מאמרים

חוות דעת בנוגע להיעדר הצדקה אפדימיולוגית-רפואית להחלתו של התו הירוק

חוות דעת בנוגע להיעדר הצדקה אפדימיולוגית-רפואית להחלתו של התו הירוק

פרופ' צבי בנטואיץ', דר' יפעת עבאדי-קורק, דר' יואב יחזקאלי, פרופ' אודי קמרון, פרופ' אשר אלחיאני 7.04.2021

חוות דעת מדעית המציגה תמונה רחבה בהקשר לחומרת המגפה וליעילות הסגרים.לגזור ולשמור.

מתי ייגמר מצב החירום?

מתי ייגמר מצב החירום?

איתן מרשנד 4.04.2021

ואכן, מדינת ישראל נמצאת כבר שנה תחת 'מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה'…

מדוע אסור לחסן ילדים– פוסט #3

מדוע אסור לחסן ילדים– פוסט #3

דר' רעיה ליבוביץ 29.03.2021

ברגעים אלו , ומבלי לחכות בכלל לתוצאות הניסוייים, כבר 'מכשירים את הקרקע' לחיסון מסיבי של ילדים בארץ. יתר על כן – אני מזכירה לכולנו שהסיבוב הראשון של החיסונים נחת בארץ בדצמבר עוד בטרם התקבל עבורם אישור רגולטורי– דבר שהוא גם 'בטעם רע' וגם אינו משרה ביטחון ואמינות. לפיכך אין לי מנוס אלא מלכתוב בנושא כבר…

פרה עיוורת – זה המשחק שמשרד הבריאות משחק איתנו כבר שנה שלמה

פרה עיוורת – זה המשחק שמשרד הבריאות משחק איתנו כבר שנה שלמה

דר' יפה שיר-רז 22.03.2021

פרה עיוורת – זה המשחק שמשרד הבריאות משחק איתנו כבר שנה שלמה. 

, ואנחנו, אנחנו הציבור – הפרה העיוורת. רק שבניגוד למשחק, במקרה הזה אין "תורות". אנחנו אלה שממשיכים כל הזמן להיות הפרה העיוורת

מורה נבוכים לחיסונים ולקורונה

מורה נבוכים לחיסונים ולקורונה

פרופסור צבי בנטואיץ 11.03.2021

חשוב קודם כל להדגיש את העיקר-פגיעת הקורונה מסוכנת לקבוצות הסיכון…מן האמת הפשוטה הזאת נגזר כמעט כל השאר

הרהורים של פסיכולוג קליני

הרהורים של פסיכולוג קליני

דר' סיימון קוטנר,פסיכולוג קליני 27.02.2021

משימה מרכזית של עבודת הפסיכולוג היא לעזור למטופל להגיע למצב מאוזן יותר בחייו הנפשיים ולמודעות עצמית. איזון ופרספקטיבה, משמעותם בריאות נפשית…במשבר הקורונה הנוכחי, ילדים ומבוגרים מאבדים פרספקטיבה

קורונה בחקירה!

קורונה בחקירה!

רון שחר 18.02.2021

תחקיר: התנהלות ממשלת ישראל והמומחים מטעמה במאבק במגפת הקורונה

חשיבות הטיפול המוקדם בחולי קורונה

חשיבות הטיפול המוקדם בחולי קורונה

ד"ר רפאל ציוני רופא בכיר , וירולוג בעבר 16.02.2021

בסקירה הקצרה הזאת אנסה להסביר כיצד ניתן לדעתי לשפר באופן משמעותי את שיטות הטיפול בנגיף הקורונה הנוכחי הנהוגות היום בארץ ובחלק מהעולם, ומה אפשר לעשות כדי לשנות את הגישה.

ניסוי הסגרים הישראלי- על החיים ועל המוות

ניסוי הסגרים הישראלי- על החיים ועל המוות

שחר מכותבי האתר 16.02.2021

מהן ההשלכות האמיתיות של הסגרים? כמה נזק אנחנו גורמים לעצמנו?

