה למסמך של משרד הבריאות המסביר מדוע לכאורה יש צורך בסגר נוסף, הגיבה מועצת החירום למשבר הקורונה במסמך המצורף.

לפני שמבצעים השוואות, חשוב לדעת: הסיכון למות מהנגיף (למי שכבר נדבק) במדינה כלשהי,  קשור אך רק למאפייני האוכלוסיה – בעיקר הגיל  (נוסף לאיכות הטפול הרפואי ולמאפייני הנגיף עצמו).

אין לזה שום קשר לאפידימיולוגיה. רק לרצון להנדס כניסה ויציאה מסגרים.
מטורפים פה במדינה הזאת.

2020 היא שנה שבה המונים האמינו בקיומה של מפלצת. לא בגלל שהם הביטו סביבם וראו מפלצת אלא בגלל שזה מה שסיפרו להם

הזמנה ליצירת בלוג אישי-אני והקורונה

תגובה של מדעני המודל לביקורת נגד סרטם של אורלי וגיא

תגובה מפורטת לביקורות על סרטם של אורלי וגיא "ומה עם כל העולם טועה"

תגובה זו פורסמה ב דף הפייסבוק של מודל הגיון בריא
תגובה לביקורת החריפה על הסרטון של אורלי וגיא, שמציג את תזת "היגיון בריא"
מאת: ד"ר יאיר פלפל

באופן צפוי, מיד לאחר חשיפת הסרטון של אורלי וגיא המציג את "היגיון בריא" וחושף כשלים רבים (בלשון המעטה) באופן ההתנהלות של העולם ככלל וישראל בפרט לאור המחלה Covid-19, קמו קולות רבים בניסיון לסתור ולהפריך את טענות הפורום.

חלק מהביקורת באה באופן טבעי כרפלקס מאנשים שמזדהים עם או קשורים לשלטון או למנגנון קבלת ההחלטות באופן כלשהו, אך אין להם את הרקע הנחוץ (מדעי או רפואי) כדי להביע דיעה לכל כיוון, ולכן אין להתייחס אליה. חלק, עם זאת, בא מתוך הקהילה המדעית ומצידם של אנשי מדע ורפואה שיש לתת את הדעת עליה.

ראשית יש להסכים על העובדות, והכי קל להסכים על המספרים שכן עם אלה אי אפשר להתווכח. כ-2 מיליון איש נפטרו ממחלת הקורונה לאחר יותר משנה שהיא נמצאת איתנו. האם זה מספר גדול או קטן? אובייקטיבית, המספר הזה מהווה כ-0.025% מאוכלוסית העולם. 99.975% מאוכלוסית העולם שרדה את המחלה. זה לא מעט… בכל שנה נולדים 200 מיליון איש – או ניתן להגיד שעל כל אדם שנפטר מקורונה נולדים כ-100 חדשים. אובייקטיבית, אין כאן כל איום על קיום המין האנושי, ולעולם לא היה. במגיפות שפעת קשות (למשל ב-1958 ו-1969) התמותה ביחס לאוכלוסית העולם היתה עד פי חמש (!) לפי חלק מהמקורות. בשפעת של 1918 – פי 100-200 (!!). המחלה הזאת אינה יוצאת דופן, אינה מיוחדת, ולמעשה בשפעת "רגילה" נפטרים כל שנה עד 650,000 איש – או במילים אחרות, קורונה של 2019-2020 גרועה פי 3 משפעת עונתית בשנה לא טובה. זה לא מעט! אבל זה לא כל כך הרבה…

במדינות אירופה התמותה גבוהה יותר – רק כ-99.9% מהאוכלוסיה שרדה את המחלה. הסיבה העיקרית היא שהגיל הממוצע במדינות אירופה גבוה בהרבה מבשאר העולם בגלל מצבן הסוציוקאונומי המשופר. למשל, בישראל הגיל הממוצע נמוך בכ-11 שנה ממדינות אירופה (!) ואכן התמותה אצלנו נמוכה משמעותית. המתאם העיקרי לתמותה היה ונשאר – גיל האוכלוסיה. המתאם השני – האיכות של הטיפול בבתי החולים. גם כאן בישראל המצב יחסית טוב, בעיקר בזכות כוח האדם האיכותי מאוד ומערכת סוציאליסטית ככל שנשארה בנוגע לטיפול בחולים. כולם מקבלים טיפול טוב, לא קשר לדת גזע או מין, או מצבם הכלכלי. בארה"ב, למשל, התמותה גבוהה יותר מברוב מדינות אירופה בדיוק מסיבה זו, שאין שם למעשה מערכת בריאות ציבורית. הרפואה לעשירים היא הטובה בעולם, אך רפואה לעניים אינה קיימת, והתוצאה העגומה ברורה. עדיין, גם שם, התמותה עומדת על כ-0.1% מהאוכלוסיה.