האם בכלל צריך סגר? יש דוגמאות שמלמדות אחרת

האם בכלל צריך סגר? יש דוגמאות שמלמדות אחרת

מדעני מודל הגיון בריא ומדעני מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה 1.02.2021

על פי התפיסה המקובלת .. אם יוסר הסגר כעת, בטרם יוכח שהחיסון מכניע את המגפה, התחלואה תזנק, שהרי התפרצויות המגיפה לעולם אינן נבלמות באופן טבעי ואינן דועכות מעצמן. ה'תיאוריה' בדבר האפשרות של דעיכה טבעית שכזו, שגויה.

תכנית פעולה ל- COVID-19- עקרונות 27.1.21

תכנית פעולה ל- COVID-19- עקרונות 27.1.21

דר' יואב יחזקאלי 27.01.2021

מדיניות מקיפה לטיפול במשבר הקורונה. נכתב ע"י מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי מרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון, אוניברסיטת ת"א
לשעבר רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים ממקימי צוות הטיפול במגיפות

סיכום 2020- שנת התרדמת והטמטמת

סיכום 2020- שנת התרדמת והטמטמת

דני גיל 9.01.2021

2020 היא שנה שבה המונים האמינו בקיומה של מפלצת. לא בגלל שהם הביטו סביבם וראו מפלצת אלא בגלל שזה מה שסיפרו להם

שוודיה וישראל – האמת נחשפת

שוודיה וישראל – האמת נחשפת

ד"ר רוכברגר שמואל 9.01.2021

לפני שמבצעים השוואות, חשוב לדעת: הסיכון למות מהנגיף (למי שכבר נדבק) במדינה כלשהי,  קשור אך רק למאפייני האוכלוסיה – בעיקר הגיל  (נוסף לאיכות הטפול הרפואי ולמאפייני הנגיף עצמו).

סוחרי הגופות

סוחרי הגופות

ד״ר תומר קוקס 24.12.2020

כבר בסוף פברואר, הרגשתי לבד. חשבו אחרת ממני. מי יותר ומי פחות, אבל מצאתי עצמי בדעת מיעוט. זה היה מתסכל ומדכא.
אולם, ככל שנקפו הימים, התחלתי לראות, טיפין-טיפין, אנשי בריאות, מדענים ורופאים שדעותיהם קרובות לשלי.

הוקמה מועצת חירום ציבורית למשבר הקורונה

הוקמה מועצת חירום ציבורית למשבר הקורונה

דר' יואב יחזקאלי 21.12.2020

אנו מציגים גישה שונה לניהול משבר הקורונה, מבוססת מדע ורפואה.

מצעד האיוולת מגיע לשיאו

מצעד האיוולת מגיע לשיאו

ד"ר רוכברגר שמואל 20.12.2020

כשלון מדיניות הסגרים הוכחה שוב ושוב, ובסופם תמיד ההדבקה שבה ועולה.
המשך הקבעון במדיניות אטומה זו היא איוולת אכזרית, שאין לה כפרה.

"מחלת הסגר המלא"

ד"ר יואב יחזקאלי 20.12.2020

הטיפול המועדף בכל מחלה הוא מניעה וטיפול בסיבות לה, ולא טיפול בתסמיני המחלה.

מכתב הרופאים, ישראל 2020

מכתב הרופאים, ישראל 2020

הרופאים 19.12.2020

לאור כל זאת, אנו סבורים כי צעדי הכפייה הננקטים בתשעת החודשים האחרים בארץ, שהם חסרי תקדים, הינם גם חסרי צידוק בחומרתם ובהיקפם.

העולם והקורונה - ההרשעה בעינה עומדת

העולם והקורונה - ההרשעה בעינה עומדת

פרופ' אייל שחר 9.12.2020

באביב 2020 בוצע בעולם ניסוי בבריאות הציבור שלא היה זוכה לעבור ביקורת של ועדת אתיקה גם בעיירה נידחת בארה"ב

סגר שלישי אינו אופציה ויש להסירו מהשולחן לחלוטין

סגר שלישי אינו אופציה ויש להסירו מהשולחן לחלוטין

דר' יואב יחזקאלי 7.12.2020

האם הבחירה באסטרטגיה של דיכוי הנגיף בכל מחיר נכונה ומציאותית ?

ילדים זה שמחה. וגם לא מעט דאגות. הקורונה לא צריכה להיות אחת מהם.

ילדים זה שמחה. וגם לא מעט דאגות. הקורונה לא צריכה להיות אחת מהם.

מרופאי האתר 7.12.2020

מחקרים רבים שפורסמו בעולם הראו כולם ממצאים אחידים, שילדים "עוברים" את הקורונה בצורה קלה יותר ממבוגרים

לא לסגר כללי, כן לשינוי התנהגותי ולאחריות אישית

לא לסגר כללי, כן לשינוי התנהגותי ולאחריות אישית

דר' יואב יחזקאלי 1.12.2020

סגר כללי לא הוכח כמונע תמותה ממגיפה. הוא רק "משטיח את העקומה" ודוחה את התחלואה

רפואת הקהילה בימי קורונה ואחריה מה שחשוב סמוי מן העין

רפואת הקהילה בימי קורונה ואחריה מה שחשוב סמוי מן העין

ד"ר יואב יחזקאלי 1.12.2020

בזמן שהעינים נשואות לסכנת קריסת בתי החולים מחולי קורונה, הדרמה האמיתית והשינוי העמוק לאורך זמן ברפואה, ולא בהכרח לטובה, מתרחשים ברפואת הקהילה, בקופות החולים. רופאות ורופאי המשפחה והילדים בקופות החולים מתמודדים היום עם מצב מורכב שיש לו השלכות ארוכות טווח על יחסי מטפל-מטופל. 98% מחולי הקורונה מטופלים היום בבתיהם או במלוניות על ידי קופות החולים, ובצד זה נשטף אל פתחן צונאמי של תחלואה הנילווית לסגר: חרדה, דכאון, יציאה מאיזון של מחלות כרוניות, איחור באבחנה וטיפול, אלימות במשפחה ועוד. מפתיע לדעת שגל תחלואה זה, הקשה יותר מהקורונה עצמה, אינו נמדד, לא נלקח בחשבון בקבלת ההחלטות ולמעשה משרד הבריאות מתעלם ממנו. אך אין זה רק עומס העבודה הקשה ברפואת הקהילה: מהות הטיפול הרפואי הולכת ונשחקת כתוצאה מהנחיות מנהלתיות וממשטור הטיפול, הנוטלים ממטופלים וממטפלים את האוטונומיה הנמצאת בבסיס יחסי מטפל- מטופל בעידן המודרני.

כרופא משפחה פעיל ויועץ קורונה לרופאים, ובשיח עם קולגות במדיה חברתית, הולך ומתחוור לי השינוי המהותי העובר על הרפואה היום. הנחיות משרד הבריאות הנוגעות למעקב, טיפול ובידוד חשודים וחולים בקורונה מורכבות, בחלקן שרירותיות, הגיונן המקצועי אינו תמיד ברור אף לרופאים עצמם והן משתנות חדשות לבקרים בלי התראה מראש. דרגות החופש שמאפשר משרד הבריאות לקופות החולים בהתאמת ההנחיות למציאות בשטח מצומצמות עד לא קיימות. כתוצאה, שיעור ניכר של מפגשי רופא-מטופל הנוגעים בעת הזאת בחשיפה, תחלואה ובדיקות לקורונה הפך להיות דל בחמלה, רווי שיח טכני ולעיתים אף מתאפיין בעימות: האזרח הסבור שעליו להיבדק לקורונה אך אינו עומד בהתוויות לבדיקה, או החולה המאומת המעוניין להשתחרר מוקדם מבידוד הבינו למרבה הצער שעליהם לשקר לרופא כדי להשיג את מבוקשם. הרופאה, שבבסיס הוויתה האמון ההדדי עם המטופל, אינה יכולה ואין זה תפקידה לקבוע האם המטופל דובר אמת, ומנגד עליה לעמוד בהנחיות שאינה מבינה את הגיונן ושאינן מותירות בידה כל גמישות בקביעת אופן הטיפול. לכל אלה מתוספים הבדידות היחסית והמחסור בתמיכה המאפיינים את עבודתן של הרופאות והרופאים העובדים במרפאות קטנות ובמערכת קהילתית מבוזרת.