עובדה נוספת שחשוב להכיר בה היא שכולנו מתים בסוף. ספירת הקורונה מכילה בתוכה כ-60% חולים טרמינלים בגיל מבוגר מאוד (לפי הצהרות משרד הבריאות מלפני מספר חודשים). גיל המתים הממוצע מקורונה גבוה למעשה מגיל התמותה הממוצע בכל המדינות. בישראל, למשל, משרד הבריאות קיצץ רוחבית בתקציב בתי החולים והמחלקות הפנימיות שמטפלות באותם זקנים וחולים לפני כשנה וחצי בידיעה ברורה שכל שנה מתים כ-6000 איש מאותן אוכלוסיות ממחלות וזיהומים שרכשו בבתי החולים – עקב אילוצי תקציב. מה הכוונה? אדם זקן וחולה מתאשפז במחלקה הפנימית עם זיהום כלשהו, נדבק בשפעת משכנו לחדר, ומת. זה מספר שגדול בכ-50% ויותר מסה"כ מספר האנשים שנפטרו מקורונה. כמה אנשים בריאים וצעירים נפטרו מקורונה? למעשה, מעט מאוד. 93% מהנפטרים בארץ מעל גיל 60 (נתונים של משרד הבריאות שמפורסמים ע"י קופ"ח כללית). עובדה. בהשוואה למספר המתים מתאונות דרכים כל שנה – הרבה פחות, ועדיין אנשים צעירים ובריאים ממשיכים לנסוע ברכב כאילו כלום.

לגבי הטענה העניינית העיקרית של המבקרים כאילו ללא הסגרים המצב היה יותר רע. יש לנו ממש מצב של ניסוי ביקורת, הלא היא מדינת שבדיה המושמצת. בשבדיה התמותה נמצאת אחרי מדינות אירופה שהטילו את הסגרים החריפים ביותר, כגון איטליה, ספרד, ואנגליה. לפני ימים מספר פורסם ב-New England Journal of Medicince מאמר שסוקר את ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך על התמותה שם. 15 ילדים אושפזו במיון כל השנה (כאחד בחודש) עקב קורונה, אף לא אחד נפטר. כ-30 עובדי הוראה הגיעו לאשפוז במיון עקב קורונה – מסה"כ עובדי ההוראה במדינה, ומכל מקורות ההדבקה (גם עובד הוראה שנדבק בפאב המקומי נספר). זה הכל. זה המחיר האמיתי של פתיחת מערכת החינוך לחלוטין (אפילו ללא מסיכות!). הסיכון לעבור את הכביש בדרך לביה"ס גבוה בהרבה מהסיכון של פתיחת כל מערכות החינוך, כל השנה. אלה עובדות – לא תיאוריות, לא מודלים, לא ספקולציות, לא "מה אם", לא קונספירציה. זו האמת וזה מה שהיה ומה שקרה.

אפשר להמשיך עוד ועוד. אבל להערכתי, המקור האמיתי של הביקורת הוא דיסוננס קוגניטיבי. מה זה? זו התגובה של אדם להתנגשות של אמונותיו העמוקות עם המציאות הקשה. פשוט מאוד, קשה לאנשים לקבל שאנחנו שנה במצב אבסורדי של סגרים, בידוד, הרס הדמוקרטיה, מעקבי שב"כ, ועוד חולות רעות, נזק חסר תקדים לכל מערכות המדינה, נזק לנפשם של ילדינו, והכל לשווא. סתם. קשה עד בלתי אפשרי לאנשים רבים להתמודד עם העובדה הפשוטה שהם הקריבו את פרנסתם ואת עתיד ילדיהם, ושנה מהחיים שלהם – סתם. הרופא שבחבורה ימשיך לראות אנשים מתים מקורונה – מחזה קשה לכל הדיעות, אבל מחזה שחוזר על עצמו 40,000 פעם בשנה במדינת ישראל, ו-60 מיליון פעמים בשנה בעולם. אנשים – מתים, כל הזמן. המודליסט ימשיך להסתכל על הגרפים העולים ויחשב אלגוריתמים שיחזו את קץ העולם – וייתקן אותם כל פעם מחדש כשתחזיותיו ימשיכו להתבדות. וכן הלאה.

לסיום – יש את המשל הידוע על האופטימיסט והפסימיסט. האופטימיסט רואה חצי כוס מליאה ואילו הפסימיסט את חצי הכוס הריקה. כיום יש חיסונים אפקטיבים, ובישראל ספציפית התגייסה כלל האוכלוסיה וקופות החולים לבצע את החיסון במהירות רבה. יש לקוות שחברי הכנסת והממשלה יתעשתו והנורמליות תחזור לשרור במחוזותינו.

על המחבר: ד"ר פלפל מכהן כדירקטור במחלקת המחקר והפיתוח של חברת פרמצבטיקה ומתמחה בעשר השנים האחרונות בייצור חלבונים מהדם, כגון נוגדנים. את עבודת הדוקטורט שלו ביצע במכון ויצמן במחלקה לחקר המוח.

בשנה האחרונה העולם השתמש בכלי הסגר כדי לנסות לבלום התפשטות של וירוס הקורונה.סיכום מחקרים,האם זה כלי יעיל?

האם הייתה תמותה עודפת ב2020? כיצד השפיעה הקורונה על שנה זו ביחס לקודמותיה?

אין ספק שהציבור צמא למסר מקצועי וענייני, ואולם מי שחיפש ברשת "אורלי וגיא" מצא עד לא מזמן בראש רשימת התוצאות את המודעה הממומנת המצורפת מטעם "מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע" (ראו איור מצורף).

הבנתי שהמגפה זו הסחת דעת מהעובדה שאנחנו חיים בעולם בלי זכויות אדם כבר כמעט שנה.יותר נכון, המגפה היא ההצדקה לויתור שלנו על זכויותנו.
נראה שלא למדנו כלום מההיסטוריה.

קריאת אנשי החינוך לממשלה לפתיחת המוסדות לאלתר

דיעה אישית ומידע נוסף לגבי חיסון נוער, 16-18. בלי שטויות של "מתנגדי חיסונים" ו"מכחישי הקורונה".

מדיניות מקיפה לטיפול במשבר הקורונה. נכתב ע"י מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי מרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון, אוניברסיטת ת"א
לשעבר רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים ממקימי צוות הטיפול במגיפות

על פי התפיסה המקובלת על יועצי הממשלה ומשרד הבריאות, אם יוסר הסגר כעת, בטרם יוכח שהחיסון מכניע את המגפה, התחלואה תזנק, שהרי התפרצויות המגיפה לעולם אינן נבלמות באופן טבעי ואינן דועכות מעצמן. ה'תיאוריה' בדבר האפשרות של דעיכה טבעית שכזו, כפי שראש קבינט הקורונה ב"מגן ישראל", הפרופסור רן בליצר הסביר לאחרונה, שגויה.

על פי התפיסה המקובלת .. אם יוסר הסגר כעת, בטרם יוכח שהחיסון מכניע את המגפה, התחלואה תזנק, שהרי התפרצויות המגיפה לעולם אינן נבלמות באופן טבעי ואינן דועכות מעצמן. ה'תיאוריה' בדבר האפשרות של דעיכה טבעית שכזו, שגויה.

אנחנו המדינה היחידה בעולם שממליצה בפועל לחסן נשים בהריון (לא כולל טרמיסטר ראשון) . לא "מאפשרת", לא "מרשה במקרים מסוימים וחריגים" אלא ממליצה כמדיניות. מסעות שכנוע ולחץ מופעלים על הנשים, וכנסי הסברה נערכים בשביל "להפיג את החששות".

אם כך, כיצד יהיו מספיק נשים בהריון שיקבלו את החיסון ויוכלו להשתתף במחקר?
ובכן, זה קל מאוד . כל מה שצריך לעשות זה קצת הפחדה

התייחסות מקצועית למאמר של מכון דוידסון בנוגע לבטיחות החיסון נגד קורונה, ותוספת של חוות דעתו אישית של הוירולוג.