על כך יש להוסיף את השחיקה הקשה ממנה סובלים גם בשגרה עובדי מערכת הבריאות ובראשם הרופאים, ואת המעבר, מחויב המציאות כדי למנוע הדבקה, למפגשי רפואה מרחוק, ומתקבל שילוב מסוכן הפוגם במרחב יקר הערך, המבוסס על אמון, שבין הרופא למטופל. ההצמדות הנדרשת מהרופאים להנחיות מנהלתיות נוטלת מהם את הרשות להפעיל את שיקול דעת הקליני, שהוא ליבת המעשה הרפואי, במקרים הרבים שאינם עונים בדיוק להגדרות. תחושת חוסר אונים המופיעה אצל המטפל באין לו יכולת להשפיע היא גורם מרכזי לשחיקה בעבודה. עבודה שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי המקצוע היסודיים היא הבסיס לפגיעה המוסרית ( Moral injury ), תסמונת דמוית טראומה שאף היא נמצאה כתורמת מרכזית לשחיקה. עבודה מרחוק, ככל שהטכנולוגיה מאפשרת היום וטוב שכך, אינה מספקת למטפל ולמטופל את אותה רמה של  קשר ואמון החיוניים למעשה הרפואי, ואת הסיפוק ששואב המטפל מהאינטראקציה עם המטופל. שחיקת המטפלים במערכות בריאות הוכרה בשנים האחרונות כתופעה הפוגעת קשה במטפלים ובמערכת, משבשת את איכות הטיפול הרפואי ומובילה לנטישת רופאים את המקצוע הנמצא גם כך במחסור.

הנהלת מערכת הבריאות, שהרופאים שבה כבר לא נגעו בחולה שנים רבות, מנותקת מהשטח. בחתירה למנוע תחלואה מקורונה בכל מחיר ולהיענות לגחמות פוליטיות, בלי להתחשב בנזק הבריאותי והכלכלי הקולטרלי, היא אינה פועלת לקידום בריאות הציבור  בהתאם להגדרת ארגון הבריאות העולמי מהי בריאות: "מצב של רווחה גופנית, חברתית ונפשית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה." לנזקי הקורונה אפשר להוסיף כעת את שחיקת הרופאים והמטפלים, המשתרשרת ישירות לפגיעה במטופלים ובמערכת הבריאות.

בתוך המערכה בגל התחלואה מקורונה אסור להפקיר את הלוחמים במערכה. יש צורך דחוף להכניס במכלול השיקולים ובקבלת ההחלטות את המשמעויות של המגיפה השניה שתישאר איתנו עוד שנים לאחר חלוף מגיפת הקורונה: שחיקת הרופאים וערעור המרחב מטפל- מטופל. בחיזוק מערכת הבריאות נוח לברוח לטיפול ב"ברזלים", לתוספת מיטות ולהקמת מחלקות חירום שמצטלמות יפה אבל במילא אין צוותים להפעיל אותן. הכרחי להתמקד היום באדם שבמערכת. צוותי הרפואה סובלים מקוצר נשימה, כמו מטופליהם החולים בקורונה. אבל אצל הרופאות והרופאים זהו קוצר נשימה מתמשך שמקורו במצב המשברי במערכת הבריאות בו הם נתונים מתמיד וכעת עוד ביתר שאת, מצב שאינו מחויב המציאות. מנהיגות רפואית הרואה את האנשים, טיפול נאות בצוותי הרפואה ותוספת כח אדם חיוניים כאויר לנשימה, וכדי להחזיר לרפואה את הנשימה והנשמה.