בואו וננסה להיכנס לרגע לראשו של "סגריסט" ממוצע:
האם הוא באמת חושב שבמידה וכולנו נתחסן – הקורונה פשוט תעלם מחיינו?
השפעת תעלם? שאר מחלות ה-ILI יעלמו? לא ימותו פה בכל חודש אלפי אנשים?

מה אם היינו יכולים לייצר קבוצת מיקוד. נניח חלק מהתלמידים יישארו בבית וחלק מהתלמידים ילמדו בבית הספר, ואז נשווה ביניהם ונראה האם הקבוצה שהלכה לבית הספר גרמה ליותר תחלואה. ולפי זה נחליט.

מהן ההשלכות האמיתיות של הסגרים? כמה נזק אנחנו גורמים לעצמנו?

בסקירה הקצרה הזאת אנסה להסביר כיצד ניתן לדעתי לשפר באופן משמעותי את שיטות הטיפול בנגיף הקורונה הנוכחי הנהוגות היום בארץ ובחלק מהעולם, ומה אפשר לעשות כדי לשנות את הגישה.

עמוד זה מיועד לחולים עם קורונה או חשד לקורונה, שאינם במצב שדורש אישפוז בבית החולים. הוא אינו בא להחליף התייעצות עם הרופא המטפל

תחקיר: התנהלות ממשלת ישראל והמומחים מטעמה במאבק במגפת הקורונה

משימה מרכזית של עבודת הפסיכולוג היא לעזור למטופל להגיע למצב מאוזן יותר בחייו הנפשיים ולמודעות עצמית. איזון ופרספקטיבה, משמעותם בריאות נפשית…במשבר הקורונה הנוכחי, ילדים ומבוגרים מאבדים פרספקטיבה

2020 תיזכר כשנה שבה התקשורת הצביעה על שוודיה כמדינה כושלת המפקירה את זקניה. שנה בה איימו שימותו 100,000 שוודים עד סוף חודש מאי כתוצאה מהתנגדות שוודיה להטלת סגרים.

סקירה זו הינה עדות לכוחה הגדול של התעמולה….אני מדבר כמובן על "סיפור ההצלחה" של כפיית המסכות בשנה האחרונה – סיפור שממנו אנו נאלצים לסבול לגמרי לשווא

חשוב קודם כל להדגיש את העיקר-פגיעת הקורונה מסוכנת לקבוצות הסיכון…מן האמת הפשוטה הזאת נגזר כמעט כל השאר

פרה עיוורת – זה המשחק שמשרד הבריאות משחק איתנו כבר שנה שלמה. 

, ואנחנו, אנחנו הציבור – הפרה העיוורת. רק שבניגוד למשחק, במקרה הזה אין "תורות". אנחנו אלה שממשיכים כל הזמן להיות הפרה העיוורת

ברגעים אלו , ומבלי לחכות בכלל לתוצאות הניסוייים, כבר 'מכשירים את הקרקע' לחיסון מסיבי של ילדים בארץ. יתר על כן – אני מזכירה לכולנו שהסיבוב הראשון של החיסונים נחת בארץ בדצמבר עוד בטרם התקבל עבורם אישור רגולטורי– דבר שהוא גם 'בטעם רע' וגם אינו משרה ביטחון ואמינות. לפיכך אין לי מנוס אלא מלכתוב בנושא כבר…

ואכן, מדינת ישראל נמצאת כבר שנה תחת 'מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה'…

חוות דעת מדעית המציגה תמונה רחבה בהקשר לחומרת המגפה וליעילות הסגרים.לגזור ולשמור.

אנו קוראים לציבור הרופאים בישראל: אל תעמדו מנגד. הינכם בעלי ידע וחשיבה עצמאיים, נקטו עמדה, אל תשתקו.
חתמו ועזרו לנו להציג עמדה שונה ולהגן על ילדינו הסובלים ללא עוול בכפם וללא הצדקה רפואית נכונה.

פרטיהם של הרופאים החתומים יישמרו בסודיות מלאה אצל עורך דין גדי שילה מ.ר 33693

 

11 אפריל 2021

הנדון: מכתב רופאים נגד חיסון ילדים כנגד וירוס הקורונה

המכתב הבא, שנכתב ונחתם על ידי רופאים ישראלים מכל שדרת העשייה הרפואית, נועד לפרט מדוע , לשיפוטנו, אין מקום לחסן ילדים (מתחת לגיל 16) בחיסון של 'פייזר' כנגד קוביד-19 בעת הזו, וזאת גם נוכח ההודעה לעיתונות שיצאה לאחרונה מטעם חברת 'פייזר' על קבוצה של קצת יותר מאלף ילדים מחוסנים.

החותמים הינם אנשי רפואה ומדע המתבססים על המתודולוגיה המחקרית בפרקטיקה היומיומית שלנו. אנו סבורים שאין מקום לחסן ילדים בעת הזו בהתבססנו על המידות הבאות – מידת הזהירות, מידת הצניעות, ההבנה כי 'החיפזון מן השטן', ההכרה כי איננו מבינים הכל לגבי הנגיף והחיסון כנגדו, ומתוך הציווי הראשון של הרפואה – 'ראשית אל תזיק'.

המכתב הבא מיועד לקברניטי משרד הבריאות, לאחינו הרופאים והרופאות ברחבי הארץ, ולציבור כולו. החתומים על מסמך זה מדברים בשם עצמם מתוקף היותם רופאים מטפלים בארץ. האחריות על הדברים המובאים בו היא עליהם בלבד, בהתבסס על המידע שיש בידם נכון לאפריל 2021, ולפי מיטב שיקול דעתם.

תקציר

נכון לאפריל 2021, נראה כי החיסון של פייזר כנגד קוביד-19 מונע תחלואה קשה ותמותה, ויש לו מקום משמעותי בהגנה על אוכלוסיות בסיכון, בהן מחלת הקורונה עלולה להיות קשה ואף סופנית.

וירוס הקורונה יכול להדביק ילדים אך אינו גורם בהם למחלה קשה. ישנו אחוז זעום של ילדים המפתחים סיבוכים קשים מהנגיף, ואחוז קטן של ילדים שיזדקקו לזמן החלמה ממושך ממנו.

נכון לאפריל 2021, המעקב אחר תופעות הלוואי של החיסון אינו ארוך ואינו מאפשר 'הצפה' של תופעות לוואי קשות אך נדירות. מידע הנוגע לתופעות לוואי נדירות אך מסכנות-חיים יצטבר רק לאורך שנים, תוך ניתוח של בסיסי-נתונים מכל העולם, ורק תוך שקיפות מלאה.

זאת ועוד – לא ידוע מהו משך החסינות שהחיסון מקנה וכנגד אילו וריאנטים. לא ידוע כל כמה זמן יזדקקו המחוסנים לזריקות דחף על מנת לשמור על החסינות, ומהן המשמעויות רחוקות- הטווח של התחסנות תקופתית זו על מערכת החיסון ועל האבולוציה של הנגיף באוכלוסייה.

יתר על כן – הדעה ההולכת ורווחת בקרב הקהילה המדעית היא שהחיסון לא יוכל להוביל ל'חסינות עדר' , ולכן אין כיום צידוק 'אלטרואיסטי' לחסן ילדים על מנת להגן על אוכלוסיות הסיכון.

לאור כל זאת -אנו סבורים שאין לחסן ילדים בעת הזו. אנו סבורים שלא ראוי להשית את תופעות הלוואי השכיחות על כלל אוכלוסיית הילדים (גם אם רובן הפיכות), בתדירות שאינה ידועה. אנו סבורים שאסור לסכן אפילו קומץ ילדים באמצעות חיסון המוני כנגד מחלה שאינה מסוכנת להם. יתר על כן, לא ניתן לשלול כי לחיסון תהיינה השפעות שליליות ארוכות-טווח שטרם התגלו בעת הזו, לרבות על גדילה, על מערכת הרבייה או על הפריון.

יש לאפשר לילדים חזרה מהירה לשגרה; יש להפסיק את הבדיקות המרובות ומעגלי הבידוד הרחבים, ואין לייצר שום הפרדה בין מחוסנים ללא-מחוסנים במרחב הציבורי.

יש לאפשר חיסון של אוכלוסיות בסיכון, ותחת חיסון כמעט מלא של אוכלוסיה זו – ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה (תוך התאמות מעת לעת) גם בנוכחות נגיף קוביד-19.

מחלת הקורונה בילדים

נגיף הקוביד יכול להדביק ילדים, אך בחלק גדול מהמקרים הנגיף אינו גורם לתסמינים בכלל, ובחלק אחר הוא גורם למחלה וירלית– צינון, חום, שיעול, כאב גרון. בחלק קטן מאד מהמקרים – ההחלמה ממחלת הקורונה יכולה להיות ממושכת, ובחלק זעום ממקרי ההדבקה, הנגיף עלול לגרום לסיבוכים קשים.

היעדר תמונה מלאה על תופעות לוואי נדירות וקשות

לאחר שחיסון (או תרופה) נכנסת לשימוש רוטיני, דיווח תופעות הלוואי הוא לעולם רטרוספקטיבי, קרי בדיעבד. על מנת שתופעת הלוואי תירשם – על האדם המחוסן לדווח עליה ועל הרופא לתעד אותה. רבים (גם בקרב הציבור, וגם בקרב הרופאים) לא מבינים בעת הזו שיש לדווח על כל אירוע בריאותי חריג (קטן או גדול) החל בעקבות החיסון. לפיכך אנו חוששים כי בנקודת הזמן הזו, ישנו תת-דיווח של תופעות לוואי. יתר על כן, קשר סיבתי בין אירועים– ככל שקיים- יצוץ רק בבוא העת, ככל שיצטברו יותר ויותר אירועים מסוג מסוים. כך לדוגמה, אם ישנו אירוע בריאותי חמור שקורה ל- 12 צעירים בשנה בישראל (קרי – ממוצע של 1 לחודש), ואילו החיסון גם כן גורם לאירוע חמור זה בתדירות נמוכה, הרי שינקפו חודשים רבים עד שיהיה ברור כי אכן ישנה עלייה בהיארעות האירוע, וכי ישנו קשר בין החיסון לביו הופעתו.

פרופיל תופעות הלוואי המלא של החיסון אינו ידוע כעת במלואו, למרות המאמר המבוקר שפורסם בדצמבר 2020, וזאת מארבע סיבות מהותיות –

המחקר עקב אחר החולים רק לאורך 112 יום באופן חציוני.
המחקר כלל 'רק' 20,000 אנשים בקבוצת החיסון, כך שתופעות נדירות מאד לא היו צפויות להופיע במחקר כלל.
האנשים שמתנדבים למחקר הם ה'בריאים' שבין הבריאים.
המחקר בוצע שלא בעת 'גל הדבקה' נרחב, ויתכן שישנו פרופיל רעילות שונה כשהחיסון ניתן בנוכחות הנגיף או בסמיכות להדבקה בו.

אין להיחפז לחסן ילדים כל עוד התמונה המלאה אינה ברורה. מחלת הקורונה אינה מסכנת ילדים, והכלל הראשון ברפואה הוא 'ראשית אל תזיק'.

התמונה המלאה צפויה להתקבל בתוך חודשים ארוכים, ויתכן גם שנים. יתר על כן – יש לחכות לתיעוד שכזה לא רק מהנתונים הישראליים אלא מנתונים כלל-עולמיים. בהקשר הזה ראוי להזכיר כי 'אזהרות קופסא שחורה' (black box warnings) – אזהרות על תופעות לוואי קשות או מסכנות חיים – נוספות חודשים ושנים לאחר אישור תרופה, וזאת בשל העובדה שרעילויות קשות אך נדירות צצות, מדרך הטבע, רק בחלוף הזמן.

פרופיל תופעות הלוואי השכיחות של החיסון

נכון לאפריל 2021, לא ברור מהי משכה של החסינות שהחיסון מקנה (ובמשתמע – כל כמה זמן יהיה צורך בזריקת דחף), והאם הוא מקנה חסינות כנגד כל הוריאנטים, וגם אם כן – באיזה שיעור.

הסכנה הנשקפת לחייהם של אוכלוסיות הסיכון מנגיף הקורונה היא מוחשית, ולכן רב הנמנים עליהם מוכנים 'לשלם' את מחיר תופעות הלוואי השכיחות של החיסון – כאבים בזרוע, הרגשה כללית רעה של יום או כמה ימים, צמרמורות, חום , וכיו"ב. יתר על כן – גם אם יזדקקו לקבל זריקת דחף נוספת בעוד כמה חודשים – רב רובה של אוכלוסיית הסיכון תיטול את זריקות הדחף התקופתיות בהבנה. אך אנו סבורים שאין זה ראוי להשית את אי הנוחות הכרוכה בחיסון על אוכלוסיית הילדים, שבה מחלת הקורונה אינה מסוכנת, לא כל שכן כשבשלב הזה תדירות החיסון ויעילותו לטווח הארוך לא ברורים בכלל.

יש לזכור שלא ניתן לשלול שהחיסון יגרום, ולו בתדירות נמוכה מאד, לתופעות לוואי בלתי-הפיכות. יתר על כן, לא ניתן לשלול כי לחיסון תהיינה השפעות ארוכות-טווח שטרם התגלו בעת הזו – לרבות על תהליכי גדילה, פריון או מערכת הרבייה – שכן לא קיים בעולם מעקב של יותר מכמה חודשים אחר חיסון חדש זה.

רפואת הילדים בארץ היא מהטובות בעולם, וטיפולי הנמרץ הפדיאטריים – לעילא ולעילא. נדיר ביותר שילד הולך לעולמו ממחלה וירלית, וזה עלול לקרות , למרבה הצער, כתוצאה מסוגים שונים של נגיפים.

איננו סבורים שנכון לנהל את החיים הפרטיים ואת מדיניות בריאות הציבור מתוך חשש מתמשך ממחלה וירלית שעלולה לפגוע באופן נדיר ביותר בחייהם של ילדינו.

החיסון לקוביד והגעה ל'חסינות עדר'

לאחרונה הולכת ורווחת הדעה כי לא ניתן יהיה להשיג חסינות עדר לקורונה (ראו סקירה בעיתון nature – https://www.nature.com/articles/d41586-021-00728-2.) מהסיבות הבאות:

א. עד עתה לא ברור האם החיסון מונע את העברת הנגיף באוכלוסיה.

ב. מבצעי החיסון מתקדמים בקצבים שונים במדינות שונות ובאוכלוסיות שונות באותה המדינה, וממילא – אף מדינה אינה 'עומדת בדד' , ותחלופת אנשים מתקיימת בין מדינות כל העת.

ג. וריאנטים חדשים צצים כל הזמן, וחלקם עלולים להיות עמידים יותר לחיסון. ישנם אף מומחים החוששים כי שיעורי חסינות גבוהים יכולים ליצור לחץ סלקטיבי שייצור יתרון לוריאנטים שיכולים לתקוף מחוסנים.

ד. עדיין לא ידוע לכמה זמן נמשכת ההגנה שהחיסון מקנה.

ה. נטילת החיסון משנה את ההתנהגות של המחוסנים להתנהגות פחות 'זהירה', דבר אשר כשלעצמו מקטין את היכולת להשיג 'חסינות עדר'.

בדומה, סקירה נוספת (https://www.nature.com/articles/d41586-021-00396-2) מגלה שתשעים אחוז מהמומחים (רופאים ומדענים) סבורים שלא ניתן יהיה להגיע ל'חסינות עדר' באמצעות החיסון, בעיקר בשל יכולתו של הנגיף להשתנות ו'להתחמק' ממערכת החיסון, וכן בגלל שהחסינות שהחיסון משרה צפויה לדעוך עם הזמן. הנגיף צפוי להפוך לאנדמי, קרי – לא ייכחד אלא ימשיך ויופיע באוכלוסיות שונות באופן 'גלי', בתדירות שעדיין לא ידועה. נגזר מזה, לדעת רב המומחים , שיש ללמוד לחיות עם הנגיף.

נוכח העובדה שחיסון האוכלוסיה הפגיעה מקטין אשפוזים ותמותה מקוביד –אנו סבורים שהשפעותיו השליליות של הנגיף תהיינה קטנות בהרבה כשרב רובה של אוכלוסיית הסיכון תהיה מחוסנת, כפי שמתחיל להסתמן בארץ, וזאת מבלי הצורך לחסן ילדים.

לסיכום –

אנו סבורים שיש להניח לילדינו לחזור לשגרת חייהם הברוכה לאלתר, ואין לחסן אותם כנגד קוביד-19.
יש להפסיק את בדיקות הילדים האסימפטומטיים, שאין להן משמעות קלינית אך הן גורמות לנזק עקיף נרחב, יש להפסיק לאלתר את מעגלי הבידוד ההמוניים במסגרות החינוך.
יש להדגיש לציבור שגם מחוסנים יכולים להידבק ולהדביק, וכי כללי התנהלות זהים חלים על כולם, ללא קשר לסטטוס ההתחסנות.
יש להפסיק להפנות אצבע מאשימה כלפי לא-מחוסנים, ויש להפסיק לפגוע בזכויות הפרט.
יש להפסיק לאלתר כל סוג של הדרה והפרדה בין אנשים במרחב הציבורי.

ולראייה באנו על החתום, בברכה,

דר' רותם ענבר
63
דר' אליאס חדאד
32
דר' שריתה אולטאנו
1

דר' גיורא פילר
64
דר' פאתן אנדראוס חדאד
33
דר' שירית אופיר
2

דר' נועה תור פרנקל
65
דר' אפרת חדי
34
דר' ליאורה אוריאל
3

דר' מיכאל פרסיקו
66
דר' ילנה חייפץ
35
דר' אמנון אורן
4

דר' ניר צבר
67
דר' זלטה חרומוי
36
דר' אורנה אטיאס
5

דר' רפאל ציוני
68
דר' יורי חריף
37
דר' מיכל איזק
6

דר' גלית צפלר נאור
69
דר' ניק טאודורוביץ'
38
דר' לוסי איצ'סון
7

דר' אולגה קובלצ'וק
70
דר' אבי טלרנט
39
פרופ' אשר אלחיאני
8

דר' משה קוליקובסקי
71
דר' נטע יואלי
40
דר' מוטי אלמוג
9

דר' דניאל קמייני
72
דר' יואב יחזקאלי
41
דר' אמיר אניספלד
10

דר' גלית קפל
73
דר' אבשלום כרמל
42
דר' רובין בורנשטיין
11

דר' יאיר קציר
74
דר' סיגלית כרמל
43
דר' איב בלוך
12

דר' יוסף איתן קרגולה
75
דר' אלון לפידות
44
דר' נדב בלפר
13

דר' מורן קרוננברג
76
דר' גיל מורבסקי
45
דר' איל בן בסט
14

דר' אירנה קרסניץ
77
דר' עדי מוסקונה
46
דר' טל ברו-אלוני
15

דר' גרגורי קרסניץ
78
דר' אבי מזרחי
47
דר' מירון ברק
16

דר' דרור רובינסון
79
דר' אהרון מיכאל
48
דר' ראובן ברק
17

דר' גיתית רוזין
80
דר' דפנה מיתר
49
דר' מורן גדות
18

דר' עדנה רוזנטל
81
דר' טטיאנה לגרנסקי
50
דר' אלעד גולדברג
19

דר' איילת רמון
82
דר' שני לוי
51
דר' חנן גולדמן
20

דר' עדי רסקו
83
דר' רויטל מן לוי
52
דר' אוריין גנור אריאב
21

דר' יוסף שביט
84
דר' אוריאל לוינגר
53
דר' שי גרוס
22

דר' אביב שגב
85
דר' רעיה ליבוביץ'
54
דר' עדית גרטלר
23

דר' שירלי שדה
86
דר' ליהיא מנסנו
55
דר' זויה דוידוביץ'
24

דר' אפרת שור
87
דר' רותי מרגלית
56
דר' אלי האופטמן
25

דר' אמיר שחר
88
דר' אילן מקובר
57
דר' ארנון הרן
26

דר' דיאנה שטיין
89
דר' אשל ניר
58
דר' מיכל הרן
27

דר' צביקה שינברג
90
דר' גד יוסף סבא
59
דר' לילך איל ולדמן
28

דר' ורוניקה שניידר
91
דר' אורית סלמון
60
דר' מיכל וולוס
29

דר' מיכאל שניידר
92
דר' ויקטוריה קלנטרוב סמניוק
61
דר' עומר וולף
30

דר' סורין שפירא
93
דר' חנא עמורי
62
דר' איציק וורגפט
